בית"ר כבר לא רק קבוצה נחמדה
עם שלוש עליות רצופות לאירופה, ניהול נכון ורכש טוב, בית"ר ירושלים יכולה להסתכל לבאר שבע ומכבי ת"א בלבן של העיניים. אחרי צירופו של אלי אוחנה, בעוד מהלך מבריק של אלי טביב, צפויה הקבוצה לעשות קפיצת מדרגה נוספת - והציפיות בהתאם
בשקט בשקט, בית"ר ירושלים רושמת עלייה שלישית ברציפות לליגה האירופית, אחרי ניצחון 0:2 על מכבי ת"א ובלי להזדקק לחסדים של סגנית האלופה בגמר הגביע. אחרי עונה של עליות וירידות, שהתחילה עם רן בן שמעון ונגמרה עם שרון מימר, בית"ר מוצאת את עצמה בפני קיץ שלא הורגלה אליה כבר עשור, כלומר קפיצת מדרגה. לא עוד קבוצה נחמדה שעושה במכנסיים מול הגדולות, אלא כזו שיכולה וצריכה להסתכל להן בלבן של העיניים. בית"ר לאורך שלבים גדולים של העונה, גם כאשר הפסידה, שיחקה כדורגל יפה ושובה לעין אך לא תמיד תכליתי ולעיתים זה נבע מחוסר מזל משווע.
אין ספק שהיעדר חלוץ נוסף לצד איתי שכטר וחוסר עומק בספסל פגעו בקבוצה לאורך העונה. וכאן הנקודה העיקרית שאלי טביב צריך לגעת בה. השלד קיים, המכונה פועלת עכשיו רק צריך לשמן אותה. כמובן שעזיבת בלם ברמתו של חסוס רואדה לא מטיבה עם בית"ר וגורמת כאב ראש רציני לשרון מימר, שיצטרך לעשות שיעורי בית מקיפים ולמצוא תחליף ראוי. טל בן חיים אגב, במידה שיבוא, הוא לא הבלם שצריך להוות את התחליף לרואדה, אלא יכול לשמש כבלם שני ביחד עם דן מורי. ההתחזקות בז'אורז'יניו ואמיר עגייב מיד בסיום העונה היא ללא ספק הצהרת כוונות שתוסיף עוד מחץ ויצירתיות להתקפה הבית"רית שגם השנה הראתה כדורגל משובח. בכלל, קישור כל כך טכני לא זוכרים בירושלים כבר הרבה זמן. ורד, עזרא, בריהון בתוספת הרכש החדש שכבר הוחתם ואלה שעוד יחתמו יוצרים תלכיד שכל אוהד מפנטז עליה, בהנחה כמובן שהכל יתחבר.
(צילום: אוהד צויגנברג)
בית"ר בשנתיים האחרונות חזרה לשחק כמו בית"ר שהקהל אוהב, ותוספת של שחקנים כמו ז'אורז'יניו ועגייב רק יוסיף לקרנבל בטדי. הרכש הכי משמעותי אולי שטביב יעשה הקיץ הוא כמובן החזרת אלי אוחנה לבית"ר. הסמל הבלתי מעורער ינסה להחזיר את החיבור עם הקהל שמתחיל להתפלג ביציעים. מיותר לציין שעצם הנוכחות של אוחנה תעשה את שלה ותחזיר את הוויב הירושלמי לקבוצה לא רק בקרב הקהל, אלא גם אצל השחקנים עצמם שרוחשים לו כבוד. טביב בכלל מנסה להחזיר את בית"ר למקורות. זה לא רק אוחנה. הוא פועל בכמה חזיתות בניסיון להחזיר את בית"ר להיות הקבוצה של המדינה. אם זה בכדורגל שמח ושחקנים טכניים שמזוהים עם הסגנון של בית"ר.
דיבורים על חזרתו של אבירם ברוכיאן בטח יוסיפו לזהות. הניסיון לנקות את היציעים מהגזענות ולהחזיר את הקהל של פעם. לא בטוח שכל זה יספיק לתואר אליפות, אבל לבטח יחזירו לבית"ר את ההרתעה. אם ניגע בסוגיית דן איינבינדר, אז די ברור שהקשר המוכשר לא ימשיך. אנחנו כבר מורגלים בסיפור הזה, החוזה נגמר, טביב לא מציע שדרוג ומחכים לראות מי ימצמצץ ראשון. לפעמים נראה שטביב לא מאמין עד כמה הוא קולע בול בהחלטות שלו, שכל פעם מנסה למתוח את החבל מחדש. טביב היה בטוח שדן ילמד מהטעויות שעשו אצילי ורוקאביצה או בעצם מהתהליך שאיינבינדר עצמו חווה בקריית שמונה ומכבי ת"א עד שחזר הביתה לבית"ר, שהרימה לו את הקריירה מחדש, ויחתום על חוזה חדש מבלי לחשוב פעמיים. אבל איינבינדר שחקן שלא רואים הרבה בנוף הישראלי, לא מפחד להילחם על המקום שלו מחדש במקום אחר, גם אם הוא יודע שלא יקבל את אותו מעמד מלכים לו זכה בטדי.
נראה שטביב בתוך תוכו מעדיף שאיינבינדר יילך למכבי חיפה או לבאר שבע ויתייבש על הספסל, בעוד שלומי אזולאי (עוד אחד שבית"ר עשתה לו חסד ונעלם רגע אחרי שעזב אותה) יחזור לקדנציה שנייה בצהוב שחור, אחרי שטביב כבר עשה עליו קופה אצל ג'ורדי. טביב בונה שאזולאי יחזיר לו את כל הז'טונים עם עונה גדולה, כי הוא צריך את בית"ר יותר ממה שהיא צריכה אותו. לעיתים נוצרת הרגשה כאילו טביב משועשע מכל הסיפור, למכור כל קיץ שחקן בכיר, לקבל בראש מהאוהדים והתקשורת, ובסוף לצחוק על כולם עם תחליף ראוי בפחות כסף. מה יקרה אם איינבינדר ייתן את עונת חייו ואזולאי יפקשש בטדי? צחוק הגורל.
לפנייה לכתב/ת 
איינבינדר
צילום: אוהד צויגנברג
מומלצים
