הקבוצה הכי כיפית בליגת העל

אומנם עברו רק שישה מחזורים בליגת העל ומוקדם לסכם את הליגה, אבל אין ספק שאנו מתחילים לקבל משבת לשבת את הפאזל של איך תראה עונת 2017/8. בזמן שהאלופה הפועל באר-שבע וסגניתה מכבי תל-אביב נודדות בין הליגה האירופית לליגת המקומית ולא מרשימות אף אחד בשני המפעלים, אנו עדים נכון לעכשיו לכך שהכסף הגדול והיוקרה לא משחקים תפקיד. גם מכבי חיפה העשירה לא כל-כך יציבה, אבל ישנן שלוש קבוצות שלפי שעה הן הדבר הכי מרענן בליגת העל - הפועל חיפה, בית"ר ירושלים והבולטת שבהן מכבי נתניה. אין להן תקציב גדול, אבל יש בהן הרבה נשמה.

כולנו גדלנו על הסיפורים של קבוצת היהלום של נתניה בשנות ה-70, עם מוטל'ה שפיגלר, עודד מכנס ועוד רבים וטובים. בשנים האחרונות היא נחשבה לקבוצה קטנה שנדדה בין ליגת המשנה לליגת העל, כשבשיא השפל שלה בקיץ 2016 נכנסה להקפאת הליכים בעקבות חובות כבדים שצברה. עקב כך החלה הקבוצה את העונה הבאה עם מינוס 9 נקודות בליגה הלאומית. לאחר מכרז לרכישת הקבוצה נקבע כי איש העסקים אייל סגל, אוהד הקבוצה, ישמש כבעלים תמורת מיליון שקלים וחצי.

מכבי נתניה(צילום: אבי רוקח)

מאז עלייתה בסוף העונה הקודמת, יצא לי לשאול מכרים אוהדי הקבוצה מה הם חושבים שיקרה לקבוצתם האהובה. הם בעיקר לא מצפים לגדולות. הם חוששים שבמקרה הטוב הם יסיימו באחד המקומות הנמוכים בליגה, או במקרה הרע שוב יחזרו ללאומית. ובכל זאת, אפשר לראות לפי שעה, שקבוצת היהלומים

מספקת את הסחורה עם כדורגל התקפי, תנועה והרבה אהבה. עם אצטדיון חדש וקהל חם שזוכר את ההיסטוריה המפוארת שלו, אנו עדים להחזרת העטרה ליושנה. נכון, הם עדיין לא במקום הראשון, אבל הם לא רחוקים ממנו. גם בהפסד היחידי העונה (עד כה), במחזור ה-4 למכבי תל-אביב, הם הראו רוח לחימה בלי ויתורים לקבוצה הגדולה.

ערן לוי, הוא מסוג השחקנים שצריך להרגיש בנוח כדי להוכיח את עצמו, ואין ספק שנתניה היא ביתו הטבעי. דיא סבע, שחקן עם כישרון גדול שגדל במחלקת הנוער של טוברוק נתניה, פורח מתחילת העונה ועושה רושם שהוא לא אמר את המילה האחרונה. אלישע לוי אמר שמוקדם עדיין להזמין את סבע לנבחרת, ומכמה משחקים אי אפשר עדיין לתלות בו תקוות גדולות, אבל אין ספק שאם הוא ימשיך ככה, הוא יכול להיות בורג לא קטן גם במדי הנבחרת הלאומית. מעל כולם בולט צוות האימון הייחודי של נתניה – דראפיץ' ושי ברדה המשמשים כמאמנים יחדיו. כבר בבית"ר אפשר היה לראות את ההצלחה של הצמד חמד הזה, ועכשיו בנתניה רואים שזה לא מקרי.

מוקדם להגיד שנתניה תהיה אלופה, אבל אם אכן תזכה באליפות, היא לא תהיה הראשונה שעולה מליגת המשנה וזוכה מיד בתואר בליגה הבכירה. האחרונה שעשתה זאת, לפני שני עשורים, הייתה בית"ר ירושלים בעונת 1992/1993 תחת הדרכתו של דרור קשטן בליגה הראשונה (לופא קדוש העלה אותה), כשאז אלי אוחנה חזר מבלגיה היישר אל הליגה השניה כדי להעלות את קבוצתו האהובה ולהחזירה לכותרות. ראינו כבר עונות בהן הגדולות מזייפות והקטנות מנצלות זאת ומצליחות ללכת עם זה עד הסוף. גם העונה זה יכול לקרות. יש הרבה למה לצפות. הליגה הולכת להיות מעניינת.