מכבי חיפה סוף סוף שמחה
הקבוצה רעבה לשחק ביחד, וזה מה שייתן לה את הכוח להמשיך לנצח ולספק אותנו האוהדים. השחקנים שנבחרו מתאימים מבחינת האישיות
בוקר ירוק :)
לפני שאדבר על החגיגה הקטנה והצנועה שלנו בסמי עופר, חשוב לדבר על נושא לא פחות משמעותי. באחד הראיונות של גיא לוזון לאחרונה, ואם אני לא טועה שמעתי גם את יעקב שחר אומר את זה, הם טענו שהם יודעים בדיוק איפה הבעיות, ושהם לא יביאו למכבי חיפה שחקן בגלל יכולת אלא בגלל האישיות של אותו שחקן.
ממשחק למשחק אני רואה על מה הם דיברו. זה מתחיל בדקל, שהיה פה בעונות הקודמות, זה ממשיך באלברמן שעוד בחימום עובר בין כולם כדי לדחוף אותם, כל אחד מקבל איזו כאפה קטנה על היד ורואים שפתאום נכנסה בהם מוטיבציה מטורפת. זה ממשיך בגרשון שיצטרף לאחר הפגרה, שהוא בדיוק הדבר שעליו לוזון ושחר דיברו, ועוד ועוד שחקנים שנכנסים למעגל הזה של תמיכה ודחיפה קדימה גם ברגעים לא טובים. כשלא הולך, אז דוחפים להילחם יותר.
מעבר לכדורגל, מכבי חיפה היא סוף סוף קבוצה שמחה, וזה מה שיגרום לה להצליח בליגה בניגוד לשנה שעברה, שבה הייתה הפרדה מוחלטת בין ותיקים/זרים/צעירים. השנה הקבוצה רעבה לשחק ביחד, וזה מה שייתן לה את הכוח להמשיך לנצח ולספק אותנו האוהדים. לכן, כשדיברו על אלירן עטר בהקשר למה שלוזון ושחר מנסים לבנות, היה ברור שאלירן לא מתאים... הוא שחקן גדול מקצועית, אבל ידוע לכולם שבפן החברתי הוא לא מתחבר, ובעבר התעמת עם חברים לקבוצה בקבוצות קודמות.
מול באר שבע היו לא מעט שחקנים טובים על המגרש, אבל ללא ספק, מעל כולם בלט מאבוקה עם תצוגת התקפה מטורפת ותצוגת הגנה לא פחות טובה בכך ששיתק את ווקאמה לגמרי. ביציעים ראיתי את תצוגת התפאורה הכי יפה שסיפקה קבוצה ישראלית, ואני מאחל לקופים שחגגו לאחרונה 15 עוד 15 שנה ויותר, כי הם צובעים את המדינה בשירים ותצוגות ירוקות.
לאחר הפגרה ניסע לעכו, משחק לא פשוט כי כמו נגד בני יהודה הם יגיעו להסתגר ולצאת למתפרצות. מכבי חיפה חייבת לנצח, כי אחרת לא עשתה כלום בניצחון על באר שבע.
"כל אלה בגווני לבן וירוק מזכירים לי שהטוב כבר לא רחוק...."
ניקיטה רוקאביציה
צילום: עוז מועלם
מומלצים