איך כבשתם בסערה את היבשת
דווקא בימים בהם קשה למצוא ישראלים שמככבים ברמות הגבוהות של אירופה, יאיר קטן ואורי קופר חזרו אל ימי הזוהר של הלגיונרים ובחרו את עשרת הגדולים בכל הזמנים
רוני רוזנטל
1986-1988 קלאב ברוז'
1988-1990 סטנדארד ליאז'
1990-1994 ליברפול
1994-1997 טוטנהאם
1997-1999 ווטפורד
לפני שבע שנים נבחרה באנגליה ההחמצה המפורסמת של רוזנטל במדי ליברפול מול אסטון וילה להחמצה הגדולה בהיסטוריה, אבל הקריירה האירופית של "רוקט רוני" רחוקה מלהיות פספוס. כשרוזנטל הושאל מסטנדארד ליאז' לליברפול בתחילת שנות ה-90' הוא אולי לא הפך מיד לשחקן הרכב באימפריה האנגלית, אבל שבעה שערים שלו בשמונה משחקים בחלק השני של העונה היוו תרומה מכריעה באליפות האחרונה של הקבוצה עד היום.
רוזנטל היה שחקן אהוב בליברפול, הרבה בזכות רוח הלחימה שלו, והקבוצה רכשה אותו לאחר ההשאלה. בסך הכל העביר החלוץ לא פחות מ-13 שנים מחוץ לישראל (וגם היום עדיין מתגורר בלונדון) והבקיע 62 שערים בליגות האירופיות.
איל ברקוביץ'
1997-1996 סאות'המפטון
1999-1997 ווסטהאם
2001-1999 סלטיק
2001 בלקבורן
2004-2001 מנצ'סטר סיטי
2005-2004 פורטסמות'
כל ילד שגדל בשנות ה-90' זוכר את השערים והבישולים ב-3:6 של סאות'המפטון על מנצ'סטר יונייטד (וגם את הבעיטה של ג'ון הארטסון). במשחק הזה הוא עלה לגדולה, שהמשיכה בקבוצות כמו ווסטהאם וסלטיק.
טל בן חיים
2007-2004 בולטון
2008-2007 צ'לסי
2009-2008 מנצ'סטר סיטי
2009 סנדרלנד
2011-2009 פורטסמות'
2011-2010 ווסטהאם
2013 ק.פ.ר
2014-2013 סטנדארד ליאז'
2015-2014 צ'רלטון
אחת הכתבות הזכורות ביותר על כדורגלן ישראלי בחו"ל היא זו בה נראה סדר יומו של בן חיים באנגליה מול זה של דוד רביבו באשדוד. הכתבה הזו, בה הבלם נראה עובד על שיפור המשחק שלו מהרגע בו הוא מתעורר בבוקר ועד שהולך לישון בלילה, מסמלת היטב את הסיבה המרכזית להצלחתו מעבר לים – עבודה קשה.
העבודה הזו הביאה את בן חיים ללא פחות משמונה קבוצות שונות באנגליה, כשהשיא הגיע כמובן עם חתימה בצ'לסי של ז'וזה מוריניו. בימים של לפני ערן זהבי וסין, בן חיים הפך אז ללגיונר בעל המשכורת הגבוהה אי פעם, 60 אלף ליש"ט לשבוע.
דודו אוואט
2006-2003 סנטאנדר
2009-2006 לה קורוניה
2014-2009 מאיורקה
על הנייר, שוער מסתכן יותר ביציאה לחו"ל מאשר שחקנים בעמדות אחרות. אין כמעט מקרים של "לעלות מהספסל" ולהשתלב בהדרגה – או שאתה שוער ראשון או שאתה מחליף. אוואט העביר לא פחות מ-11 שנים בספרד, כמעט כולן כשוער פותח.
בסנטאנדר הפך אוואט לקפטן. בלה קורוניה נבחר לאחד השוערים המצטיינים בליגה והפך מועמד לברצלונה. את מאיורקה הוביל למקום החמישי בספרד, כשבאותה עונה רק ולנסיה, ריאל מדריד וברצלונה ספגו פחות מהקבוצה של אוואט. ללא ספק, השוער הישראלי המצליח ביותר בחו"ל, בלי תחרות.
חיים רביבו
2000-1996 סלטה ויגו
2003-2000 פנרבחצ'ה
2003 גלאטסראיי
סלגאדו ודוטרואל, מאזיניו ומקאללה, קרפין ומוסטובוי – אין אוהד כדורגל ישראלי שלא דיקלם את ההרכב של סלטה ויגו בסוף שנות ה-90'. רביבו היה אחד מכוכבי הקבוצה ההיא, שהייתה חלק מחבורת הצמרת בליגה הספרדית והגיעה גם לרבע גמר גביע אופ"א. את הסלטה המפורסמת שלו רביבו ביצע 23 פעמים אחרי שערי ליגה – וגם אחרי שער הניצחון באנפילד נגד ליברפול.
יש כאלה שיחשיבו את המעבר לטורקיה כירידה, אבל רביבו רק הפך לכוכב גדול יותר. בפנרבחצ'ה הוא כבש 16 שערים ובישל עוד 22 בעונה אחת, מספרים שהביאו לו את תואר השחקן הזר המצטיין של הליגה הטורקית. בהמשך עבר גם ליריבה גלאטסראיי. מספיק שגם היום, יותר מעשור לאחר מכן, אם תלכו בבזאר של איסטנבול – כשהרוכלים ישמעו שאתם מישראל, הדבר הראשון שהם יצעקו לכם הוא "רביבו, רביבו".
יוסי בניון
2005-2002 סנטאנדר
2007-2005 ווסטהאם
2010-2007 ליברפול
2013-2010 צ'לסי
2012-2011 ארסנל
2012 ווסטהאם
2014-2013 ק.פ.ר
כשמסכמים את הקריירה האירופית של בניון, דבר אחד מיד קופץ לעיניים – המקבץ. כל אחד מהשחקנים בכתבה, וגם אחרים שהיו קרובים ולא נכנסו לעשירייה, עשו דברים מדהימים והופיעו במועדונים מרשימים, אבל בניון שיחק ברצף במדי שלושה מהמועדונים הגדולים בעולם – ליברפול, צ'לסי וארסנל.
יש לו רק תואר אחד באירופה, שגם בהשגתו לא היה מעורב יותר מדי – הליגה האירופית עם צ'לסי ב-2013. אבל זה לא מה שחשוב. 67 שערים באנגליה ובספרד, נגיחת ניצחון נגד ריאל מדריד בברנבאו וכיבוש אחת הפסגות האדירות של כדורגלן ישראלי – שלושער ב-0:8 מול בשיקטאש בליגת האלופות (בשני המקרים במדי ליברפול). בעצם, מאמן נבחרת מולדובה סיכם הכל לפני המפגש מול ישראל לאחרונה, כשאמר שיהיה "נחמד לראות שחקן בסדר הגודל של בניון משחק".
טל בנין
1994-1993 קאן
2000-1997 ברשיה
רוצים לדעת עד כמה בנין הצליח באירופה? רק תשאלו את ערן זהבי. הניסיון המר שלו בפאלרמו והעובדה ששחקנים ישראלים פשוט לא מגיעים לאיטליה (פרט לשניהם) מצביעים על כך שזו ליגה שקשה מאוד להשתלב בה עבור מי שגדל כאן. היא טקטית, פיזית במיוחד, לא מתפשרת.
אלמלא פציעה קשה בברך, בנין היה יכול להגיע רחוק יותר. הקשר האחורי החכם התאקלם נהדר בברשיה, וכאשר שיחק ולא היה בחדר הטיפולים הראה שהוא שייך לרמות האלה. הוא עזב אחרי שעזר להחזיר את הקבוצה לליגה הראשונה, כפי שעזב את קאן הצרפתית אחרי עונה אחת נהדרת שבה הקבוצה סיימה שישית. קשה שלא להרגיש שהוא החמיץ קריירה אירופית מפוארת יותר.
גיורא שפיגל
1977-1973 שטרסבורג
1979-1977 ליון
הדור הצעיר מכיר אותו יותר כמאמן. הדור המבוגר זוכר אותו יותר בזכות ההופעות בנבחרת ובמכבי תל אביב. ואיפשהו, בזיכרון הקולקטיבי, התקופה הפנטסטית שלו בצרפת קצת נעלמה. אבל חשוב לזכור אותה, להזכיר אותה ולדבר עליה, כי בימים בהם לגיונרים היו מצרך נדיר, שפיגל הצטיין – ובליגה חזקה.
את הקדנציה בשטרסבורג הוא פתח בשער ניצחון במשחק הבכורה, ומאוחר יותר היה הזר הראשון בתולדות המועדון שקיבל את הכבוד להיות קפטן הקבוצה. בחמש עונות מצוינות בצרפת הוא כבש 32 שערי ליגה, וצריך לדעת להעריך את זה למרות שאין לנו סרטונים בשחור-לבן או פורומים בהם אוהדים צרפתיים משתפכים עליו. הוא פשוט היה שחקן אירופי לכל דבר.
אבי כהן ז"ל
1981-1979 ליברפול
1988-1987 ריינג'רס
רק כדי לסבר את האוזן עבור הצעירים שביניכם, נסו לדמיין מצב כזה. ברצלונה, קבוצה שהטירוף סביבה בישראל שובר שיאים, מחליטה להחתים שחקן ישראלי ראשון בתולדותיה. עכשיו בואו נחזור כמעט 40 שנים לאחור. באותם ימים, המעמד של ליברפול בארץ היה כמו של ברצלונה כיום, "הקבוצה של המדינה" – וכשהיא החתימה את אבי כהן, ועוד בעידן בו ישראלים כמעט לא יצאו לאירופה, המדינה התרגשה כולה.
וזה לא שליברפול עשתה לו טובה. כהן היה בלם נהדר, עזר לקבוצה לזכות באליפות בשנתו הראשונה, ובעונה השנייה הניף את גביע אירופה יחד עם חבריו. זה הישג שקשה לדמיין ששחקן ישראלי יוכל להשלים בקרוב.
אלי אוחנה
1990-1987 מכלן
1991-1990 בראגה
אוהדי בית"ר ירושלים זוכרים באהבה את החזרה של אלי אוחנה מאירופה שנועדה להעלות את המועדון לליגה הראשונה. אבל החצי השני של הסיפור הזה הוא שאוחנה עשה דברים יוצאי דופן באירופה, חלוץ שהפך למשמעותי עבור מכלן הבלגית – בקנה מידה הרבה יותר גדול מאשר הליגה הבלגית עצמה.
גביע אירופה למחזיקות גביע, שמינית גמר, 1987/8, גומלין. אוחנה רוקד באצטדיון לאב סטריט ועם צמד בסקוטלנד מול סנט מירן מעלה את מכלן שלב. רבע גמר, אוחנה כובש במינסק בגומלין מול דינמו ומבטיח עלייה. חצי גמר, אוחנה מבקיע את הראשון ב-1:2 מול אטאלנטה במשחק הראשון. וכמובן הגמר, שבו אוחנה בישל את שער הניצחון לפיט דן בור. אגדה שהייתה באמת.
לפנייה לכתב/ת 
