ה"גזלן" וחסרת הספורט

התחמנים

במסיבת עיתונאים נוצצת ורבת משתתפים שנערכה במלון הילטון בת"א (כנראה מטעמי חיסכון), הכריז סוף־סוף איגוד הכדורסל כי ניתן לרכוש חבילת כרטיסים לחמשת משחקי נבחרת ישראל ביורובאסקט. מעט מדי, מאוחר מדי ושערורייתי מדי.

ישראל היא אחת מארבע מארחות השלב המוקדם באליפות, יחד עם טורקיה, רומניה ופינלנד. המשחקים יחלו ב־31 באוגוסט, כשבכל בית יהיו שש נבחרות ומדי יום יתקיימו שלושה משחקים. אצל המארחות האחרות אפשר היה כבר מספטמבר 2016 לרכוש גם כרטיסים למשחקים בודדים, ובפרט למשחקי הנבחרות המארחות עצמן.

עמירם הלוי (איור: אופיר בגון)

כלומר אוהד רומני, למשל, יכול לרכוש כרטיס למשחק אחד לפי בחירתו, ואינו מחויב בחבילה שלמה ויקרה. המאכערים שלנו מכרו בעיקר מעשיות וחבילות, לטורניר כולו או ליום משחקים שלם.

עכשיו, כשמסחטת הכספים הזו מיצתה כנראה את עצמה, גם בארץ ניתן לקנות כרטיסים למשחקי ישראל בלבד, אבל למשחק בודד ממש לא. אצל המארחות האחרות זה אפשרי כמובן. ברומניה, למשל, הכרטיס הזול ביותר למשחק של הנבחרת המקומית עולה 86 שקל. בטורקיה ניתן להשיג כרטיס למשחק הפתיחה מול רוסיה ב־41 שקל. אצלנו יש רק חבילות במאות שקלים, גם עבור המקומות הכי נידחים בהיכל.

וזו לא השערורייה היחידה שהגו הבסטיונרים באיגוד הכדורסל. אצל שלוש מארחות הבתים האחרות מאפשרים גם לאוהדי הנבחרות האורחות לשלם עבור משחקיהן בלבד. בטורניר ברומניה, למשל, יכול אוהד ספרדי להשיג כרטיס למשחק של נבחרתו נגד מונטנגרו ב־43 שקל. אצלנו, לאוהדי הנבחרות האורחות – ליטא, גרמניה, איטליה, אוקראינה וגיאורגיה – אין אופציה כזאת. אז מה אם יש כאן עולים רבים מאוקראינה ומגיאורגיה, שירצו לעקוב אחרי הנבחרות של ארצות מוצאם? שישלמו עבור חבילות, עם משחקים שלא מעניינים אותם.

היכל מנורה מבטחים (צילום: אורן אהרוני)

ביקשתי אתמול הסברים מהאיגוד, אך לשווא, ולכן נסתפק בדברי היו"ר שלהם באירוע בהילטון. "יש לנו שלושה ספונסרים שנותנים לנו חסות וחשוב מאוד להזכיר אותם", אמר עמירם הלוי. "א' - זה תנובה, שהיא נותנת החסות הראשית, ב' - זה תנובה". אחר כך הוא תיקן את עצמו והזכיר את ספונסרים ב' ו־ג', אבל ככה זה כשאירוח טורניר כדורסל הופך למסחרה. עושים פרסומת לתנובה, וחולבים את הציבור.

כל זה לא הפריע לחסרת התרבות והספורט להגיע למסיבת העיתונאים הפומפוזית בהילטון, לתפוס תמונה עם עומרי כספי, לקפץ בגופייה של הנבחרת ולפזר הצהרות. "אני רואה חשיבות רבה בהנגשת המשחקים לציבור הרחב", אמרה מירי רגב. "חשוב לי שמחירי הכרטיסים יהיו עממיים, ולכן הסכמנו על מחיר של 35 שקלים למשחק בודד. בנוסף, יהיה פיקוח על מחירי המזנונים".

עומרי כספי וטל בורשטיין (צילום: עוז מועלם)

איזה בודדים, איזה עממיים ואיזה נעליים. בינתיים, אבא מקריית־שמונה או אימא מדימונה שרוצים להגיע עם הילדים ולעודד את הנבחרת בת"א יכולים רק לקוות שהאיגוד ייתקע עם החבילות היקרות ויתחיל למכור כרטיסים בודדים במקומות סבירים, שלא לדבר על ההוצאות הנלוות. מעניין באמת אם כשתגיעו עם הילדים למשחק הראשון ותזמינו נקניקייה במזנון, יכריחו אתכם לרכוש חבילה של חמש נקניקיות לכל ימי הטורניר.

המאכערים

הוועד האולימפי להלבשה

קייטנת היהודים שנקראת "המכביה" ממשמשת ובאה, וגם זו הזדמנות לגלגל מיליונים ועיניים לשמיים.

בהתאחדויות ובאיגודי הספורט השונים התקבלה לאחרונה דרישת תשלום, על נייר רשמי של הוועד האולימפי בישראל, עבור מדים לטקס הפתיחה, עם העתק למנכ"ל הוועד גילי לוסטיג. 250 שקל עבור כל סט בגדים. קחו בחשבון שבמשלחתנו יהיו 2,400 ספורטאים ותבינו שמישהו יעשה קופה גם על תצוגת האופנה ההמונית באצטדיון טדי.

לפיד המכביה. נשיא המדינה ראובן ריבלין עם אורי ששון (צילום: חיים צח לע"מ)

והשאלה היא למה ארגון מכבי העולמי, שמארגן את המשחקים, לא מטפל גם במדי המשלחת? כיצד הפך הוועד האולימפי שלנו לסוכנות הלבשה בסגנון של קסטרו וזארה, מי גוזר קופון בדרך, והאם המנכ"ל לוסטיג מכותב בעניין בגלל שהוא מבין באופנה לפחות כמו ג'אני ורסאצ'ה?

ביקשתי הסבר ממשווקי הבגדים בוועד האולימפי, אך משם נמסר: "אתה מוזמן לקבל את המידע מהוועדה המארגנת של המכביה".

שלום לדובר המכביה, רואי הסינג. מדוע אתם קונים בגדים למשלחת באמצעות הוועד האולימפי?

"זה ארגון הגג של משלחת ישראל ששולח לנו את הספורטאים הכי טובים".

אבל ועד אולימפי מתעסק בספורט, לא בהלבשה.

"ככה זה קורה עם כל המשלחות. משלחת ארה"ב, הוועדים האולימפיים גם שם הם נותני חסות".

גילי לוסטיג לצד יעל ארד(צילום: אורן אהרוני)

הוועד האולימפי האמריקאי לא קונה בגדים למשלחת למכביה.

"הוועד פה נותן לנו מחיר מסובסד. מקבלים סט מאוד יפה, משלחת ישראל תהיה מתוקתקת ויפה".

ככה זה באולימפיאדה של יהודים. לא מהר יותר, לא גבוה יותר, לא חזק יותר, אבל הכי משתלם למארגנים.