יונייטד יכולה לצאת אופטימית מהסופרקאפ
יונייטד היא קבוצה שרק מרכיבה את עצמה. מאמן חדש הגיע לפני שנה, כל שחקן חדש שמגיע דורש התאקלמות שלו ושל כל הקבוצה וזה משהו שלוקח זמן. אם נסתכל על התוצאה - הפסדנו. אם נסתכל על הדרך - אז לא בטוח
מנצ'סטר יונייטד שיחקה בסופרקאפ מול הקבוצה הטובה באירופה. קבוצה מאומנת שבשנתיים האחרונות הגיעה לשיא שלה תחת זידאן. קבוצה שמשחקים בה אותם שחקנים כבר כמה וכמה שנים ולא צריכה בכלל רכש. קבוצה שלפני רגע הביסה במשחק הכי חשוב את יובנטוס 1:4. לעומת זאת, יונייטד היא קבוצה שרק מרכיבה את עצמה. מאמן חדש הגיע לפני שנה, כל שחקן חדש שמגיע דורש התאקלמות שלו ושל כל הקבוצה וזה משהו שלוקח זמן. אם נסתכל על התוצאה - הפסדנו. אם נסתכל על הדרך - אז לא בטוח.
ריאל מדריד התחילה לשחק כמו ברצלונה. קבוצה שמניעה את הכדור לרוחב ומדי פעם שולחת כדור לרחבה. אצל כל צופה זה ייתן תחושה כאילו יש רק קבוצה אחת על המגרש. אבל ניתוח נכון דורש להסתכל על מצבים נטו. ריאל מדריד הגיעה פחות או יותר לאותם מצבים שאנחנו הגענו. מבחינתי, בעיטות מרחוק ומזוויות בלתי אפשריות זה לא מצבים. בעיטות מול שער ריק או אחד על אחד - אלה מצבים.
הדינמיקה של המשחק הייתה שברבע השעה הראשונה רק מנצ'סטר יונייטד שיחקה. שטפנו את המגרש דרך צד ימין של ולנסיה שהרים המון לרחבה, ומחיטריאן שעבר לאמצע היה מצוין כשעבר את הבלם שלו ואם לא נתקל בדשא היה יכול להמשיך עד הסוף. רק שאז מדריד נשמו קצת וחזרו לשחק מסודר. אתם זוכרים את הנגיחה מהקרן שפגעה במשקוף? אל תדאגו, עם השחקנים הגבוהים והפיזיים שלנו זה לא יקרה עוד הרבה העונה. מפה הם ניצלו שער מנבדל של קאסמירו כדי לעלות ליתרון (זאת עובדה, היה נבדל).
בשלב הבא ריאל המשיכה להחזיק את הכדור ולהוציא לנו את הרוח מהמפרשים. אבל אז קרה משהו. הפסקת שתייה. תדרוך של מוריניו הבהיר לשחקנים שבסוג כזה של משחק אי אפשר לשחק נסוגים כי זה עניין של זמן עד שריאל יבקיעו. אז השחקנים הימרו ושלושת הקשרים יצאו ללחוץ, כאשר שלושת הקדמיים סגרו מסירות לאחור. ופתאום, עם כל השליטה של ריאל, דווקא אנחנו היינו יותר מסוכנים במתפרצות דרך חטיפות כדורים. רק תיזכרו לרגע בחטיפת הכדור של מחיטריאן שניצב בצד ימין לבד כדי לראות את לוקאקו שהורס לו את המהלך בנבדל הכי שטותי שראיתי בשנה האחרונה.
ואז הגיע השער השני של מדריד, שאין עליו ויכוח. מהלך כדורגל שמבליט קבוצה מאומנת שיודעת לשחק דאבל פס בקצה הרחבה. שער שמזכיר את ריאל ששיחקה נגדנו עם שלושער של רונאלדו הברזילאי. עכשיו תחשבו על המצב של של לוקאקו אחרי נגיחה של פוגבה והדיפה של נאבאס, הרי לכם מצב של 100 אחוז שפוספס. תיזכרו באחד על אחד של רשפורד מול שוער, שאלוהים יודע למה הוא מנסה ללכת לפינה הרחוקה כשהשוער הצליח לסגור עליו כל כך קרוב, והנה עוד מצב של 100 אחוז שפוספס. ועדיין, זה היה מהלך טוב שהחל במסירה של מיקי לרשפורד שבכלל ידע להיות פנוי.
כמו שאמר מוריניו בתום המשחק, באנגליה אין את ריאל מדריד. אנחנו לא נתמודד יותר מדי עם קבוצות שמשחקות שנים יחד ויודעות ככה להניע כדור. לרוב אנחנו נשחק מול קבוצות שישחקו באופן נסוג כאשר אנחנו נכתיב את הקצב, ופה היתרון בשחקנים שבגובה של 1.85 ומעלה עם כוח פיזי. הם אלה שיכריעו משחקים בכדורי גובה ובמצבים נייחים. זה יהיה מכוער, אבל זה הטבע באנגליה
נקודות חולשה:
לינגארד, רשפורד ומרסיאל. השניים הראשונים שותפו אתמול והיו בוסר. האחרון לא שותף והוא עדיין בוסר. מי שמתכוון לתלות תקוות בילדים בני 20 מתוך רצון תמים לשתף צעירים, חייב להבין שבעולם האמיתי, במשחקים הגדולים, אין לך יותר מדי הזדמנויות. רשפורד לא יכול להחמיץ ככה מול שוער. לינגארד לא יכול לכדרר את עצמו לדעת מול מגן מהיר כמוהו. הם חייבים להבין שברמות האלה אי אפשר להרים לרחבה סתם ואי אפשר לבעוט מרחוק סתם. כל בזבוז כדור כזה הוא גם מצב שלא התממש וגם כדור שעבר ליריבה.פוגבה חייב לעשות את הסוויץ' שעשה רונאלדו כשהיה צעיר ולהפסיק לחשוב שכל המשחק תלוי בו. אין מצב שהוא עולה להתקפה עם 3 שחקנים ובמקום למסור ימינה הוא בועט כדור סתמי מ-30 מטר.
פלאיני בקטנה:
אוהדי יונייטד אוהבים להקניט את הבלגי, ולדעתי בלי סיבה. פלאיני הוא לא שחקן הרכב, הוא לא שחקן שיעבור שחקנים, הוא לא יבעט מרחוק ולא ירים כדורים. פלאיני הוא כלי. זו כל המטרה שלו. לעלות מהספסל כשהמשחק עובר להרמות כדורים לרחבה. לפעמים הוא ינגח לשער אבל לא פחות חשוב, הוא יהיה שם כדי להוריד את הכדור מהגובה במקום שיילך ליריבה. רק תראו את השער שכבשנו. כולם זוכרים בעיטה מרחוק וריבאונד של לוקאקו, אבל לא הרבה זוכרים הרמה של ולנסיה והשתלטות על הכדור מהאוויר של פלאיני. זו בדיוק העבודה שלו.
ובנימה אופטימית לסיום, זו קבוצה חדשה שככל שתתחבר תיראה טוב יותר, ויאללה - בסופ"ש משחק ראשון בליגה!
לפנייה לכתב/ת 
