רק כמעט: שיא עולם ישראלי באתלטיקה
הפספוס הגדול של הספורט בארץ: אינסה קראבץ הייתה אמורה לעלות לישראל, אבל איגוד האתלטיקה לא התייחס לכך ברצינות. כעבור שנה היא קבעה כאוקראינית את שיא העולם בקפיצה משולשת שמחזיק עד היום. סיפור שהיה באמת
ב-10 באוגוסט 1995 נקבע שיא העולם בקפיצה משולשת. אינסה קראבץ מאוקראינה ניתרה ל-15.50 מטר, תוצאה היסטורית שמחזיקה מעמד כבר 22 שנים. הייתם מאמינים כי לפי חוזה שנחתם 11 חודשים קודם לכן בתל אביב, ליד השיא היה אמור להירשם שם של מדינה אחרת - ישראל?!
קרבאץ הגיעה ארצה יחד עם בעלה היהודי סרגיי איסווצ'וק. הם התלוו לזוג יהודי אחר מאוקראינה, ז'אנה ואיגור פינטוסביץ'. בעקבות קשר שהקים אז לוי פסבקין, יו"ר מחלקת האתלטיקה של מכבי ת"א, נקבע כי שתי הנשים יקיימו בארץ דיונים על הצטרפות למועדון הישראלי.
זה היה בחודש ספטמבר, קצת לאחר סיום עונת האתלטיקה ב-1994, כאשר הזוגות קראבץ ופינטוסביץ' נחתו בנתב"ג. עמיתי למדור הספורט ב"ידיעות אחרונות", גולן חזני, ואני, חיכינו להם בלובי המלון כפר המכביה. קראבץ, כבר אז מדליסטית הכסף מאולימפיאדת ברצלונה 1992 ושיאנית העולם לשעבר (עם 14.95 מ') בוחנת בגיל 28 אפשרות עלייה לישראל. ואם זה לא מספיק, המועמדת האחרת, ז'אנה פינטוסביץ', היא האתלטית היהודייה הטובה בתבל, בת 22, שלימים הפכה לאלופת עולם (פעמיים). זה לא היה הביקור הראשון של פינטוסביץ' בארץ, והיא ושכנעה את חברתה הטובה לבדוק את האפשרות.
כבר בשיחה הראשונה בבית המלון, אמר בעלה איגור כי החליט לעלות לארץ בעקבות הצפייה בסרט "רשימת שינדלר". היא סיפרה בגאווה שסבה, אברהם טרנפולסקי, זכה לעיטור הכבוד "גיבור ברית המועצות" במלחמת העולם השנייה. הכל טוב ויפה, אבל איך מצליחים להשיג שחרור למדליסטית אולימפית ולתקווה הגדולה של אוקראינה בריצות קצרות?
הניינטיז היו כר נרחב להבאת ספורטאים מברית המועצות שרק התפרקה. בכדורגל זכינו לראות את שורה אובארוב, ויקטור צ'אנוב ז"ל, אולג קוזנצוב, אנדריי בל ז"ל, סרגיי קנדאורוב ועוד. אי הבהירות והמצב הכלכלי שם באותה תקופה עשו את שלהם, וגם באתלטיקה התברר שהדבר אפשרי.
עוד לפני שאנחנו מגיעים להתרשמות של שני הזוגות מישראל, נתחיל בסיפור על הקשר הראשוני עימם. השושבין היה מאמנה של פינטוסביץ', ולנטין בונדרנקו, שאימן בהמשך גם בישראל ובקטאר. פסבקין, יחד עם מאמן האתלטיקה סמיון קריצשטיין, נסע לסלוניקי בתחילת שנות ה-90 כדי לפגוש אותה (אז עוד שם משפחתה היה טרנופולסקיה) באליפות אירופה לנוער. אחרי שעניינו אותה, החלה להגיע ארצה למחנות אימון.
מנהל אגף הספורט במכבי ישראל רענן ורשביאק, ומנהל אגף הספורט במכבי ת"א, נתנו אור ירוק לביצוע הביקור. גם מתי שטיינר, מנהל מרכז הספורט הלאומי, נזכר פסבקין, מאוד תמך במהלך.
במשך שבועיים המשפחות סיירו ברחבי הארץ והתרשמו. פסבקין שימש כנהג המדריך ברוב הפעמים. גם כותב שורות אלה הצטרף למאמץ והיה "אחראי" על אחד הסופ"שים שלהם בהרצליה. מדהים עכשיו לחשוב שהסעתי שיאנית עולם ואלופות עולם לעתיד.
"הן לא רצו דברים בשמיים, רק שיחיו בכבוד עם תנאי אימון הולמים למעמדן", משחזר היום פסבקין. "צביקה ורשביאק חתם אז על החוזים מולן בשם הוועד האולימפי". ואז הוא עובר לטון תקיף יותר: "הבעיה הייתה שהוועד האולימפי נלחץ. אחרי החוזה לא נעשה מצידם שום מאמץ להבטיח שההסכם יקוים".
פסבקין עדיין כועס על החמצת ההזדמנות: "אם היו מסדרים להן תנאים כמו של חנה מיננקו, הן היו עולות לארץ, והרי אני הייתי זה שקלט את חנה בישראל בפעם הראשונה (לפני שהתפטר מתפקידו במכבי ת"א, א.פ). צריך לציין כי גם בני זוגם היו אתלטים רציניים. סרגיי, בעלה של אינסה, היה קופץ במוט ל-5.70 מטר, ואיגור פינטוסביץ' זכה במדליית הארד באליפות העולם לנוער".
באותה תקופה הופיעה ידיעה בתקשורת כי הוועד האולימפי האוקראיני דרש תמורת שחרורן מיליון דולר, סכום עתק באותם ימים. מספר שנים לאחר מכן ולרי בורזוב, יו"ר הוועד האולימפי באוקראינה, הכחיש בראיון בת"א את דבר הדרישה. פסבקין מוסיף: "שטויות, לא הועלתה דרישה כזו כי הוועד האולימפי בארץ לא פנה בצורה רצינית לאוקראינים".
אחרי שהשתיים חזרו לאוקראינה, קראבץ הדהימה בשיא עולם ענק באליפות העולם בגטבורג 1995 - 15.50 מטרים. באותה אליפות ג'ונתן אדוארדס הבריטי קבע גם את שיא העולם הנוכחי בקפיצה משולשת לגברים, 18.29 מ'. שנה מאוחרת יותר הגשימה קראבץ את החלום באולימפיאדת אטלנטה 1996 וזכתה בזהב בקפיצה משולשת.
גם פינטוסביץ' השאירה את ישראל מאחוריה, נישאה בשנית למרק בלוק, ששימש גם כמאמנה, והפכה לאלופת עולם. היא ניצחה ב-200 מטר באתונה 1997 עם 22.32 שניות. ארבע שנים לאחר מכן, באליפות העולם באדמונטון, הוכתרה לאישה המהירה בעולם כשניצחה ב-100 מטר עם 10.82.
ב-2011 עם השכלול בבדיקות הסמים, נתפסה פינטוסביץ'-בלוק על שימוש בחומרים אסורים וכל תוצאותיה מסוף 2002 עד 2011 בוטלו. עם זאת, מדליות הזהב מאתונה ומאדמונטון נותרו אצלה. מאמנה הוא הורחק גם כן ל-10 שנים על שהעביר לה את החומרים האסורים.
אין ספק כי לו היו השתיים עולות ארצה באותו קיץ 1994, כאשר חנה מיננקו הייתה ילדה בת 5 באוקראינה, הן היו גוררות ויכוחים סוערים. מצדדים מול מתנגדים שמרניים הטוענים כי מדובר באתלטיות מתוצרת מדינה אחרת. אולם יחד עם זאת, ליד שיא העולם של קראבץ היה מופיע דגל ישראל, ופסבקין מתקשה עד היום להתאושש ממה שהוא מכנה "הפספוס הגדול".
לפנייה לכתב/ת 
