ההיסטוריה הלאומית של הליגה האירופית

שני משחקי הגמר, הליגה האירופית בשוודיה וגביע המלך בספרד, מהווים בין השאר גם סגירת מעגל כרונולוגי אל תחילת המילניום - מאז ביטולו בשנת 2000 של המפעל השני ביוקרתו עד אז לקבוצות היבשת, "גביע אירופה למחזיקות גביע", תואר אשר ברצלונה, איאקס ומנצ'סטר יונייטד זכו בו בעבר. גביע אופ"א במתכונתו הקודמת והליגה האירופית כמותג כעבור עשור מהווים מאז את המפעל השני בחשיבותו לקבוצות, וכמובן מכילים את כל זוכות הגביע ב-56 המדינות החברות באופ"א, מלבד, כמובן, במקרה של דאבל.

בשנה הראשונה תחת המתכונת המורחבת, ועוד בטרם הוחלט על שלב בתים כמו בליגת האלופות, גלאטסראיי גברה על ארסנל של ארסן ונגר בבעיטות מ-11 מטרים והביאה תואר ראשון ויחיד עד עתה לטורקיה, בדומה לזכייתה של פנרבחצ'ה ביורוליג, לראשונה בתולדות המדינה. שנה לאחר מכן שוב קבוצה מאנגליה תחת מאמן צרפתי, רק שהפעם זה נגמר טוב יותר מבחינת ז'ראר הוייה וחניכיו. ליברפול ניצחה את אלאבס, קבוצה מחבל הבאסקים שתשחק במוצ"ש בגמר גביע המלך, במשחק מטורף שהסתיים בתוצאה 4:4 בתום 90 דק' (ג'ורדי קרויף היה זה שהשווה בנגיחה לספרדים בסיום וכפה את ההארכה), ובדקה ה-116 שער עצמי, שהיה למעשה "שער הזהב" (עוד מושג שבאופ"א הביאו בהמשך לביטולו), הביא לליברפול לא רק את התואר האירופי, כחלק מקומפלקס של שלושה גביעים ושני סופר-קאפ/מגן הצדקה, אלא ובעיקר תרם לבחירת מייקל אואן לשחקן השנה ב-2001 למרות שהוא לא הבקיע באותו גמר.

הפועל באר שבע בליגה האירופית(צילום: ראובן שוורץ)

עדיין בסימן הולנדים, ב 2002 פיינורד הדיחה בחצי הגמר את איינדהובן וניצחה בגמר את דורטומנד. ברט ואן מארבייק, שאימן את הקבוצה מרוטרדאם, הפסיד בסופרקאפ האירופי בחודש אוגוסט 2002 לוויסנטה דל בוסקה שאימן את אלופת אירופה דאז, וגם כיום, ריאל מדריד, ושב והפסיד לו שוב בגמר נוסף, יוקרתי הרבה יותר, כמאמן הולנד במונדיאל 2010.

מאז 2003 ואילך, החלה מגמה שנמשכה ברצף לאורך השנים, למעט 2013, ולפיה אך ורק קבוצות מחצי-האי האיברי, או דוברות רוסית מרוסיה/אוקראינה, זכו במפעל זה! הדומיננטיות הזו מצאה את ביטויה אצל מספר קבוצות, לא בדיוק "אימפריות", אשר הגיעו למעמד הגמר, למשל בראגה שהפסידה ב-2011 1:0 בדרבי פורטוגלי לפורטו, או דנייפרופטרובסק שהפסידה בגמר לסביליה.

ומה בנוגע להולנד ולאנגליה, השתיים ששולחות השנה את הפינאליסטיות לגמר הליגה האירופית? שתי זכיות בלבד של אנגליות, ליברפול (2001) וצ'לסי (2013), ולעומתן ארבעה הפסדים בגמרים שונים לאורך השנים: ארסנל כפי שכבר הוזכר (2000), מידלסברו של סטיב מקלארן שחטפה תבוסה מסביליה ב-2006, פולהאם הלונדונית תחת רוי הודג'סון שהפסידה בגמר 2010 לאתלטיקו מדריד. במקרה או שלא, אותם שני מנג'רים מונו גם לאמן את נבחרת אנגליה, וגם שם היה מדובר בפיאסקו. לפני שנה, ב-18 במאי, בגמר שנערך בשווייץ, ליברפול תחת יורגן קלופ נותרה ללא שום תואר תחת הגרמני בעונתו הראשונה מחוץ לגרמניה, לאחר ההפסד 3:1 בגמר לסביליה.

אצל ההולנדים המצב היה מתסכל ועגום עוד יותר, דיק אדבוקאט, אשר הוחתם לפני מספר שבועות לקדנציה שלישית כמאמן נבחרת האורנג', זכה אמנם בשנת 2008 בתואר היחיד שלו במסגרת בינלאומית, גביע אופ"א, אבל זה היה כמאמנה של זניט סנט-פטרסבורג, אשר יחד עם הזכיות של צסק"א מוסקבה (2005) ושל שחטאר דונייצק (2009), מהוות את אותו "משקל נגד" של הסובייטיות לשעבר אל מול הדומיננטיות האיברית: סביליה היא שיאנית הזכיות עם חמש בסה"כ 2006-7 ו-2014/15/16, אתלטיקו מדריד פעמיים תחת שני מאמנים שונים, קיקו סאנצ'ס (2010) ודייגו סימאונה (2012 על חשבונה של ספרדייה אחרת, אתלטיק בילבאו).

בין לבין אותן שתי זכיות של אתלטיקו, פורטו רשמה לעצמה גביע שני בגמר שני, לצד שני גביעי אלופות, גם כן תחת שני מאמנים שונים: ז'וזה מוריניו ב-2003, שנה לפני הזכייה בליגת האלופות, ואנדרה וילאש בואש ב-2011. כמו כן, ולנסיה זכתה ב-2004 בגביע אופ"א כחלק מדאבל שכלל גם אליפות ספרד תחת רפא בניטב, וגם הוא, כמו מוריניו, שיחזר את ההישג של בוב פייזלי המנוח מהשנים 1976-77, אליפות אירופה בשנה שלאחר הזכייה בגביע אופ"א.

על מוריניו נאמר כבר (כמעט) הכל, כולל הזכייה הנוספת שלו בליגת האלופות עם אינטר והעובדה שהוא "וינר של גמרים". בגביע הפורטוגלי הוא הפסיד ב-2004 לבנפיקה 2:1 בהארכה, ובסופר-קאפ האירופי באוגוסט 2013 הוא הפסיד לבאיירן מינכן של פפ גווארדיולה. גם את גביע המלך הוא הפסיד לאתלטיקו של סימאונה, גם כן בהארכה. עקב האכילס שלו לאורך השנים היה בעיקר בחצאי-גמר האלופות עם צ'לסי ועם ריאל מדריד. לבניטס, כמו שנוא נפשו מוריניו, רקורד דומה של ניצחונות במרבית הגמרים החשובים (הפסיד עם ליברפול בתארים זניחים כדוגמת גביע הליגה ואליפות העולם לקבוצות). רפא הוא זה ש"שבר" ב-2013 את אותו רצף ספרדי, עם הזכייה של צ'לסי בליגה האירופית (יוסי בניון ישב באותו גמר על הספסל ולא שותף). אולם הפיקנטריה של מאמן ספרדי ובעלים רוסי בצ'לסי, יש בה כדי להסביר את פשר הגמר ההוא מלפני 4 שנים בו בנפיקה שוב הפסידה בגמר אירופי, כשהסיפור סביב "הקללה של בלה גוטמן" מאז 1965 שווה אייטם בפני עצמו.

ולסיום, גביע המלך במוצאי שבת. זהו גמר שני בסה"כ למועדון הבאסקי הצנוע, אולם בכל מקרה שתי קבוצות באסקיות ייצגו הקיץ (ביחד עם ויאריאל) את ספרד בליגה האירופית, סוסיאדד מהעיר סן-סבסטיאן שמקומה מובטח וכן אחת מהשתיים: אתלטיק בילבאו מהמקום השביעי בליגה, או במקרה של הפתעה שתמנע ממסי כל אפשרות לתואר קבוצתי השנה ותביא לסיום מביש את קדנציית האימון של לואיס אנריקה בברצלונה, אלאבס... אם וכאשר הגביע יעשה דרכו צפונה לחבל הבאסקים.