חיים על כדורים
אשפוזו הפסיכיאטרי של ארון לנון, שנחשב פעם לאחד הכשרונות המבטיחים באנגליה, העלה לדיון את סוגיית הלחץ העצום שבו נתונים כדורגלנים
אוהבי הכדורגל האנגלי, ולא רק הם, הצטמררו בשבוע שעבר כאשר שמעו על מה שקרה לארון לנון (30), פעם אחד הכשרונות המסעירים במדינה.
הקשר ההתקפי, כיום באברטון, נעצר ונלקח להסתכלות פסיכיאטרית לאחר שנעמד לצד כביש סואן. השוטרים שהוזעקו למקום שוחחו איתו במשך דקות ארוכות לפני שהשתלטו על המצב. מאוחר יותר, אברטון פירסמה הודעה לפיה לנון מקבל טיפול עבור מחלה הנובעת מלחץ.
לנון נמצא בנסיגה מתמדת. אחרי שייצג את אנגליה במונדיאלים ב-2006 וב-2010 וביורו 2008, הקיצוני המהיר נדחק מחוץ לטוטנהאם, הקבוצה בה כיכב לאורך שנים, ולמרות התחלה טובה באברטון אליה עבר ב-2015, איבד גם שם את מקומו עם הגעתו של המנג'ר החדש רונלד קומאן בתחילת העונה. הוא לא שיחק מאז פברואר.
לנון עדיין מטופל ואין לדעת מה הייתה ההשפעה של הנסיגה הזו על מצבו, אם בכלל. אבל המקרה הזה הצית מחדש את הדיון סביב הלחץ העצום המופעל על שחקני כדורגל בכירים (ולצורך העניין, ספורטאים מקצוענים בכלל), והמודעות לבעיות הנפשיות מהן הם סובלים. ובהקשר הזה, אי-אפשר שלא להיזכר בטרגדיות של רוברט אנקה וגארי ספיד.
השוער הגרמני של האנובר, ששיחק בברצלונה בתחילת המילניום והופיע גם בנבחרת, התאבד בשנת 2009 בקפיצה מול רכבת. לאחר מכן התברר כי סבל מדיכאון במשך שנים ולא הצליח להתגבר על מותה של בתו הקטנה. המקרה טילטל את עולם הספורט בגלל עוצמתו, אך למרבה הצער, לא היה היחיד.
שנתיים מאוחר יותר, מנג'ר נבחרת וויילס ספיד נמצא תלוי בביתו. אשתו סיפרה במהלך החקירה כי הלחץ שבעבודתו, שחייבה אותו להיות רחוק מהבית לתקופות, יצרה מתח בחיי הנישואים, בעוד אחותו ואביו העריכו כי סבל מדיכאון אותו ניסה להסתיר מהמשפחה.
מקרים נוספים שנחשפו בשנים האחרונות לא הסתיימו, למרבה המזל, בהתאבדות. ב-2014, שנה אחרי שפרש, קלארק קרלייל השליך את עצמו מול משאית. הבלם ששיחק במדי ווטפורד וברנלי בפרמייר-ליג, ושימש כיו"ר ארגון השחקנים, נפצע אנושות. בסיום השיקום שלו הוא חזר לאיתנו, וסיפר כי לאורך כל הקריירה התמודד עם דיכאון אך הסתיר זאת מהשחקנים ששיחקו לצדו. חסוס נאבאס, קשר מנצ'סטר סיטי, התמודד עם התקפי חרדה הקשורים לקשיים פסיכולוגיים לעזוב את הסביבה המוכרת לו.
כל המקרים הללו עלו מחדש לדיון בעקבות הדרמה שסבבה את לנון. חשוב לציין כי הוא הוקף מיד באהבה עצומה. בתקשורת וברשתות החברתיות נשמעו קולות של המוני אנשי ספורט שהביעו בו תמיכה, ואוהדי קבוצתו לשעבר טוטנהאם שרו לכבודו במהלך המשחק מול ווסטהאם. אברטון הבהירה כי תעשה את כל הדרוש למענו, ושחקנה לשעבר אנדי ג'ונסון הבטיח לתרום בשמו של לנון 10 פני לעמותה לבריאות הנפש עבור כל ציוץ מחדש שיקבל. הוא גייס יותר מ-11 אלף ליש"ט תוך יממה.
אבל לצד האהבה, הנושא המרכזי עליו דיברו באנגליה הוא הטיפול במצבים האלה, והצורך להוציא לאור את הקשיים של כדורגלנים. מאז המקרה של לנון, אירגון השחקנים דיווח ש-11 שחקנים נוספים פנו אליו לעזרה. הפרשן וכוכב העבר של ליברפול, ג'יימי קראגר, מיהר לפרסם טור ב"דיילי מייל" אחרי האישפוז של לנון, בו כתב בין השאר: "הלחץ במערכת השפיע על ההתנהגות שלי. כשהדברים לא הלכו כמו שצריך על המגרש, לקחתי את זה איתי הביתה. התפרצתי על ילדיי והרגשתי מתוח בקביעות. היה קשה לדבר על זה עם המנג'רים, כי הם התמודדו עם לחץ משלהם, ולא רציתי לגרום להם להטיל ספק ביכולתי".
קרלייל, שפועל כיום למען חיזוק המודעות לבריאות הנפש, אמר: "הדברים היו שונים אם רק הייתי מדבר, אבל בחדר ההלבשה אסור לך להראות כל סימן לחולשה. בתקופה בה שיחקתי, שחקנים שמרו את חוסר הביטחון שלהם לעצמם. אתה לובש פנים מחייכות, אבל המציאות מכה בך כשאתה חוזר הביתה".
זו בדיוק הנקודה איתה מתמודדים הספורטאים הללו, הפער התפישתי הענק בין הדרך בה הם מצטיירים כגלדיאטורים, כוכבים על המגרש, לבין הסטיגמות על בריאות הנפש שעלולות לגרום להם להצטייר כחלשים ולא ראויים.
מנג'ר ארסנל, ארסן ונגר, שפך עוד אור על הנושא: "בגלל העמדה בה נמצאים כדורגלנים
ומאמנים, אנשים חושבים שאנחנו לא סובלים מבעיות. אבל זה לא נכון. זו עבודה מלחיצה מאוד, ואנשים נוטים שלא להעריך במלואה את עוצמת הלחץ הקיימת בענף ואת הפחד שלא לעמוד בציפיות. באקדמיה של ארסנל אנחנו פועלים בחזית הזו, ומכינים את הצעירים למצבים איתם יתמודדו כשחקנים".
בתקווה שלנון יתאושש, אולי הוא יחזור בהצלחה למגרש. אולי הוא יחליט שלמען בריאותו, עדיף לו להתרחק. הכדורגל לא חשוב במקרה כזה. הדבר המשמעותי ביותר כעת הוא שעולם הספורט על כל ענפיו לא ישכח במהרה את הסיפור שלו, ואת אלה של קודמיו, ויקבל את ההתמודדות עם בריאות הנפש כחלק משמעותי מהחיים המקצוענים – ולא, כפי שאמר קרלייל – כנקודת חולשה.
לפנייה לכתב/ת 
