באו לעזרת חברים / בלוג ה-NBA
בעונה האחרונה ראסל ווסטברוק, פול ג'ורג' וכרמלו אנתוני התרגלו לעשות כמעט הכל לבד. בעונה הקרובה באוקלהומה סיטי הם יהיו שם אחד בשביל השני כדי לנסות להסתכל לגולדן סטייט בלבן של העיניים בגמר המערב. זווית נוספת על הטרייד הגדול האחרון של הקיץ
פול
פול ג'ורג' זכה לכבוד ששמור לגדולים ביותר, והתנוסס לבדו על עטיפת המשחק הפופולרי 2017 NBA2K. ב-2013 קווין דוראנט, דרק רוז ובלייק גריפין נאלצו לחלוק אותה שלושתם, שלוש שנים אחר כך סטפן קרי, ג'יימס הארדן ואנתוני דייויס החליפו אותם. בין לבין רק דוראנט ולברון ג'יימס קיבלו את התהילה לעצמם לגמרי. גם אם ג'ורג' כישרוני כמוהם, הוא עדיין לא זכה באליפות או הגיע לגמר ה-NBA. לכן היה משהו מרענן בהחלטה הזאת.
- לכתבות נוספות במדור ה-NBA
במהלך העונה האחרונה נראה היה שג'ורג' לקח את הלבד צעד אחד קדימה. הוא באמת הרגיש לבד בתוך קבוצה אפרורית שנראה כאילו ניצלה את שירותיו עד תום ולא הצליחה להפיק מהם עונה שהיא והוא ירצו לזכור. העונה הזאת גם לא ממש הצדיקה את המחווה שקיבל, אז החבילה פורקה וג'ורג' הצטרף בעוד טרייד קייצי ענק לראסל ווסטברוק.
ג'ורג' אמנם התעלה על עצמו ברמה האישית וניפק מספרי שיא בקריירה (בנקודות, אחוזים מהשדה ואחוזים מהקו), אבל הם טשטשו בקושי אכזבה מקצועית ומתחים שצפו אל מעל פני השטח ובאו לידי ביטוי באמירה כמו "אין לנו תחושת דחיפות, חדר ההלבשה הזה פשוט לא מעוצבן מספיק", או בביקורת פומבית מיותרת על חבר שהחטיא זריקה עם הבאזר רגע אחרי הפסד דרמטי לקליבלנד בפתיחת סדרת הסיבוב הראשון בפלייאוף ("דיברתי על זה עם סי.ג'יי מיילס. במצבים כאלה, אני חייב לקבל את הזריקה האחרונה"). הוא נדרש למנהיגות מסוג אחר, מכילה יותר, והעביר מסרים הפוכים.
ראסל
הבדד של ג'ורג' העונה היה אנדרסטייטמנט לחוויה המוטרפת שעבר ראסל ווסטברוק. 42 טריפל-דאבלים, עשרות מופעי יחיד וניפוץ שיא בן 55 שנה העניקו לו תואר MVP מוצדק בסופה של עונה היסטורית, אבל במבחן ההישג הקבוצתי? בדיוק כמו אינדיאנה, סיבוב ראשון בפלייאוף והביתה. כמו ג'ורג' בדיוק, גם ווסטברוק נדרש למאמץ שיא כדי לנווט את עצמו בתוך הבדידות כדי לנסות לעשות משהו מיוחד עם הכלים המוגבלים שקיבל.
בדיוק כמוהו, גם הבדידות שלו זעקה לשמיים, אולי אפילו השתוותה לרמת הכישרון החריגה. על פניו נראה שהאווירה סביב אוקלהומה הייתה חיובית יותר בגלל המרדף הבלתי נגמר של ווסטברוק אחרי ההיסטוריה והרצון לסייע לו בהוכחה לדוראנט שהוא יכול גם בלעדיו, אבל עם אווירה חיובית, וגם זה רק על פניו, לא מתקרבים לגמר האזורי במערב הפרוע. גם לא עם יכולת אישית מעולם אחר. ווסטברוק הרשים אותנו על בסיס לילי ולקח את עצמו עד לקצה, אבל אי אפשר היה להתעלם מהתקרה של אוקלהומה כקבוצה.
כרמלו
אבל אצלם הלבד הזה לפחות הוליד סיומת סבירה לעונה. כלומר, אם אחרי 82 משחקים הגעת לפלייאוף זה לפחות סימן שהטיפוס המפרך היה שווה את זה, גם אם הפלייאוף עצמו הסתיים בלי תואר. בניגוד אליהם, כרמלו אנתוני מטפס כבר ארבע עונות לשום מקום. בכל אחת מהן הוא קלע יותר מ-21 נקודות בממוצע, לקח יותר מ-5.9, מסר יותר מ-2.9 אסיסטים ושיחק יותר מ-34 דקות. מספרים של אולסטאר מצד אחד, מעמד הולך ונשחק וקיתונות בוז שהולכים וגדלים מצד שני. עד כדי כך הם היו גדולים, שהם הפכו בחורף האחרון לשריקות בוז.
כל אחד אחר במצבו היה כנראה עושה מה שעשה: מבקש לחתוך. בגיל 33 הוא אולי ויתר על הניסיון לזכות באליפות או לכל הפחות להגיע לעמדה שבה הוא יכול לזכות באחת כזאת - הוא רק רוצה ליישם את הקלישאה הספורטיבית החבוטה ופשוט לחזור ליהנות ממה שאמרו לו שהוא טוב בו מאז שהיה ילד. גם מבחינת הניקס לא הייתה דרך להישאר יחד. כדי לשקם מערכת שנהרסה כמעט עד היסוד, צריך לבנות אותה מחדש בלי אחד מהגורמים המרכזיים שדרדרו אותה לתהום הנוכחי. גירושים לא היו פתרון אפשרי, הם היו הפתרון היחיד.
הבחירה המקורית של מלו ביוסטון - בהנחה שזו אכן הייתה ההעדפה שלו - הייתה נראית הגיונית: לחבור לצוות הכוכבים הכי נמוך ונפיץ כנראה מבין צוותי הכוכבים שנוצרו הקיץ כדי לייצר מאחוריהם עומק בעמדת הסמול פורוורד, שכוללת בעיקר את טרבור אריזה ופ.ג'יי טאקר. ברגע שזה לא היה יכול לקרות ועל השולחן נשארו (לפחות לפי הפרסומים) פורטלנד, אוקלהומה סיטי וקליבלנד, פורטלנד נראתה כמו הבמה המושלמת עבורו לבוא לידי ביטוי במלוא הדרו. אנתוני היה יכול להשלים מצוין שני גאנרים בקו האחורי כמו סי.ג'יי מקולום ודמיאן לילארד, שגם רצו אותו לצידו. הרעב המשותף שלהם היה יכול להפוך את השידוך ביניהם למרענן הרשמי של העונה.
בקליבלנד אנתוני היה מוצא אולי שיתוף פעולה עם מי שנבחר מעליו בדראפט 2003 לברון ג'יימס, אבל ספק אם אנתוני זה מה שהקאבס צריכים כדי לקפוץ מדרגה בגמר אפשרי מול גולדן סטייט. אחרי שכבר השתלב במועדון וקליבלנד הבינה איך להשתמש בו, קווין לאב הוא לא שחקן שכדאי מבחינתה להעביר לניקס תמורת שחקן יקר יותר ומבוגר יותר, שגם יידרש כנראה לזמן התאקלמות במערכת לחוצה אחרי כמה שנים קשות במערכת לחוצה אחרת.
ההצטרפות של אנתוני לאוקלהומה לא הייתה על סדר היום הציבורי בליגה עד לאחרונה. האידיאל מבחינת הת'אנדר היה לקבל שחקן לעמדה מספר 2 החשופה של אנדרה רוברסון ואלכס אברינס. האם היא הייתה צריכה דווקא את מה שאנתוני מביא, ועוד בעבור שחקן רוטציה חשוב בקו הקדמי הלא עמוק גם ככה שכולל החל מהשבוע רק שני סנטרים (סטיבן אדאמס ודקארי ג'ונסון)?
לאנס קאנטר לא רק הייתה תרומה חיונית בפלייאוף 2016, כשחקן המוביל של הת'אנדר בעונה הסדירה אחרי דוראנט ו-ווסטברוק (12.7 נקודות ו-8.1 ריבאונדים). במובן מסוים הוא היה, יחד עם ווסטברוק, הפנים הכי מזוהות עם המועדון. רק לא מזמן הוא אמר ש"לא אכפת לי מה כולם אומרים, אוקלהומה סיטי היא הארגון הכי מקצועני וטוב ב-NBA", וצייץ לב כחול עם הכיתוב: OKLA-HOME. אז נכון, ההגנה שלו עשויה להיות בעייתית ברגעי מפתח, אבל דווקא אחרי הוויתור על ויקטור אולדיפו ודומנטאס סאבוניס במסגרת הטרייד על פול ג'ורג', לשחקנים מסוגו (ועל אף החוזה הכבד שלו) הייתה חשיבות מיוחדת בפאזל עם כמה חלקים מרכזיים חדשים.
אלא שברגע האמת, הג'נרל מנג'ר סם פרסטי זיהה מצוין מה מונח על הכף. מהלך הבזק שלו, והמחיר ששילם עליו (דאג מקדרמוט, קאנטר ובחירת סיבוב שני בדראפט 2018), היה גם זול יחסית וגם מאוד מתבקש. למרות החלשת הספסל והכאב על קאנטר, שעוד הספיק לבקש מחבריו לשעבר לנצח בשבילו את גולדן סטייט, ברור שאוקלהומה עשתה ממש על הבאזר צעד אמיץ שיגדיל דרמטית את הסיכויים שלה להגיע לגמר המערב, ושם להקשות על גולדן סטייט. סכום משכורות השחקנים עלה ל-134 מיליון דולר בידיעה שגם ג'ורג', גם מלו וגם ווסטברוק יכולים להפוך לשחקנים חופשיים בקיץ 2018. המשמעות ברורה: הת'אנדר מסתערים על הצלחה בעונה הקרובה. הטריו הזה לא הורכב בין לילה לטובת תהליך ארוך.
אנתוני ויתר על שמונה מיליון דולר שהיה יכול לקבל במסגרת חוזהו במקרה של טרייד תמורת הזכות לשחק עם שני סקוררים לא פחות מוכחים ממנו ולהתאחד עם עוזר הג'נרל מנג'ר של אוקלהומה, טרוי וויבר, שעזר לגייס אותו בעבר לאוניברסיטת סירקיוז. פרסטי אולי יהיה חתום על הלידה מחדש של אחד השחקנים המושמצים בליגה, זה שסוף סוף לא יצטרך להיות הסולן של הלהקה ובכל הרכב שיערב את ווסטברוק ו/או ג'ורג' יוכל לקבל יותר זריקות קאץ'-אנד-שוט ומבטים פנויים בזמן שההגנות יתמקדו בעצירת הכוכב השני, או סתם בניסיון להבין איך המנגנון החדש הת'אנדר פועל. התפקיד שלו יהיה שונה סוף סוף, וצפוי להחמיא לו הרבה יותר.
יחסי הזכייה של אוקלהומה באליפות קפצו מ-20 ל-1 ל-16 ל-1, אבל העניין בטרייד הגדול האחרון לקיץ ה-NBA המשובח הזה הוא לא רק האליפות אלא גם בני האדם שמאחורי הסופרסטארים: סיפור על שלושה זכרי אלפא שהיו רגילים לעשות עד לאחרונה הכל לבד, והבינו שכדי להגיע רחוק הם צריכים עזרה מחברים עם אינטרסים דומים. סיפור על שחקן חבול שסבל בתוך סיר לחץ ולא יכול היה לתפקד בו עוד, ועכשיו סוף סוף יוצא לחופשי, לקבוצה מרתקת. השנה שלושתם יהיו שם כדי לסייע אחד לשני, בניסיון אולי אחרון להגיע הכי רחוק שאפשר.
לפנייה לכתב/ת 
