הגסיסה האיטית של מכבי חיפה
זה הזמן של ההנהלה לרדת מהאולימפוס ולעשות בדק בית, כי בקצב הזה לא יישארו להם מאמנים ושחקנים להאשים. חייבים להקשיב לרחשי הקהל, לפני שגם הוא לא יישאר ואז לא תהיה ברירה אלא להודיע על מות המועדון
לא עוד תחבושות לעצור את הדימום, לא עוד ניתוחים, הגוף קרס טוטאלית והוא כרגע בנקודת זמן קריטית, האם הנפש מספיק חזקה כדי להתעלות על המכה הכואבת או שהנפש תתרסק גם כן למראה הגוף המדמם והחבול?
הנפש היא הקהל הענק, 15 אלף המינויים שמגיעים שבוע אחר שבוע ובכל פעם מתאכזבים מחדש. מובן שהקהל לא נהנה שהוא רואה מכבי חיפה אומללה, אפורה שמניעה כדור באופן סתמי לרוחב ואחורה. גם שריקות הבוז וגם הקריאות להתפטר הן בהחלט לגיטמיות כי זאת לא מכבי חיפה החזקה והגאה שגם כשהיא הייתה מפסידה היית מרגיש בתור אוהד שהם נתנו את הכל. ובכל זאת, אסור לקהל להישבר ולא להגיע למגרשים, הם הנפש החיה במועדון שמאיים למות בכל רגע, הם ורק הם יכולים שוב להדליק את הנשמה ולעורר את הגוף.
(צילום: זהר שחר)
בסופו של דבר גיא לוזון הוא לא העניין כי היו שישה מאמנים לפניו שנכשלו ופוטרו (לא כולל אלישע לוי שהורחק עם מוטות מהיציע), אי אפשר להפיל את התיק רק על המאמן וגם לא רק על השחקנים כי התחלפו עשרות שחקנים ואף אחד מהם לא הצליח להתבלט במיוחד. יש ריח של זחיחות גדולה בהנהלת מכבי חיפה, מעין תחושה של "אין לכם מושג, אנחנו יודעים הרבה יותר טוב ממכם".
זה הזמן של ההנהלה לרדת מהאולימפוס, לעשות בדק בית בינם לבין עצמם איפה הם טעו כי בקצב הזה לא ישארו להם מאמנים ושחקנים להאשים, להקשיב לרחשי הקהל שרוצה לראות קבוצה מחויבת ושמחה על המגרש, לפני שגם הוא לא יישאר ואז כבר לא תהיה ברירה אלא להודיע על מות המועדון.
הכותב הוא אוהד כאוב של מכבי חיפה כמה שעות אחרי עוד הפסד צורם.
לפנייה לכתב/ת 
אוהדי מכבי חיפה
צילום: זהר שחר
מומלצים
