המציאות המקבילה של ערן זהבי
בעולם מספר 1 חיים אוהדי מכבי ת"א וגוואנגז'ו, שלא מוכנים לשמוע מילה רעה על הכוכב שלהם. בעולם מספר 2 חיים כל שאר האוהדים, שלא מבינים מדוע כל משחק הנבחרת מבוסס על שחקן שלא מביא מספרים בזירה הבינלואמית
משחקי נבחרת ישראל בכדורגל שוב בפתח, ערן זהבי בארץ, והחגיגות מתחילות. בכל פעם מחדש פסטיבל זהבי מקבל את מלוא תשומת הלב וממלא את מיטב הפיות והמיקרופונים. מה יש בו, בערן, שמושך כל כך הרבה תשומת לב? התשובה פשוטה. או מורכבת. איך שתקראו לזה. אני קורא לזה מציאות מקבילה. יקום מקביל.
אז איך עובד העניין של מציאות מקבילה? פשוט מאוד. בעולם מספר 1 חיים אוהדי מכבי תל-אביב וגוואנגז'ו R&F. פעם חיו בו גם אוהדי הפועל תל-אביב, אך מסופר שרובם, ואף כמעט כולם, עברו לעולם מספר 2 בשל מחלוקות פנימיות קשות ביותר. סוג של תחושת בגידה ורגשות נטישה כבדים מנשוא. ובכן, בעולם מספר 1, זהבי הינו גלגול מחודש של דייגו ארמנדו מראדונה, רונאלדו הברזילאי ותיירי הנרי בגוף אחד. עובדה! עיינו ערך המספרת המופלאה מול ליון בליגת האלופות, שער הדאבל בטדי, אינספור שערים ושלל תארים בליגת העל, ו-24 שערים ב-23 הופעות בליגה הסינית העונה, והרגל עוד נטויה. עובדה.
לפיכך, כל מי שנוחת בעולם מספר 1 ודעתו אינה מיושבת עליו לגבי יכולותיו הרמות של ערן, נתקף מיידית מלוא חיצי ביטול וזלזול. הכיצד, אפוא, ניתן בכלל להעלות על הדעת דברים אוויליים שכאלה? שהרי ודאי שאדם שאלה הם דבריו, אינו בקו השפיות, או שראייתו נתקשתה עליו עם השנים. ברקוביץ', רביבו, נימני ועטר מעולם לא הגיעו להישגים שכאלה. לא בעולם זה בכל מקרה.
בגלקסיה לא מרוחקת כל-כך, מתקיים לו עולם מספר 1, עולם המתבוננים מהצד. אין אלה אוהדי מכבי או גוואנגז'ו, ולמעט מספר אוהדי הפועל סמויים מן העין, תיתקל ברחובותיו באוהדי כדורגל מן השורה של קבוצה זו או אחרת, ובעיקר של נבחרת ישראל שהישגיה הולכים ופוחתים עם השנים, שלא לדבר על זוהרה. וכפי שהוסבר היטב לעיל, אין בכוונתו של אדם מעולם זה לזלזל או להקניט שום אדם באשר הוא אדם, קל וחומר שחקן כזה או אחר. כל רצונם של אנשים אלה הוא בקידומו של הכדורגל הישראלי, ובהצלחת נבחרתו.
הנה כי כן, ניגשים האנשים בעולם זה אל מקרן הטלוויזיה מדי מספר ירחים על מנת לצפות בנבחרתם המהוללת, אותה הם אוהדים מלידה בלב ובנשמה. חלקם אף טורחים אל מגרשי הכדורגל בירושלים וחיפה על מנת לראות, סוף-סוף, נס כלשהו אשר יחזיר עטרה ליושנה. או אז מתנגשים העולמות. שכן, בעולמם שלהם, השתתף ערן ב-38 משחקים במדי הנבחרת, בחלקם אף כקפטן, ובלשון המעטה לא הרשים באופן מיוחד. ליתר דיוק, בשמונה שנותיו בנבחרת ישראל כבש שבעה שערים, ממוצע של פחות משער בשנה. לצורך השוואה, מבחינים אנשי עולם זה בעלם חמודות בשם תומר אשר משחק בליגה הספרדית והאנגלית מזה מספר שנים, ומבקיע שערים רבים ביבשת הנשגבת והאירופית. אך זה הורחק לא מכבר בשל חוצפתו, אף על פי שבחמש שנותיו בנבחרת כבש כבר אחד-עשר שערים וזאת בפחות ממחצית ההופעות של ערן.
או אז, מלינים אנשי עולם זה בקול רם. אין זה זלזול, קנאה או רגש הנובע מרוע לב. אנשי עולם זה פשוט מביטים במבחן התוצאה, בעובדות, ומסיקים שמה שעובד בליגה הישראלית והסינית, לא עבד בפאלרמו ולא עובד ברמה הבינלאומית. צר להם כי ערן המקסים מעולם מספר 1 אינו בא לידי ביטוי בעולמם שלהם, ולכן הם נרגשים ולעיתים אף זועמים כשמשחק נבחרתם מבוסס על אותו ערן מעולם מספר 1. הם משוכנעים כי, לצורך המחשה, אם שתי ההזדמנויות בתחילת המשחק בספרד של ערן מול השוער היו נמסרות לשחקן אחד, נאמר אותו עלם חמודות מברייטון שבאנגליה, יכול ומאחת מהם היתה יוצאת הזדמנות טובה יותר לשער. ליבם נתקף מועקה כשמשחק הנבחרת כולו מתבסס על ערן מעולם מספר 1, שכל כדור חופשי או פס הולך ישירות לערן מעולם מספר 1 ולא לשחקנים שבעולם מספר 2 נראים הרבה יותר טוב, ולכל הפחות, זכאים להזדמנויות שערן מעולם מספר 1 מחזיק בחיקו בהוראת מאמני הנבחרות כגביע הקדוש המיועד אך ורק לבעל הדם המקודש מעולם מספר 1.
אז הנה קרבים אנו שוב למפגש העולמות. עוד ממש מעט זמן זה קורה ומתחיל. הנה יושבים להם בסלון מיטב האוהדים משני העולמות. חלקם אף יחלקו מקום משותף בטריבונה הצבועה כחול-לבן. האוהדים מעולם מספר אחת יחכו בקוצר רוח ובחיכוך ידיים לעוד מהלך מבריק של שחקנם המועדף והנערץ, כשהאוהדים מעולם מספר שתיים רק ירצו שהנבחרת תצליח, ושמי שבאמת יכול לעזור לה בכך, ישחק. כי בעולם מספר 2, אין מקומות שמורים.
הכותב הוא מחבר הספרים "האביר בן זונה" ו"הממלכה התיכונה"