הטורניר שמטריף את עוטף עזה

בתחילת קיץ 2014, קצת לפני המונדיאל, עלה במוחו של גון צורי מקיבוץ מפלסים רעיון מבריק - אם ברזיל, ארגנטינה וגרמניה משחקות בטורניר כדורגל אחת לארבע שנים, למה במועצה האזורית הקטנה שלנו לא יכולים? צורי פתח קבוצת וואטסאפ והחל לגייס נציגים מכל קיבוץ, ולאחר מספר שבועות יצא לדרך "טורניר שער הנגב" הראשון. כל קיבוץ העמיד קבוצה עם סגל נרחב, כולל מאמן ועוזר מאמן, על טהרת תושבי המקום, ובני משק אשר מתגוררים בתל אביב ומוצאים סיבה לבקר את הוריהם בקיבוץ. כל קבוצה אף דאגה לחולצה אחידה עם ספונסרים מקומיים, ולקהל מקומי שכתב שירים לכל קבוצה.

מיד בתום שלב הבתים, פרצה מלחמת "צוק איתן" אשר שיתקה את האזור למשך חודשיים, וכמובן הפסיקה גם את הטורניר. לאחר כחודשיים, מיד בסופה של המלחמה, החליטו במועצה כי בכדי לחזור לשגרה במהרה חוזרים לשחק - כי אין כמו כדורגל לחבר בין אנשים. הפועל רוחמה, הרחוקה מקו האש, החליטה לוותר על מקומה בשלב הבא, והעניקה אותו לצמד הקיבוצים אשר ספגו את מרבית האש במלחמה - ניר עם ונחל עוז. ניר עם עלתה לשלב הבא, שם הודחה על ידי האלופה שבדרך, שועלי כפר עזה.

(צילום: רז כלימי)

לאחר שהבינו במועצה כי הכדורגל מספק בריחה לתושבים משגרת החיים הנפיצה, הוחלט כי בכל שנה יתקיים טורניר בו ישתתפו כל יישובי המועצה. מאז, בכל סוף שבוע, החל מחודשי האביב ועד קצת לפני הקיץ, נפגשות קבוצות המועצה במגרש הכדורגל בקיבוץ דורות - ה"שום דה-סטאדיום", כפי שמכונה בקרב תושבי האזור, על שם מפעל השום המפורסם. ביציעים אפשר לפגוש משפחות שלמות שמגיעות לעודד - החל מתינוקות ועד לסבים ולסבתות של השחקנים על הדשא. הקהל של כפר עזה, המורכב מאימהות רבות של השחקנים, כבר זכה לכינוי "יציע האימהות", ואילו בנות ניר עם המעודדות את הוריהן המשחקים על כר הדשא ללא הפסקה, קיבלו את הכינוי "אולטראס הילדות".

השנה חולקו 11 קבוצות המועצה לשלושה בתים - שני בתים בני ארבע קבוצות, ובית תחתון בו שובצו שלוש הקבוצות החלשות בטורניר בשנים האחרונות. נסטור אור הנר, הארגנטינאית הבכירה של המועצה, מחתה על שיבוצה בבית זה, והבטיחה להראות לכל תושבי הדרום שהיא שווה הרבה יותר. השחקנים דיברו על המגרש, ולתדהמת הצופים, הקבוצה העפילה לגמר,כשהיא מדיחה ברבע את היריבה השנואה מהקיבוץ הברזילאי השכן, הפועל ברור חיל, ואת מארחת הטורניר, הפועל "שום" דורות.

(צילום: אודי צורי)

נסטור אור הנר היא סיפור מרגש בפני עצמו. הקבוצה קרויה על שמו של חבר הקיבוץ, נסטור שכוביצקי ז"ל, אשר היה ספורטאי למופת ונפטר חודשים ספורים לפני פתיחת הטורניר הראשון. הקבוצה אף יצרה סמל, הדומה במקצת לסמל החדש של יובנטוס, וכל משחק של הקבוצה הוא חוויה בפני עצמה כשהאוהדים מטריפים את השחקנים ואת המאמן מהיציע.

כאמור, הטורניר הפך למדורת השבט האזורית, הרבה בזכות דף הפייסבוק של הטורניר, המספק דיווחים שוטפים, ניתוחים, סיקורים מלאים של המשחקים ואף שידורים ישירים. בכל שנה יוצרים במינהלת הטורניר באזז חדש. בשנה שעברה היו אלו סיקורים וניתוחים מפיהם של אנשי ערוץ הספורט, ואילו השנה התווסף אלבום מדבקות איסוף של שחקני הטורניר הנקרא,"סופרזול" ועמדת ראיונות כמו בליגה של הגדולים.

"מדובר בטורניר קהילתי, שהמטרה שלו לשמור על הקשר בין הישובים במועצה. אנחנו גרים בישובים שמורגלים למלחמות ואזעקות 'צבע אדום', והנה כעת אנחנו נהנים גם משקט ביטחוני וגם ממתח מסוג אחר", מספר גון צורי, הקומישנר של הטורניר. "אנחנו נותנים לתושבי האזור את ההרגשה שהם כוכבי כדורגל למשך כמה חודשים, והם מחזירים על הדשא. הלוואי שבליגת העל שחקנים היו נותנים את ההקרבה שיש אצלנו על המגרש", מסכם צורי בגאווה.

בשבת ייפגשו מ.כ ארז ונסטור אור הנר למשחק הגמר הגדול, אשר יועבר במלואו בשידור חי בדף הפייסבוק של הטורניר. לפני המשחק יתקיים הפנינג גדול, ובסופו תוכתר אלופת שער הנגב החדשה.