"התרגלנו כבר לפיטורי מאמנים"
אבי בן שימול לא אהב את הדחת אריק שיבק, אבל מודה שזה עזר ("יצאנו מחוזקים"). הערב (18:45) עם דורבן ברגל וקרע ברצועות באצבע, ינסה הרכז בן ה-32 לעזור למכבי ראשל"צ לנצח את הפועל י-ם בחצי גמר הפיינל פור ולהמשיך לחלום על אליפות שנייה ברציפות
אבי בן שימול בכלל לא היה צריך לדרוך הערב (ב', 18:45) על הפרקט בהיכל ביד אליהו. הרכז של מכבי ראשון לציון קיבל הודעה לפני שבועיים כי הוא סיים את העונה. הישראלי בן ה-32 סובל מקרע ברצועות באחת מאצבעות ידיו בעקבות מפגש עם סילבן לנדסברג במשחק בין מכבי ת"א לאלופה בסיבוב השלישי. בן שימול הלך לשני מומחים ושניהם נתנו לו את אותה חוות דעת - כדורסל לא תשחק יותר העונה.
בן שימול הקשיב, אבל החליט אחרת. "לא לשחק זה מונח גדול מדי בשבילי בשלב הזה של הקריירה והעונה. הרופא אמר שאני לוקח סיכון, אני מרגיש את הכאב במגרש וזה מגביל, אבל לומדים להסתדר עם זה".
העומס הרב עליו גרם לו לפציעה ראשונה העונה (וכמו שכבר הבנתם, גם לא האחרונה). בן שימול סבל, או יותר נכון עדיין סובל, מדורבן ברגל. הוא ניסה להתגבר על הפציעה על ידי כך שלא התאמן במשך תקופה ארוכה, אך כן שיחק. גם זה לא עזר ואת הסיבוב השני סיים עם 5.8 נקודות בלבד יחד עם 3.2 אסיסטים ו-1.4 ריבאונדים, צלילה דרסטית במספרים.
ואז הגיעו הפיטורים של אריק שיבק, במהלך כמעט זהה לעונת האליפות שבה שרון דרוקר עזב בעקבות החלטתו של היו"ר יצחק פרי, ושיבק היה זה שהחליף אותו. "חטפנו המון מהלומות העונה", מספר בן שימול. "שחקנים לא התחברו, היו כאלה ששיחקו על אותן עמדות, שון דוסון הגיע באיחור. דבר גורר דבר ובעקבות זה גם הביטחון ירד לנו ונכנסו ענייני אגו. היינו צריכים קצת זמן. לדעתי אם אריק היה נשאר וכן הייתה סבלנות אז היינו מתאזנים והתוצאות היו דומות".
זה כבר נהיה בשגרה אצלכם בקבוצה - מפטרים מאמן ומגיעים לפיינל פור.
"לצערי התרגלנו כבר לרעיון של פיטורים. אני לא חושב שזה מתכון טוב, אבל איכשהו אנחנו יוצאים מזה מחוזקים כל פעם".
איזה שינוי שמוליק ברנר הביא?
"שמוליק מכיר אותנו וחי איתנו את כל הבעיות. הוא קצת עשה סדר. כשמחליפים מאמן שחקנים מבינים שאין ברירה. הוא בא עם דרישות יותר נוקשות. לזה צריך להוסיף את העובדה שהגיעו שני שחקנים חדשים – ג'יי ג'יי מור וקמרון לונג. הוא שינה קצת דברים טקטיים, אבל עיקר הדברים היו בהיררכיה של השחקנים".
עם יד על הלב. האמנת באותו שלב שתוכלו להגיע לפיינל פור?
"הליגה העונה הייתה משוגעת. בעבר, 18 ניצחונות היו מספיקים לך למקום ראשון-שני, ועכשיו עם מספר הניצחונות האלה יש מצב שאתה בכלל לא נכנס לפלייאוף. קראנו את הטבלה אחרי הפיטורים של אריק, עשינו את החישובים והבנו שזה עדיין בידיים שלנו".
"אנחנו לא וואו כמו בעונה שעברה"
ראשל"צ, ואת זה גם יגידו לכם בתוך הקבוצה, הרבה פחות מרשימה מהעונה שעברה. אז החבורה של דרוקר ולאחר מכן של שיבק ריחפה באולמות בישראל וגם באירופה, כל מהלך שני שלה נכנס לקטעי ההיילייטס השבועיים, והיה כיף לראות אותה. העונה הכתומים אפורים, אפילו אפורים מאוד. הזרים נחמדים אבל לא מזכירים את שלישיית ליונס-רייט-מונרו, וגם דוסון בינתיים לא דומה לאותו שחקן שהביא לראשל"צ אליפות אחרי משחק גמר מדהים מול הפועל ירושלים.
בן שימול מנסה להסביר את ההבדלים: "בעונה שעברה נראינו וואו. עשינו דברים מדהימים בהתקפה ואנשים נהנו לראות אותנו. העונה זה נכון שאנחנו פחות מרשימים, אבל בשורה התחתונה הגענו לאותו מקום. יש דרכים שונות לשחק כדורסל. נתמודד עם מה שיש, ואני אומר את זה לטובה".
בחצי הגמר הערב מחכה לראשל"צ משוכה קשה מאוד - הפועל ירושלים. קבוצתו של סימונה פיאניג'אני אמנם משחקת כדורסל שקשה לעתים לצפייה, אבל היא במעמד חצי הגמר עם אפשרות ריאלית לזכות באליפות שנייה בשלוש שנים. במצ'-אפ אחד על אחד, ירושלים הרבה יותר מוכשרת מראשל"צ, זאת עובדה.
"הם קבוצה יותר עמוקה. האוול הוא תוספת מאוד משמעותית", מוסיף בן שימול. "נשחק אגרסיבי וקשוח כמו נגד אילת. ככה אנחנו רוצים לשחק תמיד. נבוא לתת גוף, גם לנו יש מחליפים וסגל עמוק. נצטרך לעצור את משחק הריצה שלהם ולשלוט בקצב".
"שחקנים צעירים פה איבדו כיוון"
בקיץ 2004 בן שימול היה בעננים. נבחרת העתודה שבה שיחק זכתה במדליית הכסף באליפות אירופה, וכמה חודשים קודם לכן הניף את גביע היורוליג עם מכבי תל אביב (כשחקן ספסל). בנוער נחשב בן שימול לכוכב גדול, והיה ברור שהוא בדרך לקריירה יפה גם בבוגרים. אלא שמשהו קרה בדרך.מכבי ת"א, הפועל גליל עליון (שתי קדנציות), עירוני רמת גן, אליצור אשקלון, מכבי ראשל"צ (שתי קדנציות), מכבי חיפה, הפועל אילת, בני הרצליה ומכבי אשדוד. 9 קבוצות ב-14 שנים - זה הרזומה של בן שימול בקריירה. גם הוא יודע שזה יותר מדי. "מה שלא בידיים שלי, אין לי אפשרות לשנות. אם מאמן בחר שלא לקחת אותי לקבוצה זו בעיה שלו. אין ספק שלאנשים מהצד זה נראה מוזר".
אתה לא מרגיש פספוס בקריירה? ציפו ממך ליותר.
"הפספוס הוא בעיקר בתגובות מסביב. אישית אני לא מרגיש פספוס. עבדתי קשה, שיחקתי, נתתי הכול. לדעתי השתפרתי משנה לשנה. יכול להיות ששחקנים אחרים עשו קפיצות גדולות יותר ממני".
לבן שימול יש חוזה לעונה נוספת במכבי ראשל"צ ושני הצדדים מתכוונים לקיימו, אבל בגיל 32 כשנותרו לו עוד מספר שנים לשחק, הראש כבר חושב במידה מסוימת על הקריירה הבאה. "יש כבר מחשבות על היום שאחרי. אימון פחות מעניין אותי, בטח לא ברמה של בוגרים. אשמח לעבוד עם חבר'ה צעירים ולהסביר להם את הרעיון של להיות שחקן, בצורה טובה יותר. שחקנים צעירים פה איבדו כיוון. לחלום גבוה זה בסדר, אבל צריך בדרך לעבור מדרגות, צריך פרופורציות".
אם לא כדורסל, איפה נראה אותך בעוד עשר שנים?
"אני אוהב לחשוב בעיקר, לדבר הרבה. יש הרבה אנשים שמרגישים מאוד נוח איתי וחושבים שאני פסיכולוג שלהם, זה נחמד לי. מתייעצים איתי הרבה. יש לי תחביב כזה לנסות את הקטע הטיפולי. גם כשהייתי צעיר אנשים הרגישו בנוח לדבר איתי. זה כיף לעזור. זה קורה מן הסתם בעיקר בכדורסל".
לפנייה לכתב/ת 
