גרנט וגוטמן לא יכולים לפרשן את הנבחרת
גוטמן מרגיש לא נוח בעמדת הפרשן כי הוא עצמו נכשל בתפקיד המאמן הלאומי וחטף ביקורות. גרנט יצא להגנתו של זהבי כי הוא אולי הוא בונה על חזרת אפשרית, אז למה להסתכסך עם הכוכב?
חווינו עוד ערב עגום של הכדורגל הישראלי, ערב שהרבה מאיתנו ישמחו לשכוח ומהר. מעבר לבושה ולביזיון אותי דווקא עיצבנו הפרשנים. חוץ מאלישע לוי שהוא, כביכול, מאמן הנבחרת בפועל, היו באצטדיון סמי עופר עוד שלושה מאמני נבחרת לשעבר, מצוידים במיקרופונים, והם אמורים לפרשן ולבקר את המקום שבו הם היו ונכשלו. קצת מביך היה לראות את אברם גרנט מנסה בדרכו הייחודית לסנגר על ערן זהבי ולהגיד ש"זה מראה שיש לו רגשות..." אולי הוא בונה על חזרה אפשרית לנבחרת, והוא בונה על זה! ולכן נשאר פוליטיקאי, כמו שרק הוא יודע.
אלי גוטמן, שמרגיש לא בנוח בעמדת הפרשן, כי הוא עצמו היה האחרון שנכשל והאחרון שחטף כ"כ הרבה ביקורת. פשוט לא מסוגל לבקר בצורה עניינית. ושלמה שרף, שלא עושה חשבון לאף אחד ואולי היחיד שאומר אמת, גם אם היא נשמעת לפעמים לא נעימה לאוזן. ועדיין, נמאס לשמוע איך הוא הביא את רונן חרזי מליגה שנייה וסיפורי אלף לילה ולילה שלו.
הגיע הזמן להחליף מאמן ולהביא פיגורה ראויה שמסוגלת להעמיד נבחרת שלא תתבזה ולא תגרום לנו להתבייש בנבחרת שלנו. ועוד יותר הגיע הזמן בתקשורת, להצטייד בפרשנים טובים יותר, ראויים יותר ונטולי אינטרסים!
לפנייה לכתב/ת 
