למען הסר ספק
מהפכת שופטי הווידיאו כבר כאן, והיא תיכנס לשימוש בעונה הבאה בחלק מהליגות הגדולות, וגם במונדיאל ברוסיה. כל מה שצריך לדעת על השינוי שינטרל טעויות שיפוט וישנה את הכדורגל
קלישאות תמיד היו חלק מהכדורגל. הכדור לעד יהיה עגול וכל עוד מדובר בבוגרים אז משחקים 90 דקות, פלוס תוספת כמובן. אבל אחת הקלישאות המפורסמות ביותר הולכת להתאייד כמעט לגמרי. "טעויות הן חלק מהמשחק", נהוג לומר על החלטות שיפוט, אבל הכדורגל הולך להשתנות. מהפכה של ממש.
בתום עונה בה טעויות השיפוט הפכו לנושא חם מתמיד, בישראל ובעולם, אנחנו עומדים בפתח עידן שופטי הווידיאו. בגרמניה ובאיטליה כבר אישרו שימוש בהם החל מהעונה הקרובה. כך גם בפורטוגל, שתציג לראשונה את החידוש בגמר הגביע בעוד עשרה ימים. באנגליה יצטרפו למהפכה, ככל הנראה, במשחקי הגביע וגביע הליגה. בהולנד, שם יש שימוש חלקי בכך, תיכנס הפונקציה החדשה לשימוש מלא בעוד כשנה, ובצרפת נראה את שופטי הווידיאו במשחקי העלייה וההישרדות בסוף החודש.
נשיא פיפ"א ג'אני אינפנטינו, הודיע לאחרונה ששופטי הווידיאו יופיעו גם במונדיאל ברוסיה בעוד כשנה. "נשתמש בהם כי עד כה קיבלנו רק משוב חיובי", הוא אמר לא מזמן בעקבות ניסוי שנערך בשש ליגות בכירות. אם כך, לפני שכולנו נחשפים לרפורמה שאמורה לשנות חלק מהותי במשחק, חשוב להבין בדיוק איך העסק יעבוד.
מינימום הפרעה, מקסימום רווח
קוראים להם VAR – Video Assistant Referees – או, בשבילנו, שופטי וידיאו. שניים כאלה יהיו בקרוב חלק מכל משחק, ותפקידם לתקן את השופט הראשי ולהביא לידיעתו אירועים שאינו רואה. אבל לא כל שריקה תעבור בדיקה. "הפילוסופיה היא מינימום הפרעה ומקסימום רווח", אומר שופט העבר האנגלי דייויד אלרי. "אין כוונה לבדוק 20־15 החלטות במשחק. זה יכול לשנות את הפנים של הכדורגל בנוגע להתנהגות שחקנים. יהיה להם קשה לצלול או לבצע פעולה אלימה. זה גם יכול להיות כלי טוב נגד מכירות משחקים".
המאמנים והשחקנים לא יוכלו לערער במהלך משחק, כמו בטניס ובפוטבול למשל, ולפיפ"א יש כללים ברורים. רק ארבעה מקרים ניתנים לבדיקה:
שערים: כל שער ייבדק וייפסל אם הייתה הפרעה כלשהי כמו נבדל, עבירה של התוקף או נגיעת יד. השערים הלא חוקיים יעברו מן העולם.
אדום ישיר: בכל הרחקה ישירה, שופט הווידיאו יבדוק אם הייתה מוצדקת. בנוסף, הוא יכול להביא לידיעת השופט הראשי מקרים בהם הגיע אדום, נניח בעקבות פגיעה מכוונת ללא כדור שהשופט לא ראה.
פנדלים: כל שריקה לפנדל תיבדק, ומעבר לכך, שופט הווידיאו יודיע אם היה צריך להיות פנדל שלא נשרק. החלק השני בעייתי – כי לפעמים המשחק נמשך וצריך לקבל החלטה לפני שייווצר מצב מסוכן באחד מצידי המגרש. בנוסף, הבועט יכול "להתקרר" בגלל זמן הבדיקה – סטטיסטית, אם מחכים הרבה זמן לפני פנדל מחמיצים יותר.
טעות בזיהוי: השופט יקבל תיקון אם הוציא בטעות אדום או צהוב לשחקן הלא נכון.
לעומת זאת, אירועים רבים יישארו מחוץ לתחום. קחו למשל את הנבדל: אם לא נכבש שער במהלך, לא תשונה החלטה שגויה לנבדל. יש פה בעצם יתרון להגנה. לשופט הווידיאו גם לא תהיה אפשרות לערער על כרטיסים צהובים (כולל צהוב שני), שריקות לעבירות וקביעת כדור חוץ או קרן. המטרה, אם כך, היא לטפל ב"אירועים משני משחק", מבלי לפגוע בשטף המשחק. בכל מקרה, שופט הווידיאו יודיע על הפיכת החלטה רק אם הוא משוכנע במאה אחוז שיש טעות.
ניקח לדוגמה את המשחקים המפורסמים מליגת האלופות העונה. רוב הסיכויים ששופט וידיאו היה מבטל את השריקה לפנדל לזכות ברצלונה מול פ.ס.ז' אחרי הנפילה של לואיס סוארס ברחבה, אבל לא בטוח. לעומת זאת, הוא ודאי היה מתריע על העבירה ברחבה של חאבייר מסצ'ראנו על אנחל די מריה.
במפגש בין ריאל מדריד לבאיירן מינכן שערים של כריסטיאנו רונאלדו היו נפסלים בגלל נבדל, אבל ההרחקה של ארטורו וידאל הייתה נשארת בגלל שמדובר בצהוב שני ולא באדום ישיר. ומה בישראל? הפנדל המדובר במשחק העונה, ההכשלה של אלי דסה על מאור מליקסון, כנראה לא היה מבוטל מאחר שאין ודאות של מאה אחוז בנוגע לעבירה.
מבודדים מהעולם
שופטי הווידיאו, תמיד שניים במשחק (אחד צופה במשחק והשני מנתח מהלכים), שוהים בחדר מיוחד באצטדיון או ברכב מסחרי נעול, כדי לא לבוא במגע עם גורמים שיכולים להשפיע עליהם. יש להם גישה ישירה לכל זוויות הצילום (לפחות שבע מצלמות) וקשר ישיר עם השופט הראשי.
בשבוע שעבר נחשף בפורטוגל שעלות הפרויקט היא כמיליון יורו. באיגוד השופטים הישראלי, וגם בקרב הקבוצות עצמן, יש רצון להביא במהירות את החידוש גם לליגת העל, אבל הדבר תלוי בכסף. בקרוב אמור להיערך דיון עם אנשי המינהלת, ואם יימצא תקציב יכול להיות שנראה גם אצלנו פיילוט כבר בעונה הקרובה.
וחשוב שזה יקרה. בפיילוט שנערך בגרמניה ובהולנד בעונה האחרונה התגלה שבכל מחזור משחקים השופטים ביצעו קרוב לשלוש טעויות ודאיות וקריטיות. 75 אחוז מהן היו משתנות בזמן אמת עם שופט וידיאו. לא מעט.
לפני כחודש וחצי כל העולם ראה את השופטים החדשים בפעולה. אנטואן גריזמן כבש במשחק ידידות בין ספרד וצרפת. השופט נעמד ליד הרחבה, דיבר באוזנייה בעוד השחקנים עמדו קרוב ללא ויכוחים, ואחרי פחות מ־30 שניות הודיע על פסילת השער בגלל נבדל. החלטה נכונה, כמובן. בהמשך ג'רארד דאולופאו הבקיע עבור ספרד בזמן שהקוון הרים דגל לנבדל. בדיוק 40 שניות אחרי שהכדור פגע ברשת השופט הראשי הצביע על מרכז המגרש – אין נבדל, יש שער.
המהירות היחסית של שינוי ההחלטות, בערך חצי דקה, היא התשובה של פיפ"א לביקורת על כך שהמשחק יהיה מלא בעצירות. הרי גם ככה שחקנים מתווכחים עם השופט פרקי זמן ממושכים. ועדיין, יש לא מעט ביקורת על החוקים החדשים. קודם כל, כדורגל הוא לא משחק שמחולק לקטעים שונים, והבדיקה, גם אם לא לוקחת הרבה זמן, יכולה לפגוע בשטף. לא בכל משחק יש אותו מספר מצלמות, ולא בכל ליגה יהיו שופטי וידיאו, כך שעיקרון האחידות, שמלווה את הכדורגל לאורך השנים, נפגע.
ומה עם אורך המשחק? כולם יודעים היום שמשחק כדורגל מסתיים בערך שעה וחמישים דקות לאחר שהתחיל – האם הדבר ישתנה? בנוסף, יש מקרים בהם לשופט כדאי "להתחכם". נניח אחרי עבירה קשה של שחקן שיש לו כרטיס צהוב. אם השופט מוציא צהוב שני אי־אפשר לבדוק את ההחלטה שלו, אבל הוא כן יכול לשלוף אדום ישיר ו"לכסות" את עצמו.
"דעתי היא שנראה הרבה בלבול", אמר מאמן ריאל זינדין זידאן באליפות העולם לקבוצות, שם נבדקו השופטים החדשים. הוא לא היחיד שלא רוצה לראות את הכדורגל משתנה, אבל רוב אנשי הכדורגל, בטח אחרי עונה כזו, מאמינים שמדובר בשינוי חיובי לטווח הארוך. "הספורט יישאר אותו דבר", קבע לאחרונה מרקו ואן־באסטן, "הכדורגל לא ישתנה אלא יהיה יותר הגון. רק צריך לזכור שיהיה דרוש זמן להתרגל".
אז תתרגלו, כי המהפכה כבר כאן. הכדורגל עצמו אולי לא ישתנה, אבל הדרך בה אנחנו נראה את המשחק תהיה קצת אחרת. את זה אי־אפשר לומר בכל שנה.