פנטזיה ופנטזמה: כך עשתה זאת פנמה בגדול
הנבחרת ממרכז אמריקה עלתה לראשונה בתולדותיה למונדיאל למרות התשתית הגרועה בכדורגל המקומי, ובמדינה הציעו לבנות פסל ואצטדיון לכבוד המאמן. מדוע הפר הכוכב את ההבטחה להסתפר ואיך השפיע שער הרפאים מול קוסטה ריקה על החגיגות?
ב-3 בנובמבר תחגוג פנמה את יום העצמאות ה-114 שלה. באותו יום יזכה כוכב נבחרת הכדורגל שלה, רומן טורס, לכבוד הגדול ביותר בו זכה כדורגלן במדינה מאז ומעולם.
טורס (31) יגיע במיוחד בטיסה מארצות הברית בה הוא משחק בסיאטל סאונדרס, יישא את הדגל במצעד המסורתי ויתקבל על ידי נשיא המדינה, חואן קרלוס וארלה, במעמד שיוקדש לכבוד ההישג הגדול בהיסטוריה של הכדורגל המקומי.
ביום רביעי העפילה פנמה לראשונה בתולדותיה לגביע העולם לאחר שהשיגה ניצחון 1:2 דרמטי בביתה על קוסטה ריקה. ההישג העצום גרם לפרץ של שמחה, השדרים צרחו מרב התרגשות והאוהדים רקדו ושרו ברחובות עד השעות הקטנות של הלילה.
אותו ניצחון היסטורי לא ממש הושג בצורה נקייה. שער השוויון של גבריאל טורס אושר על אף שהמצלמות הראו בבירור שהכדור לא עבר את קו השער. בלאס פרס ניסה לדחוק אותו פנימה, אבל השופט וולטר לופס קסטייאנוס מגואטמלה קבע שנכבש שער. "הכדור לא עבר את הקו בשום שלב", צחק השדר המקומי כשההילוכים החוזרים הראו את פרס נשכב על הארץ ומנסה לגעת בכדור שהורחק.
שתי דקות לפני הסיום כבש רומן טורס את שער הניצחון ונתן את האות לחגיגות המטורפות. ה"קנלרוס" (אנשי התעלה) סיימו במקום השלישי בבית הצפון אמריקני, ותודה להפסד 2:1 של ארצות הברית בטרינידד וטובגו. "שער הרפאים" של גבריאל טורס נכנס להיסטוריה כאחת מטעויות השיפוט הגדולות ביותר במוקדמות המונדיאל, אבל בפנמה לאף אחד לא באמת אכפת.
הנשיא וארלה הכריז על שלושה ימי חג, שהיוו פיצוי מושלם על האכזבה הגדולה במוקדמות לפני ארבע שנים. אז הוליכה פנמה 1:2 על ארצות הברית והייתה קרובה לסיים במקום הרביעי המוליך לפלייאוף, אבל ספגה שני שערים בתוספת הזמן, הפסידה 3:2 והודחה. אגב, ארבעה ימים לפני העלייה, הובסה פנמה על ידי האמריקנים 4:0.
כאמור, פנמה לא הופיעה מעולם במונדיאל והישגיה הגדולים היו שתי העליות לגמר גביע הזהב (אליפות צפון ומרכז אמריקה) ב-2005 ו-2013 והזכייה בגביע מרכז אמריקה ב-2009.
טעות השיפוט האיומה באישור השער הראשון של פנמה גרמה לתרעומת גדולה בארצות הברית ועוררה בקרב ראשי ההתאחדות של צפון ומרכז אמריקה את הדיון בצורך בשימוש באמצעים טכנולוגיים. חוסר הספורטיביות הורגש גם כשחוסה גונסלס העיף את הכדור ומנע מקוסטה ריקה לחדש את המשחק, בזמן שהוא עצמו התחמם על הקווים.
לצד החוגגים יש גם לא מעט ציניקנים שמתחו ביקורת על העלייה השנויה במחלוקת: "נכנסנו לרשימה השחורה של השודים הגדולים בהיסטוריה של הכדורגל, איך אתם יכולים לחגוג אם הנבחרת עלתה בצורה כזו?"
העיתונאי המקומי חואן ויאוורדה, שישב באצטדיון וראה מקרוב את ההתרחשות, סיפר ל-ynet ספורט: "לא היה שער בשום אופן, אבל אנחנו לא מרגישים שעלינו ברמאות, למרות שאנחנו מאמינים בכדורגל נקי. סבלנו לא מעט מטעויות שיפוט, כמו למשל בהפסד 1:0 בטרינידד וטובגו כשפסלו לנו שער בגלל נבדל שלא היה. חוץ מזה, היה פנדל על בלאס פרס במהלך שהוביל לשער הפנטזמה, אז לפעמים אתה נהנה מטעויות שהן חלק מהכדורגל. לדעתי חייבים להשתמש בטכנולוגיה, כי צריך שיהיה צדק. אני בטוח שהקוון התבלבל, כי המגן של קוסטה ריקה הכניס את הרגל עמוק לתוך השער לפני שהרחיק".
"הנס של רומן", נכתב בכותרת העיתון "לה פרנסה" על כובש שער הניצחון. "לפני ארבע שנים היו דמעות של כאב, עכשיו אלה דמעות של שמחה ולגיבור קוראים רומן טורס. הוא נכנס להיסטוריה. תתעוררי פנמה - אנחנו במונדיאל". הקשר אניבל גודוי סיפר: "ידענו שאסור לנו להיכשל אחרי מה שקרה בטורניר הקודם".
ליגה חצי מקצוענית, משכורות נמוכות ואצטדיונים עלובים
מדובר בהישג מדהים עבור נבחרת המדורגת במקום ה-60 בדירוג העולמי של פיפ"א. ההישג גדול עוד יותר בהתחשב בעובדה שהכדורגל המקומי עני מאוד ואף אינו נחשב לענף הפופולרי ביותר בפנמה. בייסבול ואיגרוף מועדפים בקרב האזרחים. הליגה המקומית היא חצי מקצוענית ואינה מתעלה לרמה גבוהה. מרבית שחקני הנבחרת משחקים מחוץ לפנמה, והתשתית רחוקה מלהשביע רצון.
750 דולר לחודש משתכר כדורגלן בליגה הראשונה (משכורת ממוצעת של עובד בפנמה מגיעה ל-900 דולר בחודש) ויש לא מעט כדורגלנים המקבלים 450 דולר בחודש, ואפילו פחות. מעבר לזה, האצטדיונים מיושנים (ברובם לא יותר מ-3,000 מקומות ישיבה) ולמשחקים של קבוצות רבות מגיעים לא יותר מ-200 צופים.
כעת מקווים בפנמה שהעלייה למונדיאל תגביר את ההשקעה ותעזור לא רק להפוך את הליגה המקומית למקצוענית ולשפר את רמת הכדורגל, אלא גם לשפר את הספורט כולו.
ולא רק את הספורט. הדעה הרווחת כעת היא שהעלייה למונדיאל תעזור לשפר את המצב הכלכלי של המדינה, במיוחד בתחום הפרסום שיזכה לפריחה בזכות ההתלהבות וההשקעות שיגיעו.
לקח שלוש נבחרות שונות למונדיאל
להישג האדיר אחראי המאמן הקולומביאני הוותיק (61) הרנן דריו גומס, שהתמודד עם לא מעט קשיים בדרך. אפילו מגרש נורמלי לצורך מחנה אימונים לא עמד לרשותו והוא נאלץ לקחת את השחקנים לפלורידה כדי להתכונן למשחקים החשובים.
"אל בוליו" (הלחמניה) קיבל את הכינוי בגלל צורת התספורת שהייתה לו בהיותו כדורגלן. הוא זכור כמי ששימש כעוזרו של פאקו מטוראנה בנבחרת קולומביה במונדיאלים ב-1990 (גברה בפלייאוף על ישראל) וב-1994. ארבע שנים מאוחר יותר כבר הוביל את הנבחרת כמאמן ראשי וב-2002 העלה גם את אקוודור לראשונה בתולדותיה למונדיאל.
גומס אימן בהמשך גם את גואטמלה, חזר לאמן את קולומביה ב-2010, אבל נאלץ להתפטר כעבור שנה בגלל תקרית בה היכה אישה בפאב. בפנמה הוא מאמן מאז פברואר 2014 ובמדינה טוענים שהכדורגל שם התקדם מאז שהגיע, אחרי שבעבר הוא ספג בקולומביה ביקורות על כך שלא היה מספיק קשוח עם שחקניו.
המאמן הקולומביאני דאג לנפות מהסגל את השחקנים שזוהו עם הכישלון של מוקדמות 2014 ובהדרכתו נראתה פנמה אחרת. היא לא הציגה כדורגל טוב בכל משחק, אבל הניעה כדור ונהנתה מסדר וארגון.
והתוצאות אכן הגיעו. פנמה סיימה בתיקו 0:0 בקוסטה ריקה, מקום בו לא השיגה נקודות ב-30 השנים האחרונות וגם הביסה 0:3 בבית את טרינידד וטובגו, יריבה מולה התקשתה בעבר. כעת רשם גומס עלייה שלישית למונדיאל עם שלוש נבחרות שונות והכריז "אני ראוי לזה" בקולומביה, בה הוא נחשב ל"שרוף" מאז פרשת הכאת האישה.
בראיון לעיתון "אל קולומביאנו" בארצו אמר גומס: "הגשמנו את החלום, לא איבדתי לרגע את התקווה. אם במדינה שלי אני נחשב לבשר תותחים, אז תארו לכם מה קורה בפנמה. ממש לא היה קל, כי גם פה יש אנשים שלא רוצים שהנבחרת תצליח בשביל להצית אש. זה לא נורמלי, אבל יש אנשים שרואים הכל בצורה הפוכה. יחד עם זאת, כל העם היה מאחורינו וזה מגיע לו".
כולם רוצים להצטלם עם הרנן דריו גומס
ואכן, גומס הפך למושא להערצה בקרב תושבי פנמה ולאיש המבוקש ביותר לצילומי סלפי. "גומס לנשיאות", שאגו האוהדים. אחד מהם אמר: "בשבילי הוא גיבור לאומי אחרי שעשה עבודה שלא תיאמן". הקשר אלברטו קינטרו: "אל בוליו הוא מאמן גדול, מגיע לו אחרי שנלחם כל כך קשה".
קודמו של גומס בתפקיד, חוליו דיילי ואלדס, חלוץ העבר שהיה קרוב להשיג את המטרה לפני ארבע שנים ואחיו של ארמנדו דיילי ואלדס המנוח (אקס מכבי ת"א ובית"ר ת"א שמת ב-2004), פירגן גם הוא: "כמו שאומר ההמנון שלנו, סוף-סוף השגנו את הניצחון".
במהלך המוקדמות, כאשר מעטים האמינו שהנבחרת תעלה, אמר גומס: "יהיה צריך להקים פסל לכבודי אם נגיע למונדיאל". כעת ישנם כאלה שטוענים שיש לעשות למאמן את הכבוד. האוהד דויד אראניה, למשל: "פסל? צריך לבנות אצטדיון על שמו".
למרות ההצלחה ושיתוף הפעולה הפורה עם אנשי ההתאחדות, לא בטוח שהמאמן ימשיך אחרי המונדיאל. הוא סיפק תשובות מעורפלות כשנשאל אם יישאר לאחר תום חוזהו, והכל מבינים שיהיה קשה להשאירו לאחר ששוב יהפוך למבוקש.
כמה תעלה החולצה של רומן טורס ב-ebay
הסגל הפנמי מהווה שילוב מוצלח בין צעירים לוותיקים. הכוכב הגדול, הבלם רומן טורס מתחילת הכתבה, שכבש את שער הניצחון מול קוסטה ריקה, משחק בנבחרת כבר 12 שנה (רשם 106 הופעות).
במהלך החגיגות השליך טורס את חולצתו סמוך לשלטי הפרסומת וכעת כולם תוהים כמה היא תעלה בעת שתוצע למכירה ב-ebay. שער חשוב נוסף שכבש היה ב-2:2 הביתי עם הונדורס (שעלתה בסופו של דבר לפלייאוף).
רומן טורס נחשב לאיש החשוב ביותר למרות שישנם שחקנים ותיקים ממנו, מפני שהוא המנהיג גם במגרש וגם מחוץ למגרש. האיש שמשפיע יותר מכולם גם מבחינה ספורטיבית וגם מבחינה חברתית. השחקן שהאוהדים והמאמן סומכים עליו יותר מכל שיהיה שם ברגעי האמת.
וטורס באמת ענה על כל הציפיות. למרות שהוא בלם הוא עלה לרחבה ברגעי האמת וכבש, מה גם שעמדת החלוץ אינה זרה לו. הוא החל את הקריירה כשחקן התקפה ורק כשהגיע לנבחרת הנערים עד גיל 16 עבר לשחק כבלם, מפני שלמאמן באותה תקופה היו חסרים שחקני הגנה.
החלוץ הוותיק (36) בלאס פרס נחשב גם הוא לאחד הכוכבים. כיום הוא משחק במוניסיפל מגואטמלה, ובעבר הופיע במדי דפורטיבו קאלי ודפורטיבו קוקוטה הקולומביאניות, טיגרס המקסיקנית ופ.צ דאלאס מליגת ה-MLS. הוא כבש 42 שערים ב-113 הופעות בנבחרת.
השוער חיימה פנדו (36, 119 הופעות) מדינמו בוקרשט הצטיין גם הוא בקמפיין. הקפטן הוא הבלם המנוסה פליפה באלוי (36, 93 הופעות) ממוניסיפל, שכיכב שנים רבות בליגה המקסיקנית בה זכה באליפויות עם מונטריי וסנטוס לגונה (שיחק גם במורליה ואטלס). באלוי ישב על הספסל במשחק מול קוסטה ריקה ובנבחרת קיימת תחושה שנותר לו לתרום בעיקר מבחינה חברתית ומורלית. במרכז השדה בלט גבריאל גומס (33) במשחק ההקרבה, חטיפות הכדורים והיצירתיות.
כאמור, לצד הוותיקים יש גם את דור העתיד. הבלם פידל אסקובר (22) מניו יורק רד בולס (מושאל מספורטינג ליסבון) סבל מבעיות משמעת (הכניס אנשים לא מורשים למלון שבו שהתה הנבחרת) והושעה בשל כך לפני המשחק מול טרינידד וטובגו.
ההחלטה הזו הייתה בין הגורמים להפסד, מכיוון שבלעדיו נראתה ההגנה רע מאוד. לאחר מכן הוא חזר והיה מהגורמים להצלחה. החלוץ איסמאל דיאס (20) מדפורטיבו לה קורוניה נחשב לאחד הכישרונות שעשויים לבצע את הפריצה הגדולה ברוסיה. עבדייל ארויו (23, דנוביו האורוגוואית) בלט במהירותו הרבה בטורניר גביע הזהב ב-2015 וכבש ב-0:3 על טרינידד וטובגו.
צעירים מבטיחים נוספים הם הקשר אדגר ברסנס מטפצ'ולה המקסיקנית (מושאל מ-RNK ספליט הקרואטית) והמגן הימני מיכאל אמיר מוריו (21, ניו יורק רד בולס), ששיתף פעולה עם אסקובר בנבחרת עד גיל 20 באליפות העולם ב-2015.
לפנייה לכתב/ת 
