זהירות, כאן בונים

לאחר המחזור הקודם בליגת העל זה הפך להיות רשמי: העונה של מכבי חיפה הגיעה לסיומה, והמחזורים הנותרים יהיו לפרוטוקול בלבד, מה שיכול לתת צ'אנס נהדר עבור חלק מהשחקנים הצעירים (שהביאו אליפות לנוער, להזכירכם) לצבור קצת ניסיון בליגת העל, ואף להראות מי יכול להתאים לקבוצה של השנה הבאה.

אפשר להגיד דבר אחד בוודאות על העונה החולפת של חיפה: היו יותר מדי אנרגיות שליליות בתוך ומסביב למועדון, שהיה ניתן להרגיש כמעט בכל משחק העונה.

השחקנים הפכו מתוסכלים, וזה חילחל טוב מאוד גם לאוהדים, שפשוט החליטו שהספיק להם ויחרימו את המשחק הקרוב נגד סכנין. בואו נתחיל כבר מעכשיו לתאם ציפיות לשנה הבאה, שנה ללא אירופה למכבי חיפה ובלי יותר מדי ציפיות גדולות מאשר לקוות שיוכלו להגיע לפלייאוף העליון ולא יותר. כמו השנה, רק בתקווה שבלי אותו לחץ עצום שהיה במועדון. בגדול, זו תצטרך להיות שנת בנייה מחדש, בה חיפה תהיה חייבת להכיר בכך שהיא כבר לא קבוצת צמרת כמו פעם.

מכבי חיפה(צילום: ראובן כהן)

אז מה בעצם חיפה צריכה לעשות כדי לא לשחזר את העונה האחרונה, אחת הגרועות שלה בליגת העל? אז ככה, כפי שכבר צוין ונאמר, פשוט חייבים להיפטר מכל אותן אנרגיות שליליות שרצות בתוך המועדון. חיפה צריכה לעשות בדק בית טוב ויסודי ולגלות אילו גורמים בדיוק משחררים את כל הרעל הזה, ולהיפטר מהם כמה שיותר מהר, בין אם זה שחקנים, צוות אימון או הנהלה.

בצד המקצועי יותר, חיפה פשוט חייבת לעשות ריענון ומהפכה גדולה בסגל, ולהתחיל כמעט הכל מחדש. אם אפשר לסכם במילה אחת את ההגנה של חיפה העונה: חלבית! היא צריכה למצוא לפחות גרזן אחד במרכז ההגנה, כזה שכשחקני היריבה מתקרבים אליו יש להם פחד בעיניים (בסגנון פפה, אם תרצו), ועוד בלם מהיר ובעל יכולת התמצאות טובה שיעמוד בקצב חלוצי הליגה, אם לא יותר, כי השנה זה היה מביך יותר מדי פעמים. נקודות האור היחידות השנה בהגנה היו גלזר, שוער העתיד של הקבוצה וכנראה גם של הנבחרת, וסאן מנחם שהראה ניצוצות והמון תשוקה. אפשר אפילו לציין קצת לטובה את קגלמאכר, קשר אחורי במקור שהוצב מספר פעמים בתור מגן ימני עקב חוסר סד"כ, נקרא לזה, והביא מהניסיון שלו. אבל כשההגנה לא יציבה, זה פשוט לא עוזר מספיק.

נעבור הלאה לקישור. הדבר הכי טוב שקרה העונה בחיפה היה הבאת גילי ורמוט לקבוצה. שחקן כישרוני, טכני ויצירתי מאוד, משהו שהיה חסר בשנים האחרונות בחיפה, אבל גם ורמוט לא היה יכול להושיע השנה לבדו את הקבוצה, בטח ובטח כשקהת עבר שנת נפילה ולא עמד בציפיות, והשנה הבאה תהיה שנת מבחן גדולה עבורו. אם חיפה תרצה לחזור לצמרת הישראלית, היא תצטרך גם קשר אחורי ברמה גבוהה מאוד, כנראה התפקיד הכי חשוב היום בכדורגל, ועם כל הכבוד לנטע לביא שאפשר לומר שהוא שחקן הנשמה של הקבוצה, זה פשוט לא מספיק טוב. לביא הגנתי באופיו וצריך להביא קשר 50/50 בעל טכניקה גבוהה ויצירתיות שיודע להניע כדור ולהוציא התקפות (מישהו אמר פראליה או ז'וטאוטאס?), שחקן שכזה יוכל מאוד לעזור ולייצב את חוליית הקישור המוכשרת של חיפה.

ונסיים בהתקפה, לאחר מספר שנים אפשר כבר לראות שהשידוך בין אלירן עטר וחיפה לא מוצלח כפי שרצו וציפו מבחינת שני הצדדים, וכנראה שהגיע הזמן להיפרד. כפי שאמרנו, העונה הבאה תהיה שנת בנייה, ואין סיבה למהר ולצפות להצלחה גדולה, אז זו בהחלט הזדמנות מצוינת לתת לחלוצים הצעירים עוואד וזנטי להוביל את התקפת הירוקים, בתוספת הכישרון והניסיון הרב של דמארי שיכול גם לעזור בפיתוח החלוצים הצעירים.

אז מסקנות לעונה הבאה: לתת לשחקנים ישראלים וצעירים להוות את עמוד השדרה של הקבוצה, אך לדעת לאזן גם עם שחקנים בעל ניסיון כדוגמת ורמוט ודמארי, ולשם שינוי להביא את הזרים הנכונים והמתאימים ביותר לצרכי הקבוצה. והכי חשוב, שיהיה לקבוצה עומק.

שתהיה בנייה מוצלחת.