"ישראל זה הבית שלי"
השחיינית אנדי מורז (25), שעלתה לארץ לפני שלוש שנים, מתכוננת לאליפות העולם בבודפשט, וחושבת כבר על היום שאחרי כאשר תתחיל ללמוד רפואה באוניברסיטת תל אביב
למרות שאת רוב זמנה בשנה האחרונה בילתה בארצות הברית במחנות אימונים, השחיינית אנדראה (אנדי) מורז לגמרי מרגישה שישראל זה הבית שלה.
בעוד שלא מעט ספורטאים מגיעים לכאן "לעשות סיבוב", ויום אחרי המשחקים האולימפיים לוקחים את הדברים וחוזרים לארץ מוצאם, מורז בת ה-25, כבר חושבת על לבנות בית בארץ. את בגד הים היא כנראה תחליף לסטטוסקופ וחלוק לבן, מאחר שבקרוב היא תתחיל ללמוד רפואה.
מורז עלתה לישראל לפני שלוש שנים לאחר שהשתתפה פעמיים במכביה והתאהבה במדינה. ליאוניד קאופמן, מאמן הנבחרת דאז, התרשם מהיכולות שלה, והזמין אותה להצטרף למדים בכחול-לבן.
ההתקדמות של מורז הייתה מסחררת, כשהיא הצליחה תוך מספר חודשים לנפץ שיאים לאומיים במשחים החופשיים, השתתפה באליפות אירופה בשנה שעברה בלונדון ודורגה חמישית במשחה ל-100 מטר חופשי, והפכה לשחיינית הישראלית הראשונה שמשיגה את הקריטריון להשתתפות באולימפיאדת ריו 2016.
עכשיו מגיע עוד רגע מרגש בקריירה שלה, כשתייצג החל מיום ראשון הקרוב את ישראל באליפות העולם שתתקיים בבודפשט שבהונגריה, וערב יציאתה ערכה ראיון מיוחד ל-ynet. למרות המבטא הקל, מורז התעקשה לערוך את הראיון בעברית.
יש התרגשות לפני אליפות העולם?
"בטח שאני מתרגשת לשחות באליפות העולם. זו תהיה פעם ראשונה שלי. על זה עבדתי כל כך הרבה בחודשים האחרונים. אני מרגישה מאוד חזקה עכשיו. למדתי הרבה בשנה הזאת גם מהמאמנים החדשים וגם מהשחיינים בארה"ב. למדתי להיות עצמאית ולא להסתמך רק על המאמן".
באילו משחים תתחרי?
"אתחרה במשחים האישיים ל-100 ו-200 מטר חופשי, אני רוצה להצליח כמה שיותר בהם, ולקבוע שיא אישי. אהיה מאוד שמחה אם אעלה לגמר".
"המטרה העיקרית זה טוקיו"
המשחקים האולימפיים האחרונים בריו לא היו מוצלחים עבור המשלחת הישראלית בענף השחייה, ואם זה לא מספיק, מורז חטפה סינוסיטיס ערב המשחקים ונאלצה לא להשתתף בחלק מהמשחים שלה.
התוצאות המאכזבות גרמו לקברניטי האיגוד, ולעומד בראשם סימון דוידסון, לעשות שינוי גדול ולהזיז הצידה את קאופמן אחרי 20 שנה בתפקיד, ולמנות במקומו את דייוויד מארש, מאמן נבחרת הנשים של ארצות הברית בריו, שינהל את כל העסק.
במה שונה העבודה עם מארש לעומת קאופמן?
"שניהם מתמקדים על טכניקה ואני חושבת שזה ממש חשוב. הדבר היחיד ששונה ביניהם הוא שלאוניד הכתיב את האימון לפני שהתקיים ואילו דייב צופה בנו קודם ואז מחליט".
מה למדת ממארש?
"למדתי דרכים חדשות להרגיש ולמצוא את האיזון במים".
עמית עברי הגיעה באולימפיאדה בלונדון לחצי הגמר ב-200 מעורב, את חושבת שבטוקיו אפשר לשבור את תקרת הזכוכית ולראות אישה בגמר אולימפי?
"אני רוצה לנסות להשתפר ולראות מה יהיה".
ברגע האחרון הצלחנו להביא גם נבחרת שליחות לאולימפיאדה בפעם הראשונה, כמה זה היה חשוב לך?
"זה היה ממש חשוב. עבדנו קשה על זה ואני ממש גאה על מה שעשינו. אני חושבת שזה מדהים מה שקרה לשחייה הישראלית בבנות. יש יותר בנות מהירות ואני מאמינה שזה ישתפר בעתיד".
איך הקשר שלך עם יתר הבנות, עמית עברי, קרן זיבנר וזוהר שיקלר?
"הן החברות הכי טובות שלי. אני חושבת שכולנו רואות את המטרה המשותפת לנגד עינינו, שהיא שיפור נשים ישראליות בשחייה".
"ד"ר מורז"
כאמור, אנדי כבר מתכננת את היום שאחרי, ובסוף אוגוסט היא תתחיל ללמוד רפואה באוניברסיטת תל אביב. כדי לחסוך זמן היא גם תשחה שם בחלק מהזמן וגם במסגרת הנבחרת בנתניה.
אחרי הקאמבק הגדול של מייקל פלפס לפני ריו, את רואה גם את עצמך אולי לוקחת פסק זמן וחוזרת ככה?
"נכון לעכשיו לא ממש. בינתיים אני ממשיכה להתאמן כרגיל".
ומה עם להתחתן, להביא ילד?
"זה לא בתוכנית שלי עכשיו".
את חושבת להמשיך להתחרות אחרי טוקיו?
"לא חשבתי על זה. עכשיו אני חושבת רק על אליפות עולם, כשיש עוד מספר מטרות בדרך לאולימפיאדה".
בעתיד, תמשיכי בשחייה? אימון?
"אני מתחילה ללמוד רפואה בעוד חודש ואני רוצה להיות רופאת ילדים כשאסיים עם השחייה. יש לי הרבה אנשים שתומכים בי ומטפלים בי ורוצים שאצליח. זה יהיה קשה להמשיך לשחות ולהתחיל ללמוד רפואה יחדיו, במיוחד כלכלית אבל הכל יסתדר".
מה השתנה בך מאז שעלית לארץ?
"עכשיו אני ישראלית ואני גרה ושוחה בוינגייט. אני מרגישה ממש קרובה לישראל. לפני כן לא כל-כך הרגשתי קשר לארץ. אני ממש שמחה שעליתי, אבל לפני ארבע שנים לא הייתי חושבת שהחיים שלי ישתנו בצורה כל כך דרסטית".
את מתכוונת להישאר בישראל אחרי סיום הקריירה?
"כן, אני רוצה להחזיר למדינה שנתנה לי כל כך הרבה. אני מרגישה שישראל זה הבית שלי".
לפנייה לכתב/ת 
