האגו של בניון גדול מדי

יוסי בניון, ללא ספק, עשה קריירה מפוארת בארץ, ובעיקר באירופה. שיחק במועדונים הגדולים ביותר. מגדולי השחקנים שצמחו בישראל וגרמו הנאה לכל צופה, גם אם הוא לא אוהד את הקבוצה בה הוא משחק. בשיא הקריירה, הקהל בא בעיקר בשבילו למשחקי הנבחרת.

עכשיו, תעצמו את העיניים ותחשבו על זהבי. אז נכון, גם בניון בנוי על אמוציות. לא התבייש לדמוע במשחקים, הסתכסך עם קהלים. כשחזר למכבי חיפה מאירופה, היו שמועות שהסתכסך עם רוני לוי ורצה לדעת מה מעמדו בקבוצה. לא נשכח את פרשת החילוף של אלי כהן "השריף" (עאלק שריף), שרצה להחליפו ובניון עשה תנועות שלא מתאים לו. תמיד כשבניון לא היה בהרכב ועלה לשחק מהספסל או לא עלה בכלל, היו רחשים ושמועות. כך גם בנבחרת, כשאלי גוטמן לא זימן אותו ואחר כך זימן אותו ולא הרכיב אותו.

בניון בפעולה(צילום: ראובן שוורץ)

ונחזור לסכסוך עם הקהלים: בעקבות כל האירועים עם יוסי בניון במכבי חיפה, אחרי החזרה אליה והקמפיין הענק שהיה סביבו, הקהל פתאום התחיל להבין מה קורה ושרק לו בוז. מבחינת בניון, זה עבר את הגבול. בניון, מסתבר, חושב שלמרות גילו הוא עדיין מעל כולם. בחור מהקהל קילל את בניון, ואותו בניון, שצריך ללמוד ממנו הרבה, רץ אליו וקילל אותו. ועכשיו, פלא שהקהל שרק לו בוז כשחיפה זכתה בגביע? ושוב, לדעתי בניון היה בשיאו ברמה הכי גבוהה שיכולה להיות. אבל היו פעמים שלא התאפק והחזיר לקהל. אני בטוח שזה לא קל להתאפק, אבל הוא שליח הציבור, וכל הילדים מסתכלים עליו ולומדים ממנו, בדיוק כמו על החבר שלו זהבי, שזרק את סרט הקפטן במשחק הנבחרת (עכשיו אני מבין למה בניון היה היחיד שחיבק את זהבי אחרי המשחק).

ובפרק הסיום והפרידה בקריירה המופלאה של הילד הנצחי, בניון רוצה שוב להרוס אותה. בניון יכל לסיים את הקריירה כמו גדול, לסגור את העונה בבית"ר ירושלים כג'וקר ושחקן הספסל, כמו שכולם ציפו הבינו שיקרה, כולל בניון. כי מה לעשות, יש שחקנים בכושר יותר טוב ממנו. אולי החזרה לנבחרת גרמה לו שוב להרים את האף? לפני המשחק נגד מכבי חיפה, בניון הבין שהוא על הספסל ומחה. שהוא יהיה על הספסל? הוא הרי מעל כולם. הוא נראה כעוס ועכשיו הוא שוקל את עתידו בבית"ר. תנו לי לנחש: אם הוא לא היה משחק בנבחרת בעידן אלישע, אולי כל זה לא היה קורה. ולמען הסר ספק, אני נהניתי לצפות במשחקי הנבחרת בעבר, בעיקר בגלל בניון. הוא ריגש, גרם לי להתרגש. אבל בן אדם, תלמד גם להתנהג ולכבד את השחקנים סביבך. בשבילך, סיים את הקריירה בבית"ר ואל תשאיר כתם שחור-צהוב שיישאר איתך.