הטרייד הגרוע של שיקגו ומינסוטה
לא ברור מה הבולס והוולבס ניסו להשיג בעסקה ששלחה את ג'ימי באטלר למינסוטה, אבל בעיקרון הן פשוט החליפו בעיה בבעיה
בתמורה לכוכב הגדול, קווין לאב, מינסוטה קיבלה לפני שלוש שנים חתול בשק. כולם ידעו שאנתוני בנט היה פלופ, לא בחירה ראשונה אמיתית (והוא אכן שוחרר ונעלם) אבל אנדרו וויגינס היה ונשאר הבטחה גדולה, פוטנציאל לכוכב על. מינסוטה הוסיפה את קארל-אנתוני טאונס. עוד כוכב בהתהוות ובעיקר בקצה השני של הסקאלה (גארד וסנטר? אמורים להסתדר ובעיקר לא לדרוך אחד לשני על המשבצת). הם הצטרפו לזאק לאבין ולריקי רוביו. הבעיות התחילו מהיום הראשון. את וויגינס הגדירו בדראפט כגארד גבוה "שיכול לשחק גם פורוורד", ובכך השלימו שם שלישית גארדים מרשימה, רוביו כפוינט גארד, לאבין כשוטינג גארד, ו-וויגינס? מה הבעיה, הוא בגובה של לברון (שנחשב לסמול פורוורד גדול, אוברסייז, אז אפשר להסיט אותו לעמדת הסמול, ועם טאונס בסנטר...
נשארים עם בעיה "קטנה" בעמדות הפורוורד, לא? אין כמעט בכלל פאוור פורוורד, גורגי ג'נג מחליף סביר כל עוד לא רצים לאליפות, פאוור פותח? אולי ביורוליג, וגם זה בדוחק. ובעמדת הסמול פורוורד, המממ, אני חושב שכבר סיכמנו שוויגינס לכל היותר תחליף פורוורד, לא פתרון של ממש לעמדה.
אפשר להבין למה הייתי כמעט היחיד שהתלהב מהמעבר של כספי לוולבס. אין תחרות, ועסקת ג'ימי באטלר רק מחדדת את זה. באטלר עשה בשיקגו בדיוק מה שוויגינס עשה במינסוטה. מעבר מעמדת השוטינג גארד בה שניהם קצת אובר סייז (אבל מהירים מספיק בשביל לשמור על כמעט כולם) לעמדת הסמול, ואם רק חצי מהציפיות של "המום"חים צריכות להתממש, נניח לעבור שלב בפלייאוף (ובמקרה של הוולבס אפילו רק להגיע לשם...). הם ייבחנו מול סמול פורוורדים כגון לברון ג'יימס וקווין דוראנט, ותהיה להם בעיה, במיוחד אם אין "מאחוריהם" פאוור משמעותי יותר מג'נג או בייליצה, ואין מחליף בכלל לעמדה.
ואם בשביל להשתמש גם בלאבין וויגינס הוסט כאמור לעמדת הסמול, לא יהיה להם פקק תנועה על עמדת הסמול ביתר שאת עם באטלר? כלומר, איזו בעיה הוא אמור לפתור בשבילם, איזה מץ'-אפ? פקק תנועה בעמדת הסמול ואין פתרון של ממש לעמדת הסקנד גארד, ואין בכלל התייחסות לעמדת הפאואר. אז נכון, כספי מהווה פתרון חלקי לבעיית המחליף לפורוורדים, אבל לא קצת מוקדם לתפור כפתורים לחליפה? כלומר לפני השרוולים... לפחות במידות, וגם בתפקוד על המגרש, וויגינס הרבה יותר דומה לבאטלר מאשר ללאבין. כך שהבעיות שלהם רק יחריפו, אבל גם הוויתור על קריס דאן, פוינט גארד מחליף לא רע בכלל, יקצר עוד קצת את הרוטציה. כלומר, לשתי הקבוצות הייתה בעיה דומה והן החליפו בעיה בבעיה.
מילה אחרונה בנושא, בעיית הדקות. שלושת הכוכבים, טאונס, לאבין ו-וויגינס נאלצו לשחק 37 דקות כל ערב. ואם זה מזכיר למישהו את הטענות שלי כלפי ת'יבודו, מימיו בשיקגו ובבוסטון, זה לא במקרה. לאבין לא גמר את העונה, בעוד פקוביץ' (הסנטר המחליף) בכלל לא התחיל אותה. קיצור הרוטציה והרצת שחקני מפתח עד שהם נופלים מהרגליים. זה הרס את בוסטון של הטריו ורונדו, זה חיסל חיסול ממוקד את שיקגו של רוז, נואה, בוזר ודנג, וזה מתחיל להיראות כמו מה שאפשר לצפות מהוולבס. את זה שמינסוטה זה סוף העולם, לא תיקחו ממנה. את זה שכל הכוכבים רק חולמים לברוח משם? קשה לשנות. אז להביא לשם את ת'יבודו? זה הקש שישבור את גב הגמל, ומלכתחילה עם גמלים לא לוקחים אליפות בכדורסל, אבל, ניסיון מעניין.
בחזרה לשיקגו. מכירת החיסול נמשכת. הם נפטרים מכל הסמלים שלהם בזה אחרי זה. רונדו השכיח מכולם את רוז שלא חזר לעצמו. בהנחה שאחרי העזיבה של באטלר הוא יישאר שם, איפה בדיוק ישתלבו לאבין ודאן? אולי לאבין ילמד משהו מווייד ויחליף אותו בעוד שנה-שנתיים, אבל דאן יתחרה על דקות עם קרטר-וויליאמס וקמרון פיין (וזה בלי להזכיר את אנתוני מורו שהוסט לעמדת הסקנד גארד, אבל הוא עדיין יותר פוינט גארד מכולם, אולי חוץ מרונדו).
בקיצור, עוד גארדים לסגל שגם ככה היה עמוס בגארדים? אם השאלתם את באטלר לעמדת הפורוורד בגלל מחסור חמור בפורוורדים, מה תעזור העסקה שהביאה לכם את לאבין ודאן? וגם עוד סנטר, כאילו שזה מה שהיה חסר להם. קבוצה לא מאוזנת, שעשתה כל מה שאפשר בשביל לצאת עוד יותר מאיזון. חיזקה את הקצוות (גארד וסנטר) על חשבון העמדה הכי דלילה, הפורוורד.
לפנייה לכתב/ת 
