די למסע הרדיפה נגד גיא לוזון!
אז נכון, מכבי חיפה מציגה כדורגל בינוני, אבל אבל האם זה מצדיק שחצי אצטדיון יצעק למאמן להתפטר אחרי ניצחון? מה כבר קרה? ניצחתם את באר שבע, אתם מקדימים אותם בטבלה ומרוחקים נקודה בלבד ממכבי ת"א
אז נכון, מכבי חיפה בינונית ולא מרשימה, גנבה תיקו עם יתרון שחקן ממכבי תל אביב, אבל האם זה באמת כל כך גרוע והביקורת פרופורציונלית? כמובן שלא, הן מנופחות בגלל ההסתה נגד גיא לוזון. בכדורגל הישראלי הכל אישי. זה לא מתבטא רק ביחסים בין אנשים יחידים, אלא התפשט גם ליחסים בין הקהלים למאמנים. הרי אם במקום גיא לוזון היה זה ראובן עטר שמאמן את חיפה מול אשדוד, כולם היו מרוצים עד הגג, מתאחדים ומקווים שחוץ מהתוצאות הטובות גם היכולת של תשתפר בהמשך.
וזה לא שהאהבה מהקהל היא משהו שנרכש באופן הגיוני, גם בו יש פן האישי, כי האלילות של עטר, למשל, אצל האוהדים האלה היא דבר מוזר בפני עצמו. זה שלא היה נאמן לה בגרוש בתור שחקן, כבש נגדה וחגג, אבל הירוקים מתים עליו. אוהדי מכבי חיפה לא יודעים את מקומם, הם אנדרדוג, יש להם מועדון שכבר שנים לא הגיע לכלום, האנרגיות הרעות שורצות בכל פינה ואין מומנטום. אז למה לא לתת עוד קצת ימי חסד למי שרחוק נקודה ממכבי תל אביב?
היכולת לא טובה? מי כן מציג יכולת טובה בליגה הזאת? תראו איך האלופה נראית, תראו מי מוליכה את הליגה. אז למה לצפות לטיקי טאקה? למה לצפות לתת רביעייה לאשדוד, מה שקרה נגד רעננה עדיין לא היה מספיק? כמובן שהאוהדים לא פועלים רק על דעת עצמם, הם מתודלקים מהשנאה מסביב. מיותר לציין שלוזון לא טלית שכולה תכלת. הוא יהיר ושחצן, שכונתי, צורח ומתפרע על הקווים כחלק מאג'נדת האימון שלו. זה נכון שטביעת יד שלו כרגע אין, אבל האם זה מצדיק שחצי אצטדיון, אם לא יותר, צועק לו תתפטר? מה כבר קרה? מה כבר כל כך חשוב לכם ב-"טביעת היד הטקטית" הזאת? כשהפער מהפועל חיפה לא רלוונטי כי היא תכף תעוף משם, הקבוצה רחוקה נקודה ממכבי ת"א ונמצאת מעל באר שבע, היא בכלל ניצחה אותה, אז לא חייבים להיות מרוצים, אבל למה לא לגלות איפוק? האווירה הרעה סביב הקבוצה בטח לא תגרום לשיפור ביכולת, אלא תחרב גם את התוצאות שהושגו עד כה.
לוזון מקפיד לומר שההסתה מהתקשורת מכוונת למועדון בכללותו ולא מופנה נגדו, הוא כמובן לא מאמין בזה, והוא אוגר ואוגר עד שהכל יתפרץ לו יום אחד, מנסה להיות ג'נטלמן בגלל שהוא נמצא במועדון מכובד. מאוחר מדי, הוא כבר רכש לו את האויבים ממשך השנים (וכפי שהודגם - גם הכביכול חברים מתהפכים לאויבים), אין פתאום פאסון עכשיו. אולי מועדון עם ניהול דקדקני יותר היה מחליט לא לקחת אותו בגלל המטען הזה, אבל זה לא חשוב כרגע, חשובות התוצאות, המקומות 1־3 ובניית התשתית לעונה הבאה, עם לוזון או בלעדיו. יש כאן דוגמה קלאסית לאיך שתמיכה של קהל יכולה לעצב מציאות. המציאות שהוא יוצר כרגע היא כזאת שבה משחק שני רצוף בלי ניצחון וכל האדמה רועדת והכל מתפרק, עוד עונה הולכת לפח. עוד לא מאוחר לשנות את המגמה.
משהו קטן: איזה תענוג זה לראות את האצטדיון של אשקלון. מהרגע שנמצא השכל להעביר את המצלמה הראשית לצד השני של המגרש, אתה רואה אצטדיון קטן עם קהל שכונתי וחמים כמו פעם. מינהלת הליגה הבטיחה שהחל מהעונה תכריח קבוצות למלא קודם את היציעים שממול למצלמה כדי שלא יצולמו משחקים שוממים, אבל זה לא קרה. במשחקים של הפועל חיפה עדיין רואים בית קברות, גם של רעננה ומכבי פתח תקווה. למה זה כל כך קשה למלא קודם את היציעים שמנגד כמו שעושים בהרבה מדינות? הרי השמש לא מהווה פקטור כי כמעט כל המשחקים נערכים בערב, מה הסיפור? יש המקבילים מהלך כזה להשמעת אפקטים של קהל שלא קיים באצטדיון. זה לא דומה, יש קהל באצטדיונים האלה, אבל הוא יושב מאחורי המצלמה ולא רואים אותו. זה משדר מוצר פגום, אל תחביא את הקהל, תראה אותו.
לוזון
צילום: עוז מועלם
מומלצים