נבחרת ישראל הפכה לשכונה
בהיעדר דמות סמכותית על הקווים, השחקנים לא חוששים להעביר ביקורת על המאמן, והבלגן סביב הזימונים חוגג כל פעם מחדש. אנחנו האוהדים מוכנים לוותר על ניצחונות, רק רוצים לראות שחקנים מחויבים שנותנים הכל על המגרש. אלמוג כהן צריך להיות הקפטן
בזמן האחרון ישנה תחושה שנבחרת ישראל בכדורגל הופכת להיות שכונה. ישנה תחושה שחלק מהשחקנים כבר לא משתגע להיות חלק מהשכונה. חלקם מעבירים ביקורת גלויה, ללא חשש מההשלכות, ובכך מזלזלים במאמן ובנו האוהדים.
בסך הכל אין הבדל גדול ברמת הכדורגל בין 22 המוזמנים. ההבדל הגדול בין השחקנים הוא בגישה לנבחרת, במחויבות ובמקצוענות. מעניין שאותם שחקנים שמרשים לעצמם לפתוח פה בנבחרת לא עושים את זה בקבוצות שלהם, שם הכסף הגדול ושם הם לא יכולים לעשות מה שבא להם. הרי נבחרת היא בסך הכל שליחות.
(צילום: עוז מועלם)
ופה מגיע החלק של אלישע לוי בסיפור. בהיעדר יו"ר התאחדות דומיננטי, אחד כמו אבי לוזון, האחריות היא רק על המאמן. אלישע חייב להפעיל יותר סמכות ולהיות עקבי. המאמן צריך ללכת באש ובמים עם השחקנים שבהם הוא מאמין וכאלה שיעשו הכל בשביל הסמל. אישיות לא פחות חשובה מכישרון. ההמלצה שלי לפני המשחק הקרוב היא למנות את אלמוג כהן לקפטן. שאלישע לו זימן אותו בתחילת הקמפיין (החלטה שגויה, לדעתי) הבחור הגיב באופן כן וישיר וראו שאכפת לו. שכואב לו. אבל הוא התנהג כמקצוען ולא טינף כמו חלק מחבריו.
אנחנו האוהדים רוצים לבוא לראות נבחרת של שחקנים שנותנים את הנשמה על הדשא, שחקנים מהסוג של אלמוג כהן. יודעים מה, לא רוצים ניצחונות, נסתפק ברצון, אכפתיות והשקעה. רוצים לראות נבחרת עם אופי. גם פרשן זוטר כמוני יודע שעלייה למונדיאל הקרוב לא ריאלית בעליל, אבל כבר ראינו נבחרות קטנות מאיתנו שהצליחו לעשות את זה. החלום שלי הוא לראות את הנבחרת שלנו בטורניר גדול. לא יודע אם אזכה לזה, אבל בינתיים מקווה לראות מאמן עם עמוד שדרה, חזק ולא הססן. לא יודע אם אלישע יכול להשתנות, ולא בטוח שיש מאמנים טובים ממנו כרגע בשוק. בכל מצב, מאחל לנבחרת שלי בהצלחה.
לפנייה לכתב/ת 
אלישע לוי
צילום: AFP
מומלצים
