הצלחה ספורטיבית לא תלויה במספר התושבים

הנתון שהצגתי כאן צריך להדהד עמוק עמוק בקרב אנשי הספורט הישראלי, שחלקם הגדול מתרץ חוסר הצלחה בגלל כמות קטנה יחסית של אוכלוסייה שכביכול מניבה פחות כישרונות ממדינה בה יש מבחר גדול יותר של ספורטאים, בולשיט! הספורט הישראלי הוא גרוע, מעטים האנשים שעוסקים בו ביחס לאוכלוסייה, התשתיות גרועות ואלו שמעוניינים להיות ספורטאים במקצועות שאינם כדורגל וכדורסל מנהלים מלחמת הישרדות כלכלית יום יומית.

סלובניה בטירוף(צילום: AFP)

הדרך היחידה שבה הספורט הישראלי יצליח וישגשג תהיה על ידי השקעת משאבים חסרת תקדים של המדינה. עיקר ההשקעה צריכה להיות בבתי הספר, כאשר במקום שני שיעורים בשבוע של 45 דקות כל אחד, 5 שיעורים בשבוע שהדגש בהם הוא שספורט=בריאות הגוף+דרך חיים נכונה, וכמובן חשיפת הענפים השונים בפני הילדים והנוער שבשאיפה יירצו לעסוק באחד מהם כתחביב ספורט עיקרי ואפילו כספורט מקצועני.

הדבר השני הוא השקעה גדולה יותר בתשתיות, בנייה רבה יותר של אולמות ספורט רב תכליתיים שכונתיים, מגרשי כדורגל, מודל של אצטדיון/מסלול אתלטיקה לכל עיר/אזור, ועל גבי תשתיות אלו לתמוך במועדוני ספורט שיפעילו אותם ספורטאי עבר בעלי ניסיון בענפים השונים.

לצערי, במדינה שלנו לא חושבים לטווחים ארוכים בהרבה תחומים, אבל דבר אחד בטוח: פיתוח הספורט במדינת ישראל הוא השקעה מנצחת. ילד שמגיל צעיר עוסק בספורט זה ילד בריא יותר ששואף למצוינות, ובחופש הגדול ,במקום להסתובב ברחוב ,הוא נמצא בפעילות ספורטיבית מסגרתית. הדברים הללו יהפכו(בתהליך הדרגתי ארוך שנים) את האוכלוסייה בישראל לבריאה יותר, מחונכת יותר (ראיית הספורט ככלי חינוכי להקניית ערכים), עם אחוזי פשיעה נמוכים יותר (ילד אחד שהולך לעשות ספורט זה פחות ילד שמסתובב משועמם ברחוב), וכמובן ייצוג בכבוד של המדינה על ידי ספורטאים מובילים שיקבלו תמיכה כספית מלאה מהמדינה ויוכלו לייצג אותנו בראש שקט וללא דאגה כלכלית.

מה אתם אומרים? אני הייתי משקיע.