חגיגת הבכירים: השכר החודשי של המנכ"לים באיגודי הספורט
שכרו של מנכ"ל מרכז מכבי זינק לחצי מיליון שקל בשנה. דובר איגוד הכדורסל השתכר יותר מהמאמן הלאומי. מנכ"ל מרכז הטניס השתכר יותר מ־54 אלף שקל בחודש, בזמן שמאמנים בשטח הסתפקו ב־4,500 שקל. וגם בוועד האולימפי רשמו הישגי שכר מרשימים. הדוחות הכספיים של מוסדות הספורט לשנת 2015 מוכיחים: כסף לעסקנים דווקא לא חסר
40,909 שקל ברוטו בחודש - זה היה שכרו הבלתי נתפס של מנכ"ל מרכז מכבי, נאור גלילי, בשנת 2015, לפי הדיווח לרשם העמותות. מנכ"ל מרכז הפועל יורם אורנשטיין הסתפק ב־36,350 שקל בחודש, פלוס רכב צמוד (בשווי שנתי של 49,680 שקל).
גלילי (50) הוא כדורגלן עבר במכבי עירוני אשדוד, שטיפס יפה בסולם הדרגות. ב־2014 עמד שכרו החודשי על 35,597 שקל "בלבד". כלומר, לא רק שהמנכ"ל מתוגמל בנדיבות, שכרו גם השתדרג באחוזים ניכרים.
שלום, נאור גלילי. החגיגה בעיצומה. כמעט 41 אלף שקל בחודש ב־2015.
"עלות שכר".
בדו"ח של רשם העמותות כתוב "שכר ברוטו שנתי".
"אוקיי"
.
הספורט שלנו על הפנים. זה לא צורם לך?
"העשייה שלי בספורט הישראלי, שהתקשורת לא מודעת אליה, היא כמעט 24 שעות ביממה. אני חושב שזה תואם את השכר, כי אם הייתי הולך לעולם אחר, שמקביל אליי מבחינת התרומה וההשקעה, הייתי מרוויח הרבה־הרבה יותר".
אבל לכל ענף יש איגוד, הנהלה. זה לא מספיק?
"המרכזים לא מנהלים את האיגודים. זה משהו היסטורי. אנחנו עושים המון דברים לטובת הספורט הישראלי".
האיגודים לא יכולים להתנהל לבד?
"זה הכל ביצה ותרנגולת. האגודות בדרך כלל נתמכות על ידינו. אנחנו נותנים להן תמיכה כספית ומקיימים אותן הלכה למעשה".
אבל הם תמיד בוכים שאין כסף, מאמנים מקבלים משכורות מצחיקות, ומנכ"ל המרכז חוגג.
"בספורט הישראלי יש הרבה כשלים. ולא, הוא לא יקום או ייפול לפי שכר מנכ"ל מכבי או הפועל. יש בעיה של תשתיות, לאו דווקא במתקנים, אלא גם תשתיות פיזיות. מאז שנכנסתי לתפקיד לפני ארבע שנים יש רוח חדשה".
מי מחליט על העלאת השכר שלך, אתה?
"חלילה. ועדת ארגון ושכר של מכבי ישראל, ההנהלה מאשרת. יש ועדת כספים, הכל עובר נהלים מסודרים. הכל שקוף".
המספרים האלה הם חלק מהנתונים שהעבירו המרכזים והאיגודים השונים לרשם העמותות, ומלמדים על שכר הבכירים בספורט הישראלי. לפי הנתונים הרשמיים מדובר ב"שכר ברוטו שנתי", אך חלק מאיגודי הספורט הבהירו כי מדובר בעלות מעביד (הגבוהה יותר בכ-20 אחוז), כך שלמעשה השכר ברוטו נמוך יותר. הסיבה לכך היא דיווחים שגויים שהם עצמם העבירו לרשם העמותות: במקום למסור משכורות ברוטו הם העבירו עלות מעביד. בכל מקרה, מדובר בסכומים נכבדים מהקופה הציבורית ששימשו לתשלום שכר.
הרשימה המופיעה כאן אינה כוללת מספר קטן של איגודים אולימפיים, שבהם משלמים לבעלי תפקידים הרבה פחות, וגם לא את הענפים הלא אולימפיים שמאוגדים תחת התאחדות "אילת". נשיא ההתאחדות הזו, אריק קפלן, קיבל בשנת 2015 שכר ברוטו של 26,520 שקל בחודש.
בחזרה למרכז הפועל. ב-2014 היה שכרו של המנכ"ל אורנשטיין בן ה-70 גבוה יותר מהשנה שאחריה, אולי מפני שבדיוק אז הגיע לגיל הפנסיה. באותה שנה קיבל מנכ"ל המרכז 40,160 שקל ברוטו מדי חודש, פלוס 80,925 שקל הוצאות רכב.
וכיאה למרכז השייך להסתדרות העובדים, היו לצידו עוד כמה חברים שתוגמלו בנדיבות ונהנו אף הם מרכבים צמודים. לפי רשם העמותות, שכרו של רכז ענף כדורגל עמד ב־2015 על 23,146 שקל בחודש, הסמנכ"ל – 21,034 בחודש, רכז ענפי ספורט – 20,451 שקל, כולם קיבלו רכב צמוד כולל הוצאות. מי אמר שהפועל בצרות?
כן, הספורט הישראלי אינו בדיוק סיפור הצלחה, מספר הפעילים ברמה הבינלאומית מצומצם ביותר, ענפים רבים "מתים", מאמנים בשטח מתוגמלים בצורה מחפירה, אך כמה עסקנים בכירים במרכזים ממשיכים לרשום הישגים כספיים חסרי תקדים. בשביל מה בכלל צריך מרכזים פוליטיים שהוקמו לפני קום המדינה, כאשר קיימים איגודים שמנהלים את הענפים השונים? שאלה מצוינת.
מדליית זהב בעסקנות
מנכ"לי המרכזים, סגניהם וראשי האגפים שלהם לא לבד. בוועד האולימפי הישראלי חוגגים כבר שנה את שתי מדליות הארד בג'ודו שהשגנו בשתי אולימפיאדות שלמות. בעסקנות אנחנו ראויים בוודאי למדליית זהב.
מהדוח הכספי שהגיש הוועד לשנת 2015 עולה כי המנכ"ל לשעבר, אפרים זינגר, המשיך לקבל שכר בשווי 42,482 שקל ברוטו בחודש, למרות שסיים את עבודתו ב־2014. הסכום הזה כולל מענק פרישה בסך 297,104 שקל ופדיון חופשה בסך 192,472 שקל. בחישוב פשוט, מדובר בפדיון של כמאה ימי חופשה. כלומר, המנכ"ל כמעט לא נפש ולא נח, אפילו כשהסתובב באולימפיאדות, בכנסים ובקוקטיילים ברחבי העולם. בוועד האולימפי הגיבו: "אפרים זינגר שימש במשך 20 שנה כמנכ"ל הוועד והצליח לצבור יותר מ-100 חופשה". כל זה אינו אומר שמחליפו במנכ"לות, גילי לוסטיג, לא בא על שכרו. 37,186 שקל בחודש.
ראשי האיגודים למיניהם יודעים להתלונן שאין מספיק תקציבים למאמנים ולפעילויות. לפני כחצי שנה, למשל, הוזעקו למשרדי הוועד האולימפי בת"א עשרות ספורטאים ממספר ענפים, בחיזוק של כמה עסקנים וחבר כנסת אחד. הם באו למחות נגד כוונת האוצר לקצץ 45 אחוז מהסכומים המוקצים לספורט בתקציב המדינה. אז כסף לספורטאים ולמאמנים כנראה באמת חסר, לא בהכרח לפקידים הבכירים.
מבדיקת הדוחות הכספיים של הוועד האולימפי עולה כי בשנים 2014־2015 העביר הוועד סכום של כ־3.6 מיליון שקל לספורטאים האולימפיים, אבל במקביל שילם שכר של כ־1.8 מיליון שקל לעסקנים. לא מיותר לציין שבאותה מסיבת עיתונאים איש לא ביקש לקצץ בשכר העסקנים.
מהוועד האולימפי נמסר בתגובה: "על פי כללי מינהל תקין המוכתבים על ידי רשם העמותות, אחוז ההוצאות על הנהלה וכלליות לא יעלה על 18 אחוז. הוועד האולימפי בישראל מנהל מדי שנה עשייה רבה במישורים מגוונים ומעסיק שמונה עובדים קבועים בלבד. לשמחתנו, אנו מצליחים לשמור על הכללים ואף מצביעים על ירידה בהוצאות הנהלה וכלליות, וב־2016 העלויות אף ירדו ל־1.488 מיליון שקל. הוועד מקדיש מאמצים רבים בגיוס משאבים לרווחת הספורטאים, וניתן לראות עלייה בסכומים אלה. ב־2014 וב־2015 הועברו לספורטאים אולימפיים 3.7 מיליון שקל בכל אחת מהשנים. לפיכך, אחוז הוצאות ההנהלה והכלליות מתוך התקציב הכולל עומד בכללי המינהל התקין".
כשמדברים על מספרים שערורייתיים ביחס להישגים, ראוי לציון מיוחד איגוד הטניס. הענף בארץ נמצא בשקיעה רצינית, אך שכרו של המנכ"ל שלמה גליקשטיין עלה בהתמדה בשנות כהונתו והגיע ב־2015 ל־37,540 שקל
בחודש. שכר הסמנכ"ל עמד על 26,158 שקל, ומנהל מחלקת השיווק הסתפק ב־24,382 שקל. למאמנים משלמים באיגוד הרבה פחות.
ואפילו חגיגת השכר באיגוד הטניס מתגמדת ליד מה שקורה במרכז לטניס בישראל, שמשרדיו נמצאים ברמה"ש. מדובר בחל"צ (חברה לתועלת הציבור) שמתוחזקת בעיקר מכספי תרומות בחו"ל. ב־2015 הגיע סך התרומות הללו ליותר מ־15 מיליון שקל. איך הכסף הזה בא לביטוי? מהישגי טניסאינו הצעירים קשה להתרשם, אבל שימו לב לאיזה הישגים הגיעו הקודקודים.
לפי הדיווח לרשם העמותות - דניאל גלי, ששימש ב־2015 כמנכ"ל המרכז, תוגמל ביותר מ־73 אלף שקל בחודש(!), סמנכ"ל התפעול ארי שטרסברג (שבינתיים הועלה לדרגת מנכ"ל) השתכר באותה תקופה 48,391 שקל בחודש, והמאמן הראשי רונן מורלי – 36 אלף "בלבד". שנה קודם לכן, ב־2014, עמד השכר של מנהל מרכז הטניס על 49,693 שקל בחודש, סמנכ"ל התפעול השתכר 33,632 שקל, והמאמן הראשי – 27 אלף "בלבד". כלומר, כולם השתדרגו בעשרות אחוזים בשנה.
עזרא חיים, סמנכ"ל הכספים של מרכז הטניס, מסר בתגובה: "בדוח חמשת מקבלי השכר הגבוה בארגון ל־2015 חלה טעות ופורסמו בשוגג נתוני עלות המעביד במקום נתוני הברוטו כפי שמצוין בכותרת". לפי הנתונים שהעביר עזרא, שכרו של המנכ"ל באותה שנה עמד על 54,315 שקל בחודש, סמנכ"ל התפעול – 35,792, והמאמן – 26,631. לא רע בכלל גם ככה, מה עוד שעלות השכר של חמשת הבכירים באותה שנה הגיעה לכשני מיליון שקל.
המספרים האלו מקוממים לא רק על רקע המצב בענף, ועל רקע הטענות הקשות של הורים לטניסאים צעירים שנדרשים להוציא מכיסם אלפי שקלים בשנה, אלא גם ביחס לשכר שמקבלים המאמנים בשטח, אלו שאמורים לטפח את הטניסאים הצעירים ברמה היומיומית.
"השכר שלי הוא בערך 4,500 שקל בחודש, עבור יותר מארבע שעות עבודה ביום, חמישה ימים בשבוע", מספר מאמן עם ותק של כמה שנים מאזור הצפון. "ביקשתי לא פעם שדרוג, כי אני בעל משפחה, ותמיד אומרים לי שאין כסף. איך אפשר להשקיע ולגדל כישרונות בתגמול כזה? מה הם עושים עם כל המיליונים של התרומות?"
תגובת סמנכ"ל הכספים: "בשנת 2016 ירד שכר המנכ"ל באופן מהותי (40,260 שקל בחודש). קשה להתייחס לאמירות אנונימיות על שכר המאמנים. הרוב המוחלט של המאמנים בארגון עובדים במשרה חלקית, ובהתאם לכך שכרם. יש מאמנים המשתכרים הרבה יותר. בשנתיים האחרונות, כמדיניות, שכר המאמנים עלה בכ־30 אחוז ונוספו בונוסים למאמנים לפי ביצועים".
ומה עם המאמן?
שכרו ברוטו של מנכ"ל איגוד האתלטיקה, ז'ק כהן, עמד ב־2015 על סך של 29,916 שקל בחודש והוא נהנה מרכב צמוד. אז מה אם מאמנים וספורטאים בענף מקבלים שכר מביך ועובדים במתקנים עלובים? בדצמבר האחרון, חשוב לציין, הופסקה עבודתו אחרי יותר מ־20 שנה בצמרת איגוד האתלטיקה. מעניין באמת אם הוא הגיע לבנק בריצה.
מנכ"ל איגוד הטקוואנדו, מישל מדר, השתכר 25,891 שקל ברוטו בחודש. שכרו של מנכ"ל איגוד הג'ודו שגיא גור עמד על 22,031 שקל. מנכ"ל איגוד השחייה, אמיר נפתלי, שנכנס לתפקידו במארס 2015, קיבל 17,993 שקל פלוס רכב ודלק בשווי 40 אלף שקל בשנה. מנכ"לית איגוד השייט, סמדר פינטוב – 19,268 שקל, מנכ"לית איגוד ההתעמלות שרית שנער - 17,170 שקל בחודש.
באיגוד הקליעה נהנה המנכ"ל יאיר דוידוביץ' משכר חודשי של 20,569 שקל ברוטו, בעוד ששכרו של המאמן הראשי עמד על 12,114 שקל בלבד. מי אמר שהמטרה באיגוד הקליעה מקדשת את האמצעים? הרבה יותר את הבכירים.
גם לעסקנים בענפי הכדור, שבהם רוב הליגות מדשדשות ואין לנו מה למכור בזירה הבינלאומית, לא רע בכלל. מנכ"ל ההתאחדות לכדורגל, רתם קמר, נהנה משכר של 34,941 שקל ב־2015. מנכ"ל איגוד הכדורעף, יניב נוימן, השתכר בתקופה המדוברת 22,720 שקל בחודש. מנכ"ל איגוד הכדוריד, אריק דויטש, קצת יותר - 23,732 שקל בחודש, למרות שגם בענף שלו הליגה נשלטת על ידי שתיים־שלוש קבוצות והנבחרת לא פוגעת.
בכדורסל קיימת תופעה מעניינת. למרות שהנבחרת שם מצליחה הרבה יותר מהכדורגל (לא חוכמה גדולה), המאמנים הלאומיים תמיד הרגישו מקופחים. אלא שמהדיווח של האיגוד לרשם העמותות ניתן ללמוד על עוד תופעה מדהימה: דובר האיגוד קיבל יותר כסף ממאמן הנבחרת!
בראש טבלת המשתכרים של האיגוד לשנת 2015 ניצב המנכ"ל יעקב בן־שושן. שכרו ברוטו עמד על 444,400 שקל בשנה (37 אלף בחודש), ואילו שכרו של הדובר חגי סגל עמד על 23,897 בחודש. לפי בדיקת התנועה הצרכנית "הצלחה", שפורסמה לפני כשלושה חודשים, שכרו של ארז אדלשטיין, שיוליך בקרוב את הנבחרת ביורובאסקט, עמד ב־2016 על פחות מ־21 אלף שקל ברוטו בחודש.
דובר האיגוד, חגי סגל, 23,897 ברוטו בחודש. אתה מרוויח יותר מהמאמן הלאומי.
"זה לא שכר ברוטו, אלא עלות מעביד".
בדוח של רשם העמותות כתוב "שכר ברוטו שנתי". טעיתם בדיווח?
"אנחנו לא טועים בדיווח. אי אפשר לטעות בדיווח".
לפנייה לכתב/ת 
