קבוצות ה-NBA שמתפתחות למועמדות לתואר
איך מתמודדים עם הדומיננטיות של הווריורס ובעיקר איך מתגברים על טעויות ניהוליות קשות בניהול קבוצות שאמורות להיות קונטנדרס. כתבה חמישית ואחרונה בסדרה
עם לברון או בלי קיירי ארווינג, קשה לבנות קונטנדר, אבל האם הכל אבוד? אולי בגלל שעד עכשיו חיפשנו מתחת לפנס. לבטח נראה את גולדן סטייט במאבק להגדיל את תכולת ארון הגביעים שלהם. הם יסיימו לדעתי בין עשר הגדולות של כל הזמנים, אבל לא בחמש הגדולות ביותר. כלומר, משהו כמו ס"א של 20 השנה האחרונות, או בוסטון של בירד, אבל לא שיקגו של ג'ורדן, או בוסטון של ביל ראסל. אבל, וזה אבל גדול, יש כישרונות, יש אפילו מקבצים שלהם בכמה קבוצות צעירות ורעבות, כך שהכישלונות (היחסיים, בטוח שהנטס והקליפרס היו חותמים להתחלף) של הקאבס והספרס לא צריכים לייאש את כל מי שמקווה לקצת תחרותיות, לשם שינוי, ולפלייאוף שיימשך עד חג העצמאות האמריקאי, או קרוב לכך.
קודם כל נדבר על פילדלפיה, כי אם לא הייתה, היה צריך להמציא אותה. פילי מוסיפה את מרקל פולץ, פוינט גארד עם מוטת ידיים של פאוור פורוורד. מי שיש לו כאלו ידיים יגיע לחטוף, לחסום ולמרר את החיים לכל מוביל כדור שיתקרב אליו. כל מיני תרגילים שכוללים החלפת מקומות, פיק אנד רול, סקרין אנד רול, יהפכו לא רלוונטיים מולו. הוא יכסה גארדים, יכסח פורוורדים ויאמלל סנטרים בהגנה. ובהתקפה? מי יעצור אותו? בחוץ? רק קוואי לנארד. בפנים? רק דוראנט או גרין. אם הוא יממש חצי מהציפיות ממנו, הוא יגרום לדני איינג' (שוויתר עליו לטובת ג'ייסון טייטום ואייזיאה תומאס) להיראות כמו חבר בהנהלת פורטלנד. אבל פילדלפיה מצרפת עוד נבחר ראשון, בן סימונס שלא שיחק שרק נגמרה. וזה כבר מתחיל להישמע כמו מאסה קריטית לטובת קונטנדר רציני.
בעיות להתגבר עליהן: אמביד, אוקפור, שאריץ', סימונס, הולמס, אמיר ג'ונסון ורוברט קובינגטון הם חבורת ענקים על שתי עמדות (עמדה וחצי אם משחקים "סמול בול"). חלקם מצוינים ממש, חלקם כוכבי על בהתהוות, עם היסטוריה של יותר מדי פציעות. יהיה קשה מאוד לבנות היררכיה בין הגבוהים, ולכן מתבקש טרייד. הבעיה הבאה: אין ממש פתרון לסמול פורוורד, ולמרות ההתקדמות בעמדות הגארד עם החתמות כמו ג'ארד ביילס ובעיקר ג'יי.ג'יי רדיק, הייתי רוצה לראות שם איזה פוינט גארד ותיק וממולח שיחנוך את הטאלנט הצעיר פולץ וייתן לו ביטחון שלא הכל מוטל על כתפיו הצנומות (הילד רק בן 19...). בשביל לאיים על ההגמוניה בליגה הם צריכים להביא סמול פורוורד וסקנד גארד ממולחים ולוותר תמורתם על כמה סנטרים ופאוור פורוורדים. הם היו צריכים לעניין את כרמלו אנתוני. כמובן שלברון היה הופך אותם למועמדים לראש המזרח. קבוצות שיכולות ליהנות מטרייד עם פילדלפיה לא חסרות. פורטלנד שיחררה כמה גארד פורוורדים מצוינים ויש לה עדיין יותר מדי מהם שמתחרים על פחות מדי דקות: אלן קראב, פט קונוטון, מוריס הרקלס, אל פארוק אמינו. וכאמור בוסטון, ביום ובשעה שייפול להם האסימון (תומאס, וסליחה אבל אני כן רומז לגובה שלו...).
מילווקי היא עוד קבוצה שלא הצליחה למצוא את האיזון בין גבוהים מצוינים וגארדים מאכזבים. אז אפשר לקרוא ליאניס אנדטוקומבו פוינט גארד או סמול פורוורד, אבל יאניס הוא 2.11 מ' וצריך לשחק בצבע. עם היתרונות שלו בהובלת כדור ויכולת מסירה חסרת תקדים לגובה שלו, המקום בשבילו בהתקפה זה עמדת הפיבוט. באשר לעמדה שהוא ישתייך אליה, גם לג'בארי פארקר ומירזה טלטוביץ' יש מה לומר בעניין. מסקנה, לוותר על כמה פורוורדים שיכולים לשדרג כל קבוצה שרוצה לשחק סמול בול אבל אין לה עם מי ומה. ומה חסר להם? פוינט גארד מתחת ל-2.10 מ'. גארי פייטון שיחק רק 6 משחקים בעונת הרוקי ומת'יו דלבדובה לא יכול לשאת קונטנדר על כתפיו הצנומות בכישרון. מתבקש טרייד לשתי עמדות הגארד, מחליף מנוסה לברוגדון ופוינט גארד שיפתח לפני מת'יו.
אי אפשר לסיים בלי להזכיר את פורטלנד, יצואנית פורוורדים המשוועת לשחקני צבע, שמצבה השתפר משמעותית עם ההבאה של נורקיץ', אבל סנונית אחת לא מבשרת את בוא האביב. מתבקש טרייד על מאיירס לנארד שעוד לא החליט אם הוא פורוורד או סנטר, ואם הוא לא בריא או סתם לא כשיר, הבטחה שלא התקיימה (היה אמור להיות כמו פורזינגיס. אשרי המאמין...) לפני שהסקאוטים המנומנמים של שאר הקבוצות יתעשתו וימחקו אותו מהפנקסים שלהם. גם נואה וונלה ואד דיוויס עוד לא החליטו אם הם רוצים להיות פאוור מוביל בקבוצת לוטרי או מחליף בקונטנדר. גם פורטלנד תתקשה להחליט לאן פניה מועדות ואת מי להשאיר ואת מי להעביר בתמורה לשחקנים עם תעודת זהות קצת יותר ברורה.
וכמובן ישנה מינסוטה. איך ייתכן שאני לא אוהד של הזאבים? אהדה לקבוצה זה מהלב, לא מהשכל. אולי משהו דפוק אצלי, אבל אני אוהב דוקא את בוסטון... ומכבי ת"א. שילוב מעניין, תסכימו איתי, כל אחד אחר שהיה מספר לי שאלו ההעדפות שלו הייתי שולח להסתכלות. מין הומור עצמי שכזה. הזאבים נפטרו מזאק לאבין בשביל שוויגינס יוכל לחזור לעמדה שממנה נבחר ראשון בדראפט (סקנד גארד), אבל אז הם הביאו את ג'ימי באטלר וג'מאל קרופורד. צריך קצת יותר פלפל בפאוור וקצת יותר מלח בפוינט גארד, ובלי כל הסנטר פורוורדים היקרים להחריד ושימושיים במשורה (אולדריץ', פקוביץ', בייליצה וג'נג, שעבר לחמם את הספסל בעמדת הסנטר).
לפנייה לכתב/ת 
