זה הזמן להפסיק לשרוק בוז ללוזון

לקח לי זמן להגיע להכרה הזו, הייתי בדיוק כמו רובכם. אבל לאחר האירועים האחרונים סביב מכבי חיפה חשבתי לא מעט, ולבסוף הגעתי למסקנה – צריך לעשות סוויץ' במחשבה על הקבוצה.

במשך שנים הקבוצה הזו שאנחנו אוהבים ותומכים בה כ"כ לא מספקת את הסחורה עבורנו. ניסו כבר הכול – החלפת מאמנים, החלפת שחקנים, צוות תומך, שינוי מערכים ומה לא. ובכל זאת, מכבי חיפה לא נראית כמו שהיינו רוצים שהיא תיראה. למרות זאת, בעיניי זו טעות להתייחס לכל השנים האחרונות כמקשה אחת. נכון, יש להן מכנה משותף – בכולן לא הגענו להישגים שציפינו להם (למעט גביע אחד בהרבה הרבה זיעה). התקשורת שאוהבת סיפורים יודעת טוב מאוד איך לייצר את הסיפור של "כבר X שנים חיפה לא מצליחה", ואנחנו האוהדים אוכלים את זה ומאמצים את זה כצורת חשיבה. "מתי כבר נחזור למקום שהיינו בו ב-2011?"

אליפות? תשחררו(צילום: אורן אהרוני)

אבל אני רוצה להציע שאין יותר 2011. 2011 מת. בדיוק כמו שהשנים האחרונות הן לא המשקפת היחידה שצריכים להסתכל דרכה על הקבוצה. מה שאנחנו צריכים בעיקר זה לראות את השנה-שנתיים האחרונות ולהשוות את מה שאנחנו רואים עכשיו אליהן. ואז מתבררים לנו כמה דברים. נכון, הקבוצה עדיין רחוקה מלשטוף את המגרש, לא משחקת כדורגל שמח, וגם התוצאות לא לגמרי מספקות. אבל, וזה אבל גדול, היו תקופות שלמות גם בשנתיים האחרונות בהן השחקנים נראו חסרי מחויבות לחלוטין. היו כאן שחקנים שהיו רחוקים שנות אור מהרמה שהיינו רוצים לראות במועדון. היו תוצאות מחרידות, ובלגן כללי בקבוצה – כשלא היה ברור מה כדאי לשמר, מה להעיף ומה בכלל אפשר לעשות.

והנה, השנה יש לנו קבוצה שאמנם לא משחקת את הכדורגל הטוב ביותר שאפשר לראות, אבל מלאה בשחקנים שיש להם ערך ומקום במכבי חיפה. לשחקנים האלה יש מחויבות, כמו שהם הראו לא פעם, ורצון גדול לעבור את המשברים. מה שאין להם כרגע זה תיאום ויכולת לשחק ביחד כמו קבוצה. מעבר לזה שצריך לזכור שזו קבוצה חדשה, יש כמובן את עניין המאמן.

אני מבין. כמו רבים גם אני התרכזתי הרבה מאוד זמן בגיא לוזון בתור הגורם הבעייתי. "אם רק היה לנו מאמן אחר עכשיו, חומר השחקנים הזה היה לוקח אותנו לאליפות". אבל יש כאן טעות בצורת ההסתכלות. אין לנו קבוצה לאליפות. אם נשים שנייה את העניין הזה בצד ונפסיק לחשוב על נקודות שאיבדנו או להשוות את המיקום שלנו ביחס למכבי תל אביב, נבין את הדבר הבא: לא נזכה באליפות השנה. תשחררו. תפסיקו להסתכל על מכבי תל אביב , תפסיקו לספור פער מבאר שבע. למעשה, אל תסתכלו על הטבלה כרגע. תסתכלו על המגרש ותשאלו את עצמכם – איך השחקנים נראים? לא טוב מספיק, זה נכון, אבל יש כמה נקודות אור. אם נהיה מוכנים לקבל את זה שלוזון הולך להישאר עד סוף העונה, ואף קוסם לא יבוא ויציל אותנו ויצעיד אותנו לאליפות, נוכל להיות רגועים יותר. נוכל להבין שאנחנו מתרכזים בלשקם קבוצה.

ואם יש לנו חבורת שחקנים שחלקם לפחות טובים, שיש להם מחויבות, אז אולי זה הזמן להפסיק לשרוק בוז ללוזון. אולי זה הזמן לקבל שכרגע הוא נשאר, ולקוות שכמה שבועות קדימה נראה את הקבוצה מתחברת יותר ויותר. שניצוצות שראינו כעת יהפכו יותר בולטים, ואולי תהיה עונה שבה נסיים במקום טוב יותר מקודמותיה (נגיד 3-4 לעומת 5-6). אולי זו עונה שתשאיר לנו בסיס למספר שחקנים שימשיכו איתנו שנים קדימה ולא נצטרך להחליף שוב בקיץ את כל הסגל.

לוזון ילך בסופו של דבר, אבל הוא לא צריך ללכת העונה. הוא צריך לתת את מה שיש לו, והקהל צריך לחזור לעודד ולהיות 100% מאחורי הקבוצה. שחקנים פה צריכים להפסיק להרגיש שהם משחקים מתחת לחרב מתנדנדת, זה עובד לרעתנו. אם בסוף השנה שחקנים ייצאו כשהם נהנו לשחק בקבוצה – הרווחנו משהו. שחקנים טובים ירצו לבוא לכאן. הרי יבוא בסוף מאמן חדש, ובקיץ אולי יתווספו 2-3 שחקנים במקום אלו שהיו פחות חזקים, וככה נוכל להשתפר ולקפוץ מדרגה בעונה הבאה.

אי אפשר להשתפר כשאתה כל הזמן משנה הכל. צריך כמה שנים של יציבות כדי להביא מועדון לרמות הכי גבוהות, וראינו את זה גם במכבי תל אביב וגם בבאר שבע. אז למה בחיפה לא לומדים? למה הציפיות האלה מהעונה הזו? אולי נשים בצד שנייה את נושא לוזון, נעודד את הקבוצה, נחזיר את השמחה, ואולי עוד נראה ימים יפים יותר. לדעתי, רק כשנתבגר ונבין ש-2011 לא תחזור בלחיצת כפתור, וגם לא במגע של מאמן, נוכל באמת להתקרב לחזרה של מכבי חיפה שהכרנו.