האור בקצה המנהרה של מכבי חיפה

עד כה עברו בסה"כ 4 מחזורים על קבוצתי האהובה, מכבי חיפה, ואני יכול לומר שיש אור בקצה המנהרה. לאחר שנים של רכש לא ראוי, החיזוק השנה בהחלט יותר ממוקד ויותר איכותי. נראה שבמועדון החליטו לא להיגרר יותר לבינוניות. מאוד משמח שחזרו אלינו שחקנים איכותיים שגדלו במועדון כמו סינטיהו סלליך ושלומי אזולאי, וכנראה גם מאור בוזגלו. למרות שנראה שיש עומס במספר עמדות, הפעם בניגוד לעונות קודמות העומס הוא של שחקנים איכותיים, וזה תמיד עדיף. אני גם לא רואה בחומרה את ההפסדים מול בני יהודה ועכו. הסיבה פשוטה. בקבוצה שבה הרוב המוחלט של השחקנים רק הגיעו ועוד לא הספיקו להתאקלם, אין שום סיבה שהם יכירו וישלימו אחד את השני על המגרש.

כל בר דעת יכול להבין שכדי ליצור תלכיד חזק ומגובש יש להריץ הרכב יחסית קבוע לאורך עונה אחת לפחות. אפשר לראות דוגמה טובה לכך בהפועל באר שבע.

הקבוצה מאוד מאוזנת והשחקנים בטוחים בעצמם וכך הם משחקים. ברגע שהוחלף שחקן אחד, מיד אפשר היה להבחין שרמת המשחק בהגנה יורדת (ויטור) ואותו הדבר בהתקפה (ברדה בשיאו). דוגמה הפוכה לכך היא מכבי תל אביב, שהחליפה די הרבה שחקנים בשנתיים האחרונות ונפגעה ביציבותה ובהפסד האליפות. הקישור הוחלף (אלברמן, ראדי) ורואים שהקבוצה פחות מאוזנת והמשחק הקבוצתי פחות שוטף. ערידה נקודתית ביכולת של הקבוצה יכול להתבטל כאשר מגיע שחקן עם איכויות גבוהות ומאפיל על חסרון של שחקן אחר. כזה הוא לואי טהא בבאר שבע וכזה הוא עומר אצילי במכבי תל אביב.

מכבי חיפה בטירוף(צילום: ראובן כהן)

אז נחזור למכבי חיפה. כשההרכב עדיין מתהוה והמאמן לומד את שחקניו, זה בסדר להפסיד למחזיקת הגביע שרצה בתחילת העונה באירופה. וזה בסדר להפסיד גם כשעושים ניסוי כלים, כמו שגיא לוזון עשה במשחק מול עכו כשהעלה התקפה עמוסת כישרון במטרה לחדור את הצפיפות של עכו. אפשר להסתכל על חצי הכוס הריקה, אבל כדאי יותר להסתכל בחצי הכוס המלאה. ניצחנו את הפועל באר שבע, ובמשחק הזה גילינו שני שחקנים בכושר שיא – סלליך ורוקאביציה. עוד גילינו שלמאבוקה יתרונות של מהירות והרמה טובה, אך חסרונו בשגיאות בהגנה וחבריו יאלצו לחפות עליו. נוכחנו לדעת שיש לנו בלם איכותי ומהיר בדמות דוס סנטוס לצידו של דקל קינן שתמיד יתן את כל הנשמה.

ניצחנו את רעננה, ובמשחק הזה גילינו שחקן עם יכולות שאינן דומות לאף שחקן אחר בסגל, ואני מדבר על מסירות ארוכות, מהירות ומדויקות. אלה הן מסירות מפתח, מכיוון שהן משנות את מגמת המשחק בצורה כל כך חדה, שהגנת היריב נחשפת. אני מברך על הגעתו של שלומי אזולאי ושמח שהוא זה שצורף בעסקת עטר, לפעמים צריך גם שהמזל יאיר לך פנים. בכל המשחקים ישנו תמיד עוגן אחד, והוא אלברמן שבזכות ניסיונו הרב נותן שקט בקו האחורי ויציבות.

לסיכום, אנחנו עדיין לא שם מבחינת הרכב פותח קבוע ויציב, אך אנו גם לא רחוקים מהמטרה. ישנם עוד שחקנים שיכולים להוכיח שמקומם בהרכב ראוי וזה מצוין. הקהל של חיפה גם צריך לעשות שינוי חיובי ולהעניק שקט למועדון, לתמוך בשחקנים ובמאמן ולהשרות עליהם ביטחון. דברים עוד ישתנו, אך דבר אחד בטוח, הענק הירוק מתעורר!