"תהיה חוויה לאוהדים מחו"ל שיגיעו לישראל"
חודש וחצי לפתיחת אחד מאירועי הספורט הגדולים שנחתו כאן, יו"ר איגוד הכדורסל עמירם הלוי מספר איך ישראל זכתה באירוח אליפות אירופה, מגיב לביקורות על מחירי הכרטיסים ומדבר על מצבה של הנבחרת
בעוד 43 ימים ייפתח בתל אביב אחד מאירועי הספורט היוקרתיים ביותר שנערכו אי פעם בישראל. כבר חודשים שבאיגוד הכדורסל עובדים מהבוקר עד הלילה על אירוח יורובאסקט 2017, שעלותו נאמדת ב-25 מיליון שקל.
"זה סיפור מורכב", אומר יו"ר האיגוד עמירם הלוי, שמפקח על הפקת האליפות, "החל בהכנות טכניות שקשורות בהיכל מנורה־מבטחים, שבו מתבצעת בימים אלה בנייה, ועד ללוגיסטיקה שהיא מאוד מורכבת ומוקפדת בהתאם לרגולציה של פיב"א. יש לי במשרד ספר עם כל ההוראות. סטייה קטנה אחת ממנו יכולה לעשות לנו בעיות".
כדי להבין איך ישראל הצליחה לזכות בכבוד הזה, צריך לחזור קצת אחורה. ב-2015 הייתה אוקראינה אמורה לארח את היורובאסקט, אבל בעקבות הלחימה במדינה באותה תקופה נאלצו לוותר, ופיב"א פנתה לפתרון של הרגע האחרון – פיצול האליפות. לראשונה בהיסטוריה, היורובאסקט נערך בארבע מדינות – צרפת, קרואטיה, גרמניה ולטביה.
האליפות נחשבה להצלחה גדולה בזכות אולמות מלאים גם במשחקים פחות מסקרנים. בגמר שנערך באצטדיון הכדורגל בליל, שהוסב לאולם כדורסל, נקבע שיא חדש של צופים (27,372), למרות שהמארחת צרפת לא העפילה אליו.
כשאוקראינה ויתרה על האפשרות לארח בכל זאת את האליפות של 2017, פיב"א החליטה לנצל את המומנטום ולהמשיך בשיטת הפיצול. באותו רגע הבינו באיגוד הישראלי כי אפשר להביא לכאן לפחות את השלב המוקדם, והחלו לעבוד במרץ. "הרבה שנים חלמנו להביא לכאן אירוע גדול", מסביר הלוי. "לכל מדינה, בטח לישראל שנמצאת בצד מבחינה גיאוגרפית, חשוב להביא ספורט ברמה גבוהה כדי שהתושבים והילדים יוכלו להתרשם מקרוב ולחוות משהו מיוחד".
איך הצלחתם לזכות באירוח?
"זה היה סרט בפני עצמו. עבדנו בלא מעט מישורים. חיפשנו, הפעלנו ומצאנו קשרים שונים ומשונים. יש 24 מדינות שמיוצגות בהנהלת פיב"א, וחיפשנו קשרים אליהן, כי בסוף הן קובעות מי תארח. חלקם הם יו"רים של איגודים או מנכ"לים, אחרים שחקני עבר מפורסמים או עסקנים. למשל, ידענו שהנציג הבלגי הוא בכיר בהנהלת פיב"א, אז ביקשנו מאריק שיבק שאימן שם להפעיל את קשריו. חיפשנו כל דרך להגיע לאנשים".
הלוי מציין אנקדוטה ממסע השכנוע: "ההצעה הכי טובה שקיבלנו הייתה לא לדבר בכלל על הנושא הביטחוני. הגעתי מראש עם הרצאה על הנושא והסברים על כל החברות הישראליות שמאבטחות בכל העולם. אבל אז אחת הנציגות הבכירות בפיב"א ייעצה לנו לוותר על זה, כי זה יפחיד את האנשים. ובאמת עליתי לבמה, נתתי הסבר של 30 שניות על ישראל, עם דוגמאות על אירועים גדולים שנערכו כאן כמו אליפות אירופה בשחייה, משחק של מכבי ת"א בליגת האלופות באותה תקופה, וציינתי שבכל שבוע נערכים בישראל 1,100 משחקי כדורסל. לשמחתי זה עבד".
"לא נרוויח שקל מהאליפות, אבל לא ניכנס לגרעון"
אחת הביקורות שנשמעות בנוגע לטורניר קשורה למחירי הכרטיסים ולעובדה שעד לאחרונה לא היה ניתן לרכוש כרטיס בודד למשחק, אלא מינוי בלבד. מחירי המינויים בתחילת הדרך נעו בין 660 ל-3,035 שקל לכל חמשת ימי האליפות. בשבועות האחרונים חל שינוי, וכעת ניתן לרכוש גם כרטיסים למשחק בודד. עם זאת, התלונות על המחירים, שמתחילים ב-95 שקל ויכולים להגיע עד 545 שקל, עדיין נשמעות.
הלוי מסביר כיצד נקבעו המחירים: "ארגון אליפות כזאת הוא מחויבות כספית שאני בטוח שאף איגוד במדינה לא התמודד עם שכמותה. זו משימה מורכבת ויקרה, החל מתשלום של 2 מיליון יורו לפיב"א על האירוח ועד לעובדה שאין לנו מתקן מתאים במדינה לאירוח האליפות הזו. היכל מנורה-מבטחים, עם כל הכבוד, לא עומד בדרישות הטכניות של פיב"א. חויבנו להקים שני אוהלים מחוץ להיכל, מדובר בעלות גבוהה מאוד.
"כל הסיפור הזה מוביל למצב שמחירי הכרטיסים נועדו לכסות את זה. איגוד הכדורסל לא ירוויח שקל מהאליפות, אבל הוא גם לא רוצה להיכנס לגירעון. מכרנו את הזיכיון למשרד כרטיסים כדי להתחיל להתגלגל. כשאני בא למשרד הכרטיסים בטענות על המחירים הגבוהים, מסבירים לי שהם לא מבינים מה הבעיה ונותנים כדוגמה את משחקי מוקדמות הליגה האירופית שהיו בארץ לאחרונה. כרטיס בודד נמכר ב־99 שקל, עוד לפני עמלה. נכון שלמשפחה שבאה יחד למשחק זה יקר, אבל אנחנו, בהמשך לבקשת השרה, נוציא למכירה מינויים במחיר מוזל מאוד, כולל למשחקי נבחרת ישראל. זה יעלה 35־55 שקל למשחק".
מה מצפה לאוהדים מבחינת החוויה?
"האוהדים מחו"ל, שלרובם מן הסתם זו תהיה פעם ראשונה בישראל, יזכו בחוויה שונה. ישראל זה עולם אחר מבחינתם. לאוהדים שבאים בצורה מאורגנת מליטא, למשל, מתוכננים טיולים מסודרים. אני בטוח שהם ימצאו את תל־אביב כמיוחדת מאוד".
"אם הנבחרת לא תעלה שלב – זה כישלון"
לצד ההכנות הארגוניות, אסור לשכוח שנבחרת ישראל תצטרך להתמודד עם יריבות לא קלות (איטליה, ליטא, גרמניה, גאורגיה ואוקראינה), וגם עם הציפיות מצד הקהל. "המטרה שהצבתי למאמן הנבחרת ארז אדלשטיין היא לעבור לשלב הבא", אומר הלוי. "זה מה שעשינו באליפות האחרונה, ואני מקווה שרק נשתפר. מבחינה ספורטיבית, אם לא נעלה – זה כישלון. אנחנו מתעסקים בספורט ולא מספרים סיפורים".
החבורה הוותיקה בנבחרת ישראל – שכוללת את ליאור אליהו, יותם הלפרין, יוגב אוחיון, גל מקל, גיא פניני ואפילו עומרי כספי שעבר עונה לא פשוטה ב־NBA – מגיעה במצב לא אידיאלי לטורניר. למרות האופטימיות, יש חשש מסוים מאכזבה.
"עם עובדות קשה להתווכח, זאת המציאות", אומר הלוי. "שחקני הנבחרת הגיעו גם בכושר לא־מי־יודע־מה וגם במורל שאינו בשמיים. הייתה להם מנוחה קצרה, וראיתי אותם באימוני הרשות – הם נראים מדהים. בכירי השחקנים שלנו רצים ואוכלים את המגרש. זה מראה על כיוון נכון ודרך נכונה. יש לנו תקופת הכנה מאוד אינטנסיבית. הצוות המקצועי קיבל כל מה שרצה".
אחת הסוגיות שהפריעו לפתיחת ההכנות היא השעייתו של איתי שגב, לאחר שסירב להשתתף באימונים בטענה שהביטוח שמספק לו האיגוד אינו מספק. הלוי, לו היכרות רבת שנים עם משפחתו של שגב (שניהם מתגוררים בעמק יזרעאל), התייחס לנושא: "בינתיים לא קרה עוד שום אסון, וכולם בריאים. קצת פרופורציות. יש פה התנהלות שאני לא אוהב, אנחנו מטפלים בזה ואני בטוח שנסדיר את העניינים. לא הוצאנו אותו להורג. יתקיים בירור, נבהיר את העניינים ונראה איך ממשיכים הלאה".
לפנייה לכתב/ת 
