מישראל באהבה / "נקודות משחק"
עוד לפני הניצחון המדהים על נדאל במונטריאול, דניס שפובלוב הוכתר כהבטחה. אחרי שהתאושש מהתקרית שבה חבט כדור לעינו של שופט ונכנס לטופ 100 בגיל 18 בלבד, המטרה הבאה של מי שנולד בתל אביב והפך לגיבור מקומי בקנדה היא להיכנס להגרלה הראשית של אליפות ארצות הברית
גם לפני השבוע הגדול ביותר בקריירת הבוגרים הקצרצרה של דניס שפובלוב היה מדובר באלוף ווימבלדון וגביע דייויס לנוער, נער עם לוק וכריזמה של שחקן קולנוע ויליד תל אביב שיוצר דיונים סוערים בדבר הקשר שיש לו או אין לו עם ישראל.
אחרי הניצחון המדהים על רפאל נדאל, שעזר לו להפוך בהמשך התחרות במונטריאול לטניסאי הצעיר אי פעם שמעפיל לחצי הגמר בטורניר מאסטרס, הסיפור של שפובלוב הוא כבר זריקת האנרגיה המושלמת לסבב שנע בתקופה האחרונה על התפר שבין העדנה המחודשת של האגדות לפריצה המרעננת של הצעירים.
עוד לפני שהגיבור הקנדי החדש נכנס להגרלה הראשית של אליפות ארצות הברית – והוא עוד צריך לעבור את שלב המוקדמות כדי להיכנס אליה – אפשר לקבוע שהסיפור הזה הוא בדיוק מה שהיינו צריכים עכשיו. אי אפשר שלא להתמסר אליו. קשה לא לקבל בזרועות פתוחות שחקן שבגיל כל כך צעיר משחק טניס אטרקטיבי ומנצח שתופס לא מוכן גם את מי שזכה רק לאחרונה ברולאן גארוס. כשהבכירים מסביב פצועים ומזדקנים, שפובלוב הוא הדם החדש שזורם בעורקי הענף.
הוא רק בן 18, אבל ברזומה כבר יש לו רגע שפל לצד הרגע הגדול בחייו. זה קרה לפני כחצי שנה, במשחק החמישי והמכריע שנעל את ההתמודדות בין קנדה לבריטניה בבית העליון של גביע דייויס.
שפובלוב חסר הניסיון נשלח לקרב כדי להשלים מהפך בפוטו פיניש. אחרי שהפסיד לדניאל אוונס במשחק הראשון, ואסק פוספיסיל ניצח את קייל אדמונד במשחק השני והזוג הקנדי נסטור את פוספיסיל נכנע גם הוא. פוספיסיל תיקן עם ניצחון ביחידים על אוונס והעביר את כל כובד האחריות לטירון שבחבורה, על כל 17 שנותיו ו-183 סנטימטריו.
שפובלוב התקשה מול אדמונד, אז המדורג 47 בעולם. הוא פיגר 6:3, 6:4, ורגע אחרי שנשבר בפתיחת המערכה השלישית הוציא את כל העצבים על כדור שחבט בדיוק טראגי היישר לתוך עינו השמאלית של שופט הכיסא ארנו גבאס. המשחק הופסק, ההלם השתלט על היציעים וגם על השחקנים. שפובלוב נענש בהפסד טכני ובריטניה ניצחה 2:3.
הוא נקנס ב-7,000 דולר, אבל זה היה הדבר הכי פחות קשה איתו נאלץ להתמודד. הבושה הייתה כואבת יותר מהעונש הכספי. גבאס סבל משבר, נאלץ לעבור ניתוח בעצם שמתחת לעין והותיר את שפובלוב עם תחושות אשמה מייסרות. "אני מתנצל, מרגיש אשם ומתבייש במה שעשיתי", אמר אחר כך. "שליטה רגשית היא הפקטור המשמעותי ביותר במשחק הזה. הוא חייב ללמוד את הלקח ולקוות שהוא ישרת אותו בהמשך הקריירה שלו", הסביר קפטן הנבחרת, המאמן האישי ושחקן העבר מרטין לורנדאו.
סגירת מעגלים
שפובלוב היה אז בן 17 ומדורג במקום ה-234 בעולם. היום הוא כבר בן 18 ובמקום ה-67 (השחקן הצעיר ביותר בטופ 100), ובחלוף הזמן ללורנדאו היו רק מילים טובות להגיד על התהליך שעבר בעקבות התאונה המביכה ההיא. התהליך הזה לא בהכרח קשור לדברים יבשים כמו דירוג וגיל, אלא למשהו עמוק יותר: "האופן שבו הוא טיפל בתקרית מההתחלה, ואני כל הזמן אומר את זה, זה משהו מרשים מאוד. הוא אף פעם לא נרתע. הדבר הראשון שעלה בדעתו היה להתנצל בפני כולם, הוא הבין את ההשלכות והתאמץ. ההתקדמות הגדולה ביותר שלו היא בהיבט הזה - ההיבט הנפשי והפסיכולוגי של המשחק שלו".
ההתקדמות הזאת קיבלה ביטוי באופן בולט ומהיר, בטח במונחיו של שחקן שטרם מלאו לו 20. בפעם הראשונה שבה פגש למשחק רשמי את חברו לנבחרת פוספיסיל, זה שעד לאחרונה החזיק אותו על הגב בגביע דייויס, שפובלוב ניצח (בשמינית גמר צ'לנג'ר במקסיקו). היום הוא כבר נמצא לפניו בדירוג העולמי. בטורניר ההכנה לווימבלדון בקווינס סגר חשבון עם אדמונד המקומי, והפסיד לתומאס ברדיך רק אחרי דרמה גדולה. הדובדבן הגיע בשבוע שעבר במונטריאול, עם ניצחון מפתיע על חואן מרטין דל פוטרו - ואז הסנסציה מול נדאל.
רוח הנעורים של שפובלוב באה לידי ביטוי בטירוף המדבק אליו הכניס את הקהל והאנרגיות המתפרצות, אבל הם היו משניים לעומת הצגת הטניס שסיפק. היא כבר נתנה רושם של שועל קרבות ותיק. הוא העניש את נדאל על רגעים של רפיון מאחורה או ליד הרשת, ובמצב של 4:4 בשובר השוויון המכריע ווינר אדיר לאורך הקו המחיש בדיוק למה לורנדאו התכוון כשהוא דיבר על התקדמות מנטאלית. שתי נקודות לאחר מכן, בווינר שסגר את הסיפור, האוהדים במונטריאול כבר היו על הגדרות.
הוא רק בן 18 ולא צריך להוכיח כרגע שום דבר, אבל הניצחון על נדאל היה ההוכחה האמיתית הראשונה לכך ששפובלוב שווה את הבאזז המיוחד שנוצר סביבו. תשע שנים לפני כן, כשנדאל פגש את איגור אנדרייב בדרך לזכייה באותו טורניר בדיוק, הוא הצטלם עם שפובלוב כאחד הילדים שעמדו לצד השחקנים לפני תחילת המשחק. שפובלוב היה אז בן 9. נדאל בן 22, בעיצומה של עונה נפלאה ועם מכנסי השלושת רבעי שנכנסו לאופנה בזכותו, רגע לפני שהוא עולה למקום הראשון בעולם בפעם הראשונה. הגלגל הסתובב במהירות מסחררת עד לרגע שבו אותו שפובלוב ניצח את אותו נדאל, ושוב רגע לפני שהוא כובש את הפסגה.
נולד בתל אביב, התפתח בקנדה
כארבע שנים לפני המפגש עם נדאל שפובלוב החל לשחק טניס בפעם הראשונה במועדון שבו אימנה אמו טסה. הוא נולד בתל אביב, אבל עוד לפני יום ההולדת הראשון המשפחה עברה מישראל לקנדה. דניס התפתח וצמח בחסותה וגם עבד עם מאמן הטניס הישראלי עודד יעקב. "דניס עשה קפיצה ענקית, הכל התחבר לו בצד המנטלי והמקצועי", אמר לאחרונה ל"ידיעות אחרונות". "בכל יום שאימנתי אותו גיליתי בו משהו חדש. יש לו אישיות מאוד חזקה ואנרגיה טובה".
בשיחה עם THE GLOBE AND MAIL דיבר יעקב על שפובלוב כחלק משלישיית זהב שכוללת גם את פליקס אוגר אליאסימה ובנג'מין סיגווין, איתם זכה שפובלוב בגביע דייויס לנוער. "לדניס יש הרבה גיוון במשחק, מה שמאפשר לו לייצר נקודות ממקומות שונים על המגרש", אמר, "הוא מנהיג ווקאלי".
טסה הייתה בנבחרת ברית המועצות, ועם התפרקותה היא ובעלה ויקטור הגיעו לישראל. הם הולידו בן, יבגני, ואז את דניס. את הארץ עזבו בין האינתיפאדה הראשונה לשנייה, ב-1999, אחרי שהספיקו לאמן גם בקריית שמונה וביד אליהו. "אהבנו את תל אביב אבל הרגשתי שזה מסוכן בשביל הבנים להישאר, אז עזבנו מיד אחרי שדניס נולד", אמרה טסה ל-THE GLOBE AND MAIL. "הגענו מישראל לטורונטו עם שני ילדים קטנים, ולא הכרנו אף אחד. בקושי דיברתי אנגלית. ויקטור לא דיבר בכלל".
שבועיים אחר כך היא התחילה לעבוד במועדון בריצ'מונד היל, ונשארה בו לתקופה ארוכה. לשם הביאה את ילדיה, וניסתה להדביק אותם באהבת הענף. דניס התאהב מיד. "ברגע שהוא תפס מחבט בגיל 5, לא יכולתי להזיז אותו מהמגרש", היא משחזרת. "הוא שיחק עם ילדים גדולים ועם ילדים קטנים. הייתי שואלת את בני הבכור בסוף היום: 'רוצה להכות איתי?', ולפעמים הוא היה עייף אחרי יום ארוך ולא רצה. דניס היה אומר: 'אני, אני אמא'".
טסה הטמיעה אצלו סגנון אגרסיבי והרפתקני, והוא הלך שבי אחרי אוסף הגביעים והמדליות שלה. יותר מכולם אהב את רוג'ר פדרר. פעם אחת עמד יחד עם קבוצת ילדים שחיכתה לחתימות מהאליל שלהם; שפובלוב חיכה וחיכה, ובסוף נשאר בלי כלום ופרץ בבכי. אחרי שהעפיל בשבוע שעבר לחצי הגמר בקנדה, פדרר אמר עליו: "אני אוהב את המשחק שלו. אני חושב שהוא יהיה שחקן נהדר". המאמן קרייג א'ושנסי כבר תיאר פעם את שפובלוב כ"גרסה השמאלית של פדרר".
ככל ששפובלוב יתפתח, כך יתגברו ההשוואות גם למחבט הקנדי הבכיר כרגע והמדורג עשירי בעולם מילוש ראוניץ'. בפועל אין סיבה נראית לעין להשוות ביניהם, לא רק כי הסגנון שלהם שונה אלא גם הדרך שבה בחרו להתפתח. ראוניץ' למשל התאמן במרכז הטניס הלאומי של קנדה במונטריאול, בזמן ששפובלוב נשאר בחיק משפחתו התומכת. ראוניץ' נכנס לטופ 100 כשהיה בן 21. שפובלוב בן ה-18, שנאלץ להשלים את לימודיו בתיכון דרך האינטרנט, כבר תקע שם יתד.
אבל בדבר אחד שפובלוב כן ירצה להידמות לראוניץ'. בדיוק כמוהו, גם הוא רואה את עצמו כנציג הבלעדי של הטניס הקנדי בטופ 10 בעוד זמן מה. בחצי הגמר במונטריאול אלכסנדר זברב הראה לו בדיוק מה הוא רוצה להיות לא כשיהיה גדול, אלא כבר בעוד שנה או שנתיים בסך הכל. המשחק ביניהם הזכיר מפגש בין שני כוכבי רוק חדשים, רגע לפני שהם כובשים את הבמות הענקיות באמת.
וכמו כל כוכב מתחיל, גם לשפובלוב צפויים מבחני בגרות רבים עד שיעשה רשמית את המעבר מתואר הדבר הגדול הבא לכזה שיספק קבלות לאורך הזמן. המבחן הראשון מחכה לו מעבר לפינה. בינתיים הוא יכול לשאוב עידוד מהעובדה שגם בשישי האחרון מול נדאל, לצד אמו שצפתה בו מגשים חלום, היה ביציע עוד אחד. וויין גרצקי שמו. גדול שחקני ההוקי קרח בכל הזמנים הפך לאוהד מושבע. "הספורטאים הגדולים רוצים להיות במרכז הבמה", אמר גרצקי, "אני חושב שיש לו קרח בעורקים". שפובלוב, חובב הוקי בעצמו, צריך להמשיך להוכיח שהמחמאה הזאת ראויה לו.
לפנייה לכתב/ת 
