שתף קטע נבחר
הוסף כתבה

בית"ר ירושלים היא בועה שתתפוצץ

סיכום המחזור השמיני: באר שבע השפילה את מכבי ת"א, מכבי חיפה נראתה כמו קבוצה - והפסידה - ולמה אני חושב שהקבוצה מירושלים לא תחזיק מעמד בצמרת

נוקאאוט ברור של ברק בכר לג'ורדי קרויף, ויש לומר מהגדולים בהיסטוריה. הנוקאאוט הזה מתחיל בקיץ 2015, כשראדי שוחרר בחינם ממכבי ובכר ידע לקטוף אותו. עוד באותו הקיץ – איינבינדר נזרק ממכבי על ידי אותו אדון ג'ורדי קרויף בגלל שלא הסכים בינואר להיות מושאל להפועל כחלק מעסקת ורמוט הכושלת. ברק בכר אסף גם אותו לאחר עצירת ביניים בבית"ר. למה ג'ורדי צריך אותם? יש לו את ריקן ושרן ייני – אלא שהטעות הזאת התפוצצה לג'ורדי בפרצוף בצורה הכי כואבת שיש.

 

על הדשא באר שבע פשוט השפילה את מכבי. השפלה כזאת חוויתי בתור אוהד הקבוצה רק כשהפועל עכו, אז בלאומית, ניצחה את מכבי 0:4 בגביע. ג'ורדי התפשר על בינוניות בבניית סגל הקבוצה, אני מדבר על שחקנים כמו שפונגין, פרץ, באטוקיו ועוד. נכון שהפצועים של מכבי מאוד קריטיים, חלקם מהשחקנים הטובים בליגה, ובכל זאת אסור שחסרונם יהיה כל-כך מורגש. לבאר-שבע מגיעות כל המחמאות, היא נתנה את אחד המשחקים הכי גדולים שאני זוכר מקבוצה ישראלית. פשוט להוריד את הכובע. בשבוע שעבר כתבתי שטוני ווקאמה מעולם לא כבש נגד מכבי ת"א במדי רעננה וב"ש, אז הנה הסיבה – הוא חיכה לרגע הכי גדול שהוא יכול לעשות את זה בו.

 

המסיבה של באר שבע (צילום: עוז מועלם) (צילום: עוז מועלם)
המסיבה של באר שבע(צילום: עוז מועלם)

 

מי לא ביקר את מכבי חיפה, גם אחרי ניצחונות? אז הנה הגלגל הסתובב, ומגיעות לה מילים טובות דווקא לאחר ההפסד לבית"ר. בשליש הראשון של המשחק חיפה שיחקה בצורה פנטסטית, ולראשונה מזה זמן רב נראתה כמו קבוצה גדולה אמיתית, קבוצה אשר מכתיבה את הקצב של המשחק, מורידה ומעלה הילוך כרצונה, יוצרת הזדמנויות ומגיעה למצבים. נכון שבמחצית השנייה הם לא היו מספיק דומיננטיים, אבל בכל זאת הגיעו לחמישה מצבי כיבוש טובים, ולצערם הפעם זה לא הספיק. יש עוד הרבה על מה לעבוד, מרכז השדה לא יציב והקרדיט לקאיו מוגזם. בעיניי הוא היה צריך להיות מוחלף כבר בדקה ה-35, במיוחד לאור התרומה של ורמוט במשחקים האחרונים של חיפה. "הבלם הכי טוב בליגה", כמו שהצהירו בכרמל, רמי גרשון, אמור להחזיק את כל ההגנה כמו ויטור בבאר-שבע, כרגע הוא רחוק מכך, ואפילו נגד אשדוד היו לו טעויות שלא דיברו עליהן בתקשורת. יהיה מעניין לראות את התרומה שלו (אם תהיה כזאת) בהמשך העונה.

 

מעל כולם בלט רועי קהת. הרוח שהוא מביא לקבוצה היא בדיוק מה שכל אוהד רוצה לראות - שחקנים שבאים להזיע ולתת את כל מה שיש להם לאורך 90 דקות נון-סטופ. אם אני גיא לוזון אני עושה הכול בשביל לתת לקהת להנהיג את הקבוצה ולהעביר את הרוח שלו לשאר השחקנים ובכלל למועדון.

 

הרבה מדברים על הפועל חיפה ומכבי נתניה כבועות שצריכות להתפוצץ ולחזור למקומן הטבעי. אז אני חושב אותו הדבר על בית"ר ירושלים. אין לי דבר נגד בית"ר, אני פשוט לא חושב שהיא קבוצת כדורגל טובה. המקריות בקבוצה גוברת על התכנון, הקבוצה מבוססת בעיקר על פעולות אישיות. הכי קל לפרשנים לבוא אחרי ניצחון ולהגיד איזו קבוצה פנטסטית, אבל אני לא חושב כך. אני לא מאמין בקבוצה בה הבעלים נכנס בכל מחצית לחדר ההלבשה. אין היררכיה ברורה בארגון ולדעתי זה לא יכול לעבוד לאורך עונה שלמה. הכדורגל עובד לפי פירמידות, וזה הוכח כקונספט המנצח ביותר בניגוד לענפים אחרים (כמו הכדורסל) שיצאו מהמבנה הזה והורידו את העניין.

 

איתי שכטר. בית"ר לא בנויה נכון (צילום: אלעד גרשגורן) (צילום: אלעד גרשגורן)
איתי שכטר. בית"ר לא בנויה נכון(צילום: אלעד גרשגורן)

 

גם במכבי ובב"ש אפשר לראות פירמידה ברורה ויציבה בשנים האחרונות, כאשר הבעלים למעלה, המנהל המקצועי במדרגה השנייה, המאמן במדרגה השלישית ומתחתיו השחקנים והאוהדים. בבית"ר ודאי אין פירמידה ברורה, יותר צורה של עיגול – הכול מעורבב זה עם זה.

 

סבע בא, אבא בא... אהלן ומרחבא, מי שבא ברוך הבא. את נתניה לא עניין שקריית שמונה החזיקה בהגנה הטובה בליגה ונתנה לה שלוש חתיכות, וזה לאחר הנחת פריפריה, שכן נתניה בקלות יכלה לתת גם ארבע-חמש. בעיניי נתניה משחקת את הכדורגל הכי טוב בארץ ואין לי ספק שנראה אותה בחלק העליון של הטבלה. לנתניה יש סגל עמוק ועמוס בכישרונות שיעזור לה בהמשך העונה, ולכן גם לא שמים לב לשני חיסורים שהיו אמורים להיות יותר משמעותיים – דן גלזר וערן לוי. כך או כך, חוץ מפציעה (חס וחלילה), או אליניב ברדה (בבחירה תמהונית), דבר לא יעצור את סבע מלהיות שחקן העונה.

 

הגבול בין אומץ לטיפשות הוא דק מאוד. אני עדיין תוהה האם עמיר תורג'מן היה אמיץ או טיפש כאשר סיפסל את גדי קינדה כחלק מסדרת חינוך במשחק תחתית בו אשדוד חייבת לשאוף לנקודות. בדקה השישית כבר דיווחו בטלוויזיה שקינדה התבקש להתחמם לאחר הפתיחה החלשה של אשדוד, אבל לבסוף הוא נכנס רק בדקה ה-54 ובדקה ה-65 כבר כבש את שער השוויון המדהים ביופיו. אין ספק שזה היה פרס ניחומים לצופים שראו את אחד המשחקים הכי משמימים שנראו העונה בליגת העל. ואם כבר נגענו בבני-יהודה, בשנים האחרונות התרגלנו שיוסי אבוקסיס בסכנין מוציא יותר ממה שהקבוצה שלו באמת שווה. במחזורים האחרונים זה ההפך. בשבוע הבא מכבי פ"ת בחוץ, שלגביה רשמתי בשבוע שעבר שהיא מגלה סימני התעוררות ועושה רושם שלראשונה העונה היא בדרך לחבר שני ניצחונות רצופים. כנראה מימר יודע דבר או שניים על כדורגל.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אורן אהרוני
בית"ר ירושלים
צילום: אורן אהרוני
מומלצים