ההזדמנות של מכבי חיפה ובית"ר / פלג
הירוקים והירושלמים צריכים לנצל את תחושת המיצוי בבאר שבע ובמכבי תל אביב ולכוון לזכייה באליפות. ברק בכר נרדם, ווקאמה ואוגו לא התעוררו מהחלום על ליגת האלופות. וגם: גיא לוי שוב מתפלסף וראובן עטר מעלה תהיות
בתחילת החודש גיא לוזון תפס אומץ והודיע כי "המטרות של מכבי חיפה הן מקומות 1-3". זו הייתה אמירה פחדנית. הקבוצה שלו ממש לא צריכה להסתפק במקום בצמרת, או מקום באירופה, כפי שאוהבים לומר לנו מאמנים כושלים בישורת האחרונה של העונה.
השנה היא חייבת להיאבק על האליפות, ולא רק בזכות התקציב, האצטדיון ובעיקר הקהל המדהים שלה, אלא בגלל תחושת המיצוי של הפועל באר שבע ומכבי תל אביב. כששתי ה"גדולות" נראות כמו גדולות לשעבר, גם לבית"ר ירושלים מותר לחשוב על אליפות.
אפשר להחמיא להפועל חיפה, שהמבחנים האמיתיים שלה יגיעו מול קבוצות שמסתגרות, אבל צריך לדבר על מה שעובר על הפועל באר שבע. הדבר הכי בולט בקבוצה של ברק בכר אחרי שנתיים של פריחה היא תחושת הרוויה, השחיקה, אפילו אדישות. בעיקר אצל שני שחקני המפתח, טוני ווקאמה וג'ון אוגו, שעדיין לא התעוררו מהחלום על ליגת האלופות.
ויש גם בעיות שבכר לא טיפל בהן בקיץ. זה מתחיל בשוער. איפה גיא חיימוב ואיפה ארנסטס שטקוס שעמד אתמול בשער ממול? חסר גם בלם, חסרים ההתלהבות הבלתי פוסקת של אליניב ברדה והטאץ' של מאור בוזגלו. לעניינים האלה אחראי המאמן שנרדם כנראה בקיץ, וגם אתמול. רק אחרי שער השוויון הנפלא של חנן ממן, נזכר בכר להכניס שני חלוצים, שהר וזריהן. כאילו מדובר ביריבה מהליגה האירופית.
"צריך לחשוב מה הדברים שלא עובדים", אמר ברק בכר בסיום. כרגע זה בעיקר המאמן.
שובו של פרופ' ג. לוי
"אני רואה את האימון כמשהו מאוד יצירתי... הגישה שלי שונה ממה שמקובל בארץ... היו לי הצעות בקיץ ובמהלך השנה, אבל זה לא נכון להגיע למקום שאני לא יכול להתבטא בו... אני כבר לא נמצא בגיל שאני צריך את הפרסום או את המעמד. אני מחפש משהו שיש בו מהות". זהו רק חלק ממשנתו של הפרופסור לכדורגל גיא לוי, שראתה אור בחודש מארס האחרון. אז הנה, סוף-סוף מצא הפילוסוף קבוצה עם מהות. הפועל רעננה!
כל כך מהותית הייתה הבחירה, שהיא באה אחרי מו"מ שערורייתי של הבעלים אשר אלון עם שרון מימר, כשהמאמן הקודם עדיין כיהן בתפקיד. אלא שאז מימר קיבל הצעה מקבוצה מהותית אחרת, מכבי פתח תקווה, ומי שחשב כי פרופ' לוי שגישתו מתאימה לחו"ל יחתום בפרמייר-ליג או בבונדסליגה, קיבל אותו כאן אצלנו, בגודל טבעי.
והפועל רעננה זה בפירוש מקום שגיא לוי יכול להתבטא בו. הנה, תראו איך הוא התבטא אתמול, אחרי התבוסה הביתית 3:0 להפועל אשקלון: "איבדנו שני כדורים שנהיו מהם גולים ממרכז ההגנה. שער ראשון איבוד כדור ממש מול השער, ועוד איבוד אחד במרכז המגרש. עשינו הרבה דברים ונפלנו על טעויות קטנות". ככה זה כנראה כשהמאמן כל כך יצירתי ומתעסק בדברים הגדולים. שחקניו נופלים בקטנות.
אבל בואו נחזור לאותו ראיון מלפני כחצי שנה, עם המאמן היצירתי אשר מחזיק בגישה שאינה מקובלת בארץ. "כשהייתי צעיר היו לי אפשרויות להתעסק בעוד דברים", סיפר שם גיא לוי. "היו לי יכולות, אך מיקדתי את עצמי רק בכדורגל. וזה פספוס. לא שמעתי בקול אמא שלי להתעסק בדברים אחרים". מה שנכון נכון, חבל שהוא שמע רק בקולו של אבא.
העיקר שהביאו את עטר
כמו גיא לוי, גם ראובן עטר תמיד מוצא בסוף קבוצה בליגת העל, למרות רקורד דל למדי. ככה זה בכדורגל שלנו, קשרים עדיפים על מאמנים מעודכנים ורעבים, כמו למשל בני בן זקן שמאמן היום בעפולה. אבל מה רציתם מג'קי בן זקן שיושב בכלא? מספיק שיש לו קפטן שקוראים לו בן זקן.
לפנייה לכתב/ת 
