ווקאמה - הזר הגדול בתולדות הכדורגל הישראלי / טור
סטנוייביץ' פישל, קרויף לא היה מהיר מספיק וברק בכר זכה בשחקן הזר הטוב ביותר שהגיע לארץ הקודש. אבינעם פורת על הכוכב הגדול של הפועל ב"ש. ולמה הוא מציב אותו בראש הרשימה
אף אחד לא הופתע מהיכולת הנהדרת, הנדירה כל-כך בכדורגל הישראלי, של טוני ווקאמה במשחק הראשון מול לודוגורץ. החלוץ הפיזי, עם החולצה מספר 9, שומר על יציבות כבר שנתיים מאז הצטרף להפועל באר שבע. הוא עטור שתי צלחות אליפות, ופתיחת העונה הנוכחית היא רק עוד צעד אחד קדימה.
הרבה שחקנים מחו"ל הגיעו ארצה מאז תחילת עידן הזרים בכדורגל הישראלי ב-1989. חלקם איכזבו, אחרים הצליחו, אבל יותר ויותר מתברר שאיש לא השפיע כפי שטוני ווקאמה משפיע בשנתיים האחרונות על זהות האלופה. זאת הסיבה שבמועדון של אלונה ברקת, אטמו בקיץ האחרון אוזניים וייחלו כי לא תגיע הצעה מחו"ל. מבחינתם, ווקאמה חשוב יותר מכסף, אפילו כסף גדול, וגם בקבוצה בעלת סגל ארוך ואיכותי בקנה המידה שלנו, ברור כי עזיבה (בינתיים תאורטית), תגרום נזקים יותר מכל עזיבה של שחקן אחר.
נכון להיום לטעמי, ובעצם נכון ל-28 השנים האחרונות, ווקאמה הוא גדול הזרים של הכדורגל הישראלי. ובין מתחריו גם כאלו שהיו בעלי שמות מפורסמים פי כמה ממנו. ניגרי ענק אחר, יעקובו איגביני, שהצליח במכבי חיפה ובהמשך הבקיע כ-150 שערים באנגליה, אבל שיחק תקופה קצרה מדי בארץ.
מי היה מאמין שבדרך לתהילת באר-שבע, ווקאמה נאלץ לעשות סטאז' ישראלי במשך שתי עונות בהפועל רעננה הצנועה, או בהגדרה מדויקת יותר - בימה לגילוי כישרונות. בזבוז שנתיים? מבחינת סוכנו, אבי נמני, לא מדובר כלל בבזבוז. אז איך הגיע לרעננה ולא לקבוצת צמרת?
נמני הסביר השבוע: "הייתה סיטואציה כאשר הוא הגיע מקבוצה מרומניה, וכל הישראליות הגדולות כבר היו סגורות עם הזרים שלהן. מי שזכתה הייתה רעננה שהחתימה אותו והוא עזר לה מאוד. הוא גם התחבר שם לשחקנים האחרים".
למרות שהבקיע רק 13 שערים בשתי עונות בתקופתו ברעננה, הוא התבלט מאוד ביכולותיו, והדבר בא לידי ביטוי במעקבים אחריו מצד הקבוצות הבכירות. על הפאשלה של אלכסנדר סטנוייביץ', מאמנה הסרבי דאז של מכבי חיפה, שבא לראות אותו ומיהר לוותר עליו בטענה ש"אין לו רגל שמאל"- כבר קראתם כאן.
ייתכן שהחלטה אחרת של סטנוייביץ' הייתה מונעת מרור בשנים האחרונות מאוהדי מכבי חיפה, אבל לא רק הסרבי: מקורב לענייני ווקאמה, הידוע באמינותו, סיפר שגם ג'ורדי קרויף לא גילה כל התלהבות לצרפו למכבי ת"א, בטענה שאינו בטוח שווקאמה מתאים לרמות הגבוהות. היחיד שלקח את הניגרי החזק פיזית והמהיר ברצינות היה דווקא אלישע לוי, שאימן אז את באר-שבע, שנה לפני שברק בכר הגיע.
כבר אז, בתחילת 2015, הייתה העסקה קרובה לסיכום ואפילו נסגרו סכומים. בסופו של דבר, הצעה לעסקה משולבת סביב העברת ווקאמה נפלה בגלל קוצר הזמן בחלון ההעברות. לפי העסקה היה אמור שוער באר-שבע באותם ימים, אוסטין אג'ידה, לעבור להפועל רעננה ו-ווקאמה, בצירוף עם שוער אשדוד דאז אופיר מרציאנו, להצטרף לבאר שבע.
אבל באר-שבע לא המתינה זמן רב. היא אפילו קיבלה לפני שנתיים את ווקאמה בסכום "מצחיק" בהשוואה לכישוריו, 1.8 מיליון שקל מהפועל רעננה. אשר אלון, הבעלים של רעננה, הסביר כי הסיבה שקבוצתו הסכימה למחיר הנמוך הייתה שבכל מקרה, אחרי חמישה חודשים נוספים, הוא היה אמור לסיים את חוזהו ולהפוך לשחקן חופשי. ברק בכר, שדעתו על הניגרי הייתה כשל קודמו ומאמן הנבחרת הנוכחי, רצה אותו בכל מאודו.
מה כבר לא נאמר בשבחו של ווקאמה בשנתיים האחרונות? הכל נכון, אלא שיש גם סיכום תקופה שכמעט אינו ניתן לוויכוח: ווקאמה הוא מניה יציבה. טוב מאוד, טוב, ואפילו חלש לעיתים - אבל אף פעם לא "גרוע". אף פעם הוא לא מסיים משחק בלי תרומה כלשהי. למרות שבמשך התקופה ניסו היריבות למצוא תרופה לאגף שמאל של באר שבע, שם הוא מגיע במהירות עם רגל ימין. עוד סוג של משהו לא מובן מאליו, המקשה עוד יותר על המגינים.
מדהים, איך שחקן כזה לא זומן מעולם לסגל נבחרת ניגריה (יש לכם כלה ישראלית בשבילו?). שחקן עם יכולת שמירה נדירה באיכותה על הכדור בעזרת הטכניקה המשתלבת במבנהו הפיזי. חלוץ
המאפשר לקבוצתו קצב משחק אינטנסיבי יותר מכל קבוצה אחרת. אחד שמסוגל לפתוח במבצע סולו מכלום.
ווקאמה מוביל בליגה הישראלית במספר גדול של פרמטרים: מדייק מאוד במסירה, רואה מגרש ומהלך אחד קדימה, בעל ביטחון עצמי, יכולת נגיחה ובעיטה. הוא גם מסוגל להבקיע משום דבר (זוכרים את שערו המדהים ב-1:3 על בית"ר ירושלים אשתקד?) ולחולל מהפכים. בהקבלה לכדורסל, מספר האיבודים שלו, לעומת המבצעים המורכבים, קטן יחסית.
טוני ווקאמה מאוהב בבאר-שבע, שמאוהבת בו. מעטים המקרים בהם קבוצה ישראלית מצליחה להביא בעת ובעונה אחת שחקנים בעלי נוכחות מרשימה, כמו ווקאמה וג'ון אוגו, המגיעים מאותה מדינה ונחשבים לחברים קרובים. אם עד לפני זמן לא רב נראתה תרומתם שווה, הרי שבזכות העובדה שווקאמה התחיל לצבור מספרים מרשימים (25 שערים בליגה מהם 14 אשתקד), כבר אין שוויון מוחלט בין השניים.
למרות שהוא כבר בן 28, רבים סבורים כי טרם אפסה התקווה להגעתו המאוחרת בדלת הראשית לאירופה, או לסין. אבל עד אז, יש לו קודם משחק לעבור בלודוגורץ. והתחושה? המאמן הבולגרי יעבה את השמירה על ווקאמה, אם הוא עדיין חולם על מהפך נגדי.
לפנייה לכתב/ת 
