ערן לוי חולם על הנבחרת

חוסר הצלחה של שחקן כדורגל במועדון מסוים מעורר תמיד את הדרישה להיפטר ממנו כמה שיותר מהר. חוסר שביעות הרצון של הקהל, בזבוז כסף, איבוד נקודת בטבלה וחוסר שקט בחדר ההלבשה הן חלק מהסיבות לדרישה זו. מעטים המקרים בהן בוחר המועדון להשקיע דווקא בשחקן, לחזק אותו, להרים לו את הביטחון ולעזור לו להשתפר ולהיות טוב יותר.

בכדורגל הישראלי נראית תופעה זו כנדירה יותר. דוגמאות של שחקנים טובים שנזרקו מהקבוצה מפני שנקלעו לתקופות בהן היו בכושר פחות טוב כמובן לא חסרות. הבולטות בהן הן: תומר חמד בתחילת דרכו בארץ, איתי שכטר במכבי חיפה ועדן בן-בסט במכבי ת"א. מועדונים רבים בוחרים שלא להשקיע בשחקן, מוותרים על המאמצים בסיפוק התנאים המתאימים לו ובוחרים בפתרון המהיר של החלפתו בשחקן אחר. האם שאלו עצמם אנשי המקצוע בכדורגל הישראלי אם הבחירה בשחרור השחקן שווה למועדון יותר מההשקעה בו? הקריירה של ערן לוי יכולה לספר את סיפור התופעה הזו בצורה הטובה ביותר.

ערן לוי. בשיאו(צילום: ראובן שוורץ)

לא פחות מ- 11 מועדונים החליף החלוץ בן ה- 32 במהלך הקריירה. מהרגע שעלה לבוגרים מקבוצת הנוער של מכבי חיפה בעונת 2002/03 ועזב את המועדון באמצע עונת 2004/05, נראה שלא הצליח למצוא את מקומו בשום תחנה. בכל קבוצה בהם חתם (למעט בהפועל חיפה, שם שיחק מ-2007 עד 2010), לא הצליח לשרוד לוי יותר מעונה בודדת, ובלא מעט מקרים אף נשמעו מצד המועדונים טענות על התנהגות בעייתית והפרות משמעת.

והנה, בסיום המחזור השלישי בליגת העל מסתמן שינוי מרענן במקומו ובמעמדו של השחקן. לוי, אשר פותח את עונתו הרביעית במכבי נתניה, משמש כקפטן הקבוצה ומוביל אחריו בהצלחה לא רעה בכלל חבורה של שחקנים צעירים. הוא נהנה ממעמד הולך ומתחזק בקרב הקהל הנתנייתי ומתחיל לפנטז אפילו על מדי הנבחרת הלאומית. זה המשך ישיר לעונה הקודמת בה מחקו הוא וחבריו מינוס של 9 נקודות בדרך לחזרה מרשימה לליגת העל. לוי, אשר סיים את העונה הקודמת עם 15 שערים ו-11 בישולים בליגה, רשם ב-192 הדקות הראשונות שלו העונה 21 איומים לשער, מתוכם 11 למסגרת, 8 מסירות מפתח, 2 בישולים ושער אחד. קבוצתו ממוקמת במקום החמישי ללא הפסד. נתונים אלו אינם יכולים לספק תחזית להמשך, אך הם כן יכולים לספק הסבר לשינוי הגדול בקריירה של ערן לוי.

נתניה הצליחה במקום בו 10 מועדוני כדורגל נכשלו לפניה. בנתניה הצליחו לספק את התנאים שיאפשרו לערן לוי לפרוח. הוא שווה היום לנתניה הרבה יותר מכל מועדון ששיחק בו בקריירה. העובדה שלוי התבגר וכבר אינו הנער שהיה בתחילת דרכו ככדורגלן נכונה, ויכולה גם היא להסביר את השינוי הגדול המאפשר לו לספק את היכולת הטובה על כר הדשא, אך לולא התנאים המתאימים, האמונה של הצוות המקצועי בו, הבחירה בו לקפטן על אף התדמית ה"בעייתית" שדבקה בו עם השנים וההשקעה של המועדון שראה בו שחקן מפתח של הקבוצה, כלל לא בטוח שהיה יכול להצליח.

מועדוני הכדורגל בישראל הפכו עם השנים לתחנת רכבת, בהן שחקן שמתקשה להציג את היכולת המצופה ממנו יורד במהרה לספסל, מאבד את הביטחון, מגיע לאימונים מתוסכל ומהר מאוד נזרק מהקבוצה בתקווה לאתר את הכישרון הבא שיספק את הסחורה. אילו היו בוחרים אנשי המקצוע בהשקעה בשחקן, היו רואים בו חלק מהמועדון ולא כשכיר שחתם חוזה ומחויב מיד לפרוע את הצ'ק יכול מאוד להיות שהיו מרוויחים שחקנים טובים יותר. ראיית הטווח הקצר במועדונים רבים בישראל אינה משתלמת ולכן מספקת לנו כאוהדי הכדורגל מעט מאוד סיפורים כדוגמת סיפור ההצלחה של קפטן מכבי נתניה ערן לוי.