תודה, הולנד! סיכום יורו הנשים המופלא
המארחת זכתה בתואר היסטורי, נבחרת חזקות ומדוברות קרסו וגילינו כמה כוכבות חדשות. אליפות אירופה הייתה חוויה
הנה חלפה לה אליפות אירופה ה-12 במספר לנשים, ובסופה הוכרזה הולנד לאלופה בפעם הראשונה בתולדותיה. היא גברה בגמר 2:4 על דנמרק, במשחק מרתק ושווה כוחות שלפי דעתי היה גם המשחק הטוב ביותר בטורניר. אין ספק שצריך לתת מילה טובה לשבע הערים והולנד בכלל על אירוח טורניר נפלא, שהיה מלא באווירה טובה וברוח ספורטיבית עד הרגע האחרון, ואף היווה תרומה משמעותית בזכייה של הנבחרת המקומית בתואר.
אז כן, הסיפור הכי גדול באליפות היה ההדחה של גרמניה ברבע הגמר – הדחה שסיימה רצף של 22 שנים בהן גרמניה הייתה אלופת אירופה (שישה תארים רצופים). אבל מלבד גרמניה, היו בטורניר הנוכחי עוד אינספור רגעים קסומים –מ הפרישה המרגשת של מלניה גביאדיני האיטלקייה ועד לנבחרת רוסיה, שאחרי 20 שנים הצליחה סוף סוף לנצח משחק יורו. למי שלא עקב בכלל בשלושת השבועות האחרונים, מובאים לפניכם מספר נתונים יבשים כדי לחבר אתכם לטורניר שהיה. לאחר מכן נעבור לחלק המעניין באמת - חלוקת הפרסים האלטרנטיביים. מוזמנים להעיר אם ישנם הסכמות או חילוקי דעות...
נתונים יבשים
האלופה: הולנד
האלופה: דנמרק
מקומות 4-3: אוסטריה ואנגליה
מלכת השערים: ג'ודי טיילור (אנגליה), 5 שערים
מספר צופים כולל: 247,041
הנבחרת המרשימה
כמעט נכנסו: דנמרק ואוסטריה
מקום שני – אנגליה: להוציא את המשחק המאכזב בחצי הגמר נגד הולנד, הציגו האנגליות דומיננטיות מופלאה לאורך כל הטורניר. 9 נקודות בשלב הבתים עם מאזן נפלא של עשרה שערי זכות ושער חובה אחד בלבד, ולאחר מכן ניצחון מרשים ברבע הגמר על צרפת. נבחרת שרוב הזמן נראה היה שאין לה חסרונות, עם יציבות בכל חלקי המגרש, ובמיוחד בעמדות השוערת והחלוצה. אין ספק שבשנים האחרונות אנגליה ביססה את עצמה כאחת מהנבחרות הטובות באירופה בפרט ובעולם בכלל, אבל השאלה היא מתי תוכל ללכת עם זה עד הסוף?
מקום ראשון – הולנד: המספרים של ההולנדיות מדברים בעד עצמם – 6 ניצחונות מ-6 משחקים, הכי הרבה שערים במהלך הטורניר – 13, וכמובן הזכייה המתוקה בתואר. זו נבחרת שבאליפות הקודמת ב-2013 הודחה כבר בשלב הבתים עם נקודה אחת בלבד, אבל הגיעה חדורת מטרה, עם המון רוח גבית מהקהל הכתום שלה. היא השתפרה ככל שהתקדמו שלבי האליפות, והציגה כדורגל הולנדי טיפוסי המשלב בין יצירתיות ויכולת אישית לטקטיקה חזקה ועמידה נכונה על המגרש - ממש כמו ואן באסטן וחוליט שהיו אלה שהביאו את אליפות אירופה האחרונה להולנד ב-1988.
הנבחרת המפתיעה
כמעט נכנסו: בלגיה ורוסיה
מקום שני – אוסטריה: חמש נבחרות ערכו את הופעת הבכורה שלהן בטורניר הנוכחי, אך אחת בלבד הצליחה לעבור את שלב הבתים. לא רק שאוסטריה עברה את שלב הבתים בהצלחה, אלא אף סיימה אותו במקום הראשון, לפני נבחרות כמו צרפת ושווייץ. גם את רבע הגמר מול ספרד הפייבוריטית היא צלחה בענק, והודחה בחצי על ידי דנמרק רק לאחר פנדלים. יהיה מעניין לראות אם ההתקדמות תמשיך גם בטורנירים הבאים.
מקום ראשון – דנמרק: נבחרת שלפי רוב הסקרים והתחזיות לא הייתה אמורה בכלל לעבור את שלב הבתים, ובטח שלא להגיע לגמר. הדניות, בלי המון שמות גדולים מהטופ העולמי, הציגו כדורגל לוחמני ונחוש, ובכל שלב של הטורניר עשו בדיוק את המוטל עליהן. בימים הראשונים של כדורגל הנשים באירופה, אי שם בתחילת שנות ה-70, הייתה דנמרק הנבחרת הטובה ביבשת. הימים האלה חלפו, וכך גם הנבחרת הדנית שנעלמה מאור הזרקורים. הטורניר הנפלא שהן עשו יכול להחזיר אותן למרכז הבמה, וכולי תקווה שכך אכן יהיה.
הנבחרת המאכזבת
כמעט נכנסו: צרפת וספרד
מקום שני – גרמניה: בתור האלופה הנצחית של הטורניר והנבחרת הטובה ביותר באירופה בעשרים השנים האחרונות, התחזיות היו שגרמניה תגיע לפחות לחצי הגמר, וכמובן שגם הגעה לגמר וזכייה לא היו מפתיעים אף אחד. במקום זאת, הן הודחו כבר ברבע הגמר על ידי דנמרק, במה שנחשבת לאחת ההפתעות הגדולות בתולדות הטורניר. הגרמניות, שנמצאות בתקופת מעבר בין הדורות, יצטרכו לחזור בעוד ארבע שנים מחוזקות ויציבות יותר, על מנת להחזיר לחיקן את התואר שבעבר היה שייך אליהן כמובן מאליו.
מקום ראשון – נורווגיה: ללא תחרות אמיתית, התואר המפוקפק הזה מוענק לנבחרת נורווגיה. אפס ניצחונות, אפס שערים ואפס נקודות לנבחרת שהייתה המצטיינת ביורו הקודם והגיעה בו עד הגמר. הכישלון המהדהד של נורווגיה בשלב הבתים לא נבע מחוסר מזל או מסגל חסר, אלא פשוט מיכולת חלשה עד לא קיימת של שחקניותיה, שרבות מהן נחשבו לפני הטורניר לכוכבות הגדולות של היבשת. הנורווגיות יהיו חייבות לעשות בדק בית לקראת הטורנירים הבאים, כדי שיוכלו לצמצם את הפער הצומח בינן לבין שאר הנבחרות החזקות באירופה.
השחקנית המצטיינת
כמעט נכנסו: לוסי ברונז (אנגליה) ונינה בורגר (אוסטריה)
מקום שני – פרנילה הארדר (דנמרק): הקפטנית הדנית הוכיחה בטורניר הזה למה היא נחשבת לשחקנית הטובה ביותר במדינתה, ואיך בגיל 24 בלבד היא המנהיגה הבלתי-מעורערת של נבחרת טובה ומגובשת שהצליחה להגיע עד לגמר. מלכת השערים של הליגה השוודית בעונה החולפת הייתה הדבק שחיבר בין כל חלקי הפאזל של הנבחרת הדנית, ובעיני רבים היא המצטיינת של האליפות. ב-2013 הגיעה עם דנמרק לחצי הגמר, ב-2017 לגמר, אז האם ב-2021 היא סוף סוף תזכה להניף את הגביע?
מקום ראשון – לייקה מרטנס ושניס ואן דה סנדן (הולנד): לא הצלחתי לבחור בין שתי שחקניות האגף הנפלאות של האלופה, אז שתיהן יחלקו את המקום הראשון – ואן דה סנדן מימין ומרטנס משמאל. אחת קרה ומחושבת (מרטנס) והשנייה מלאת טירוף ותשוקה (ואן דה סנדן), אך ביחד הן יוצרות את השילוב הקטלני והמושלם. הן הצליחו לשגע בכל נגיעה שלהן בכדור את שחקניות ההגנה של היריבות, ובצוותא עם ויויאן מידימה הפכו את הולנד לקבוצת ההתקפה הטובה בטורניר. מרטנס נבחרת למצטיינת האליפות מטעם אופ"א, אך ואן דה סנדן הייתה הפנים של הנבחרת והשחקנית האהובה ביותר על ידי הקהל ההולנדי.
השחקנית המפתיעה
כמעט נכנסו: שרידה ספיטסה (הולנד) וליסה מקאס (אוסטריה)
מקום שני – ג'ודי טיילור (אנגליה): מלכת השעריםשל האליפות והמוציאה העיקרית לפועל של נבחרת אנגליה. טיילור כבר בת 31, וזכתה בעבר בתואר מלכת השערים של הליגה האוסטרלית, אך מעולם לא הצליחה לטביע את חותמה בנבחרת ובפרמייר ליג, ולכן היא נכנסת לקטגוריה הזו. אין ספק שהבחירה בטיילור כחלוצה המרכזית של הנבחרת, אפילו על חשבונן של שחקניות מוכחות יותר, השתלמה במיוחד והתבררה כהחלטה מבריקה של המאמן מארק סמפסון.
מקום ראשון – מנואלה זינסברגר (אוסטריה): השוערת בת ה-21 של באיירן מינכן נחשבת כבר זמן רב לאחת משוערות העתיד של אירופה, אך האליפות הנוכחית חשפה אותה לעיני כל היבשת. אם אוסטריה הצליחה בטורניר בעיקר בזכות ההגנה החזקה שלה, אז זינסברגר היא הפנים של ההצלחה הזו. היא ניהלה את חוליית ההגנה שלה במנהיגות מרשימה לגילה, וזו הסיבה שהיא ספגה רק שער אחד לאורך האליפות כולה.
השחקנית המאכזבת
כמעט נכנסו: ויקי לוסדה (ספרד) ושרה גונרסדוטיר (איסלנד)
מקום שני – אניה מיטאג (גרמניה): ותיקת הנבחרת והכובשת המצטיינת שלה היא מהשרידים האחרונים לדור הזהב של גרמניה ששלט בכדורגל הנשים לפני עשור. בתור אחת שכזו, נתפסה מיטאג כסמל לווינריות, במיוחד בנבחרת שחצי משחקניותיה חסרות ניסיון במעמדים גדולים כמו אליפות אירופה. למרות זאת, היא לא נראתה כך בטורניר, ואחרי 3 זכיות רצופות באליפות, היא נאלצה להסתפק בהגעה לרבע הגמר בלבד.
מקום ראשון – אדה הגרברג (נורווגיה): השחקנית שמסמלת יותר מכל את הכישלון הנורווגי בשלב הבתים. הגיעה לאליפות כחלוצה הטובה ביותר באירופה, וזו שאמורה לסחוב את הנבחרת לשלבים המאוחרים של הטורניר. במקום זאת היא נראתה כבויה רוב הזמן, לא הצליחה להגיע למצבים אליהם היא רגילה בליגה הצרפתית וכמובן שלא הזכירה את יכולתה ממשחקי המוקדמות (10 שערים ב-8 משחקים). תהיה חייבת להתחיל לקחת על עצמה יותר בנבחרת, אם היא רוצה להגיע איתה להישגים משמעותיים.
היה יופי של טורניר! להתראות במונדיאל בצרפת ב-2019!