כאב ראש: הצרה שמאיימת על ענף הפוטבול
בעוד קצת יותר מחודש תיפתח בארה"ב ליגת ה-NFL, ומעל לחגיגה הגדולה ירחפו הפעם עננים שמאיימים על עתיד הענף. נתיחה לאחר המוות שבוצעה ב-111 שחקני עבר בליגה מעלה תוצאות מדאיגות - 99 אחוזים מהם סבלו מנזק מוחי
ב-8 בספטמבר תיפתח העונה החדשה ב-NFL עם מפגש בין האלופה ניו אינגלנד לקנזס סיטי. ליגות הפנטזי בכל העולם כבר סוערות, עם תכנונים לבחירת השחקנים והימורים על מי יפרוץ בגדול השנה, והאוהדים השרופים כבר מכינים את החולצות הגדולות והלא מחמיאות, את צבעי הפנים והכובעים, את המנגל שיבער במסיבה המסורתית במגרש החניה של האצטדיון.
מיוחד ב-ynet: עמוד יורובאסקט 2017
כל עונה חדשה בענף הפופולרי ביותר בארצות הברית היא סיבה למסיבה. אבל השנה, יותר מתמיד, ההתרגשות מתחלפת בחשש מסוים, כי אותה עננה שמרחפת מעל הליגה כבר זמן רב הופכת לגוש עננים שחורים ומאיימים, שאולי מעידים על הסערה שבדרך.
ממצאי מחקר שפורסם בשבוע שעבר בארה"ב הצליחו לזעזע המונים, מהשחקנים ועד אחרון האוהדים. במחקר הגדול ביותר מסוגו שנערך עד היום, 202 שחקני פוטבול לשעבר, ששיחקו 15 שנה בממוצע, תרמו את מוחם לנתיחה לאחר המוות כדי לבחון את השפעות המשחק עליו.
הנתונים הקשים הראו כי קיים נזק מוחי בקרב 99 אחוזים מבין 111 שחקני ה-NFL לשעבר שהשתתפו במחקר, ואצל 87 אחוזים מכלל המשתתפים (גם כאלו ששיחקו רק בתיכון ובקולג'). הנזק היה כבד יותר ככל שהשחקן התקדם בסולם המקצועני.
הנזק הספציפי שעליו מדובר מכונה אנצפלופתיה טראומטית כרונית, או בקיצור CTE. הוא נגרם כתוצאה מפגיעות ראש חוזרות ונשנות, ועל פי מחקר אחר מוביל לדמנציה, לאובדן זיכרון ולדיכאון.
ואכן, כשעורכי המחקר השוו את הנתונים עם דיווחים מהמשפחות, הם גילו כי 95 אחוזים מהסובלים מנזק חמור סבלו גם מבעיות קוגניטיביות, 90 אחוז מבעיות התנהגותיות, ו-85 אחוזים הציגו סימנים של דמנציה.
מספרם הרב של המקרים הקשורים ב-CTE הולך ונחשף. המקרה הטרגי ביותר הוא של ג'וניור סיאו, שחקן הגנה מעולה שבלט בעיקר בסן דייגו ונכלל בנבחרת שנות ה-90' של הליגה. לפני חמש שנים הוא התאבד בגיל 43, ואשתו לשעבר סיפרה כי ראתה סימנים מדאיגים בשנותיו האחרונות, כאשר שקע בדיכאון. המשפחה תרמה את מוחו לבדיקה, שהוכיחה כי סבל מ-CTE, והמקרה המצער עורר מודעות מוגברת לנושא.
הליגה לא נשארה אדישה וניסתה להתמודד עם התופעה. לצד קרן שמסייעת בהוצאות הטיפול של שחקני עבר ותרומה של 100 מיליון דולר לטובת מחקר נוירולוגי היא יצרה חוקים חדשים שמטרת-העל שלהם היא הגנה על השחקנים וצמצום פגיעות הראש, כולל תקנון מחמיר שמאפשר לשחקן שסבל מזעזוע מוח לחזור רק אחרי סדרת בדיקות מקיפה. אבל בין המחקר הנוכחי לבין הטענות שקיים קשר בין אותן פגיעות גם להופעת ניוון שרירים ופרקינסון אצל שחקנים, ההיסטריה ברורה.
הראשון שהרים ידיים היה שחקן ההגנה של בולטימור, ג'ון ארשל. בגיל 26, יומיים לאחר פרסום המחקר, הוא הודיע במפתיע על פרישה ממשחק. הוא לא ציין במפורש את הסיבה, אך בארה"ב ציינו כי מדובר בגאון מתמטי שרצה לטפח קריירה גם בתחום זה ולסיים דוקטורט, כך שככל הנראה חשש לפגיעה במוחו וקיבל את ההחלטה הדרמטית. הוא לא הראשון שעושה זאת.
איי.ג'יי טארפלי בן ה-23 פרש בעונה שעברה אחרי שנה אחת בלבד בבפאלו. בהודעתו הוא אמר: "סבלתי השנה מזעזוע המוח השלישי והרביעי בקריירה שלי, ואני עוזב כדי לשמור על בריאותי העתידית". לפניו היה כוכב ההגנה של סן פרנסיסקו, כריס בורלנד (24), שעונה אחת הספיקה לו כדי להבין ש"אנשים חושבים רק על כסף, אבל הבריאות חשובה יותר".
במבט לעתיד אפשר לציין את אחד הקוורטרבקים הטובים בליגה, בן רות'ליסברגר מפיטסבורג. "ביג בן" הוא שחקן פיזי מאוד שסבל מלא מעט פציעות וזעזועי מוח לאורך הקריירה, והשבוע, אחרי פרסום תוצאות המחקר, אמר שייקח אותו בחשבון כשיחליט אם להמשיך לשחק מעבר לעונה הקרובה. השחקנים כבר לא חוששים רק מפגיעה שתשבית אותם לתקופה מסוימת. ה-CTE גרם להם לחשוב ברצינות גם על היום שלאחר הפרישה.
לא רק בפוטבול
הפוטבול לא לבד בעניין זה. לפני שנתיים הובילה המודעות המוגברת לנזקי זעזועי המוח בארה"ב להחלטה למנוע נגיחות במשחקי כדורגל לילדים. עד גיל 10 הילדים לא מורשים לנגוח, ועד גיל 13 הם יכולים לעשות זאת באופן מוגבל באימונים. למרות שמספר הנבחנים היה קטן מאוד, מחקר בבריטניה גילה CTE אצל שחקני כדורגל לשעבר שסבלו מדמנציה, ככל הנראה עקב העובדה שהרבו לנגוח. בארה"ב טוענים כעת כי חוקרי המוח יעבירו את כובד המשקל לכדורגל, כדי לחשוף לעומק את הנזקים האפשריים לשחקנים.
כן, ממצאי העתיד עשויים להיות דרמטיים בכל הנוגע לענף, היות שיתייחסו לאנשים בכל העולם ולא רק בבועה האמריקנית של ה-NFL, אבל נכון לעכשיו הפוטבול הוא עדיין זה שעומד במרכז הבמה ומתמודד עם הנזקים הפוטנציאליים הגדולים ביותר.
כוכב ה-NBA לברון ג'יימס כבר אמר בעבר שהוא לא מרשה לילדיו לשחק פוטבול, והוא הקול הבולט בטרנד הולך וגובר. בנט אומאלו, פרופסור לפתולוגיה באוניברסיטת קליפורניה, קרא בבירור במאמר שפרסם לפני שנתיים ב"ניו יורק טיימס": "אל תיתנו לילדים לשחק פוטבול". בשנים האחרונות, לאור הדיונים בקונגרס על הנושא והחשיפה המוגברת לסכנות, מספר הילדים שמשחקים פוטבול בארה"ב צנח ב-27.7 אחוזים לעומת תחילת העשור.
ה-NFL במלכוד. למראית עין, הליגה עושה הכול כדי לא להתנער מהנושא. היא הציגה
השנה נתונים על ירידה במספר זעזועי המוח, ופועלת בנחישות כדי להוכיח שהנושא חשוב לה. אולם, מדובר במשחק פיזי מאוד, שהאגרסיביות היא חלק גדול מהמשיכה אליו. אפשר להגן על השחקנים ולהגביל את החבטות עד לנקודה מסוימת וברורה מאוד, שאחריה הענף פשוט לא יהיה אותו דבר.
וכך, ראשי ה-NFL תוהים: האם להמשיך לתפעל את הענף המסוכן אך הפופולרי כמו שהוא בצל לחץ ציבורי גובר, ולהסתכן באיבוד צעירים רבים שחוששים לבריאותם, או לסרס אותו עד לנקודה שבה לא יהיה מעניין עוד לצפייה?
לפנייה לכתב/ת 
