מלחמה או שלום? נבחרת סוריה חולמת
נבחרת הכדורגל הסורית רוצה לרשום העפלה היסטורית למונדיאל. מי שתעמוד היום בדרכה היא איראן, בעלת בריתו הגדולה של הנשיא אסד בשדה הקרב
ידוע לכול שאחת הסיבות המרכזיות לשרידותו של המשטר הסורי אחרי שש שנים וחצי של מלחמה היא הסיוע מרוסיה ומאיראן. באופן אירוני, איראן מפרידה כרגע בין נבחרת הכדורגל הסורית לבין העפלה היסטורית וחלומית למונדיאל 2018, שיתקיים אצל עוד חברה טובה של הנשיא בשאר אל-אסד, רוסיה.
כדי שהחלום יתגשם תצטרך סוריה להמשיך היום באיראן, במחזור האחרון של המוקדמות, ביכולת הטובה שהציגה במפגש האחרון מול קטאר במלזיה (1:3) – שסתם את הגולל על סיכויי מארחת מונדיאל 2022, לשמחתם של רבים בעולם הערבי. אך במקביל תצטרך סוריה לקוות למעידה של דרום קוריאה מול אוזבקיסטן, שגם היא בתמונה.
הספורט הסורי מתעורר
המציאות העקובה מדם בסוריה (600 אלף הרוגים, 2.2 מיליון פצועים, 6.7 מיליון פליטים, 6.6 מיליון עקורים), נתנה אותותיה גם בספורט – אך הוא מראה לאחרונה סימני חיים ומספק לא מעט נחת למשטרו של אסד, האחראי העיקרי לכל הנתונים הקשים הנ"ל.
הקופץ לגובה מג'ד א-דין רזאל זכה במדליית ארד יוקרתית באליפות העולם באתלטיקה, נבחרת הכדורסל חזרה להשתתף באליפות אסיה שהתקיימה בלבנון, ועכשיו גם נבחרת הכדורגל מספקת תקווה. עם זאת, היא עדיין מארחת את משחקיה מחוץ לסוריה, בגלל המצב הביטחוני, ובנוסף חילוקי הדעות הפוליטיים בעד ונגד אסד קרעו את ההרכב שאיבד חלק משחקניו המרכזיים. אך היום המצב שונה.
אחת הדוגמאות המרתקות היא החלוץ הוותיק פיראס אל-ח'טיב, קפטן הנבחרת, שפרש ממנה ב-2012. החלוץ בן ה-34 מאל-קראמה הבהיר אז, בעיצומה של המלחמה, כי לא יחזור למדינה עד ששפיכות הדמים תיפסק, והתייצב באופן מובהק לצד מתנגדיו של אסד כמו לא מעט ספורטאים אחרים. אבל בשלב מסוים הוא שינה את דעתו, ולאחרונה חזר לסוריה מהליגה הכווייתית. בנמל התעופה של דמשק חיכו מעריציו, שזכרו לו חסד נעורים.
אליו חבר ל"נשרי קאסיון" (כינוי שחקני הנבחרת, על שם הר מפורסם שמשקיף על דמשק), אחרי חמש שנות היעדרות, גם עומאר א-סומה (28), שמשחק באל-אהלי ג'דה הסעודית. בסיום הניצחון על קטאר אמר א-סומה: "השבח לאללה, הסבתי אושר לנבחרת ולמדינה כולה. אני מקווה שנצליח לשמח את העם שלנו, שזקוק בדחיפות לשמחה הזאת. אעשה כל מאמץ כדי להשיג את הניצחון בתקווה שנעפיל למונדיאל".
מי שמנצח על הנבחרת הסורית הוא איימן אל-חכים, שכבר אימן אותה ב-2010 ועבד במספר קבוצות בליגה המקומית. אל-חכים מונה שוב ב-2016, אחרי פרסומים משונים על כך שההתאחדות הסורית הציעה את התפקיד ללא אחר מאשר ז'וזה מוריניו. עכשיו, לאור ההצלחה, בהתאחדות ינסו להאריך את חוזהו עד 2019.
אבל כרגע אל-חכים מתרכז במשימה הקרובה ויודע שהיום, באצטדיון אזאדי בטהרן, מצפה לו משוכה רצינית ביותר – איראן החזקה של קרלוס קיירוש, שכבר הבטיחה את השתתפותה במונדיאל ברוסיה ושמרה על רשת נקייה במשך תשעה משחקים. מצד שני, ישנם רינונים על כך שהאיראנים דווקא ישמחו לסייע לבת בריתם גם על כר הדשא.
סגן יו"ר התאחדות הכדורגל הסורית, פאדי דבאס, הבטיח שבחוריו של אל-חכים יעשו כל מאמץ כדי לעלות בפעם הראשונה בהיסטוריה למונדיאל. "ריכוז, אמונה ונחישות הם הכלים שלנו להשיג את הניצחון", אמר דבאס.
בכלי התקשורת של המשטר הסורי נרשמת תכונה רבה לקראת המשחק הגורלי. מופאק ג'ומעה, יו"ר התאחדות הספורט, הגיע לטהרן ואמר: "ההישגים המכובדים של הספורטאים הסורים הגיעו הודות להקרבה של הצבא הסורי ולדמם של החללים והפצועים".
עלייה היסטורית לטורניר הגמר של הגביע העולמי תשמח לא מעט סורים, אך יהיו גם לא מעטים שיקבלו במורת רוח הצלחה של הנבחרת, המזוהה עם משטרו של אסד. אמש עלה לרשתות החברתיות סרטון בו מופיע בנו הבכור של הנשיא, שכינה את המשחק "היסטורי", איחל הצלחה לנבחרת והוסיף: "עצם הגעתכם לשלב הזה היא הישג מאוד חשוב ועצום". אסד הבן ציין כי נציגי המשפחה הנשיאותית לא יגיעו כנראה לאצטדיון בטהרן, אך סיים במילים: "אנחנו תמיד עומדים מאחוריכם".