אפור זה הצהוב החדש: מכבי תל אביב מתחילה מאפס
ישראלים נחמדים אך חסרי ניסיון באירופה, זרים בינוניים ומאמן חדש־ישן. מכבי תל אביב נבנתה העונה כדי להשיב את האליפות, לאף אחד אין אשליות בקשר ליורוליג
לראשונה זה שנים לא ברור לאן מכבי תל אביב בכדורסל שואפת העונה ומהן ציפיותיה האמיתיות מהסגל החדש שנבנה. קיץ 2017 מוקדש כולו לניסיון נואש לטשטש את העונות האחרונות האיומות ולהחזיר עטרה ליושנה. ימים יגידו אם זו התחלה חדשה של מסורת ואם הזרעים שנזרעו אכן יניבו פירות או אולי דווקא שינוי תפיסתי: הפנמה ש"הקבוצה של המדינה" אינה עוד וצריך להשלים עם המציאות ולהתנהג בהתאם.
קפטן נשלח הביתה, ישראלים שלא הוכיחו את עצמם ראו את הדלת החוצה, ערימה של זרים עזבו אחד אחרי השני, הנהלה דומיננטית שלראשונה מחליטה לקחת צעד אחורה ומאפשרת לצוות המקצועי לעבוד בשקט יחסי. עד כה הכל נשמע טוב וניתן לחשוב שאכן מכבי בדרך לעלות על המסלול הנכון והבטוח, ושלקחי העונה שעברה הופנמו ולא יחזרו. אך מה עכשיו, מה עושים הלאה? המלאכה לא הסתיימה אלא רק התחילה.
התרגלנו כבר לשמוע מדי קיץ על כוכבים רבים שעתידים לנחות במועדון הצהוב, כאשר כל שם ושם נשמע יותר מפוצץ ומבטיח מהשני. ואכן, ברוב הפעמים, ההנהלה דואגת לספק כמה קאליברים שיסחבו את הקבוצה על כתפיהם אל עבר התהילה ושיעלו את הביטחון והציפייה של הקהל לקראת העונה שפתח. הישראלים שהוחתמו הקיץ הם בחירה נכונה בהתחשב בהיצע, הבעיה היא שרובם חסרי ניסיון ביורוליג וכאן נלקח ההימור אם יעמדו בלחץ, יעשו את קפיצת המדרגה ולא יחששו להסתכל בלבן של העיניים לכוכבים מאירופה.
אבל הזרים הם הסיפור האמיתי מאחורי הסגל החדש. לאחר החתמות נחמדות של ישראלים, הזרים שהוחתמו עד כה הם בינוניים ואף אפרוריים למה שהורגלנו, למעט אולי פייר ג'קסון, גארד זריז וסקורר אדיר. אך עם כל הכבוד למייקל רול ודשון תומאס הם לא בדיוק נמנים עם אריות היבשת. ניתן לראות זאת גם על פי הסכומים בהם הוחתמו. אף שחקן, למעט ג'קסון, לא חתום על חוזה של מיליון דולר לעונה, מה שלא היה נדיר למצוא בעונה שעברה כשהובאו להיכל שמות נוצצים.
זה יכול לנבוע מכמה סיבות, אך זאת לא השאלה כאן. בניית הסגל תיכף ומסתיימת ובעוד פחות מחודש יגיעו להיכל שחקנים שינסו לבנות מהם קבוצה. לאן הקבוצה הזאת תוכל להגיע? האם באמת מצפים ממנה להגיע לפיינל פור היורוליג? ישנם אנשים בהנהלה שבאמת מאמינים שזה אפשרי? כנראה שלא. אפילו הגעה הצלבה, מה שהיה עד לא מזמן דבר שבשגרה, תיחשב להצלחה מסחררת בעיניי רבים. חייבים להודות, המטרה העיקרית היא להחזיר את הלחם והחמאה – צלחת אליפות. על מנת שכל זה יקרה, שחקנים צריכים להתעלות על עצמם, ההנהלה צריכה המון סבלנות, וצוות האימון בניצוחו של נבן ספאחיה צריך לעשות את תפקידו – לאמן. עונת 2017/2018 בפתח ונראה שאכן חישבו מסלול מחדש, אך האם יגיעו ליעד?