מתיחה גרועה: מכת הפציעות בבאר שבע
האלופה סובלת מפתיחת עונה נוראית בכל מה שקשור לפציעות של שחקניה. שאלנו מומחים בתחום מדוע זה קורה, ואיך ניתן למנוע זאת? התשובות לא יותר מדי מעודדות
עשר שניות בלבד לאחר שריקת הפתיחה של מנשה משיח למשחק ביום ראשון בין הפועל באר-שבע למ.ס אשדוד (1:3), סימן וובה בראון לספסל האלופה שהוא לא יכול להמשיך בגלל פציעה בשריר הירך האחורי.
השעון עוד לא סגר 20 דקות וברק בכר נאלץ לבצע את החילוף השני שלו. הפעם מי שהתלונן על כאבים, באותו שריר בדיוק, היה בן ביטון. למחרת כבר התברר שבראון קרע את השריר וייעדר כחודש וחצי, בעוד המגן, שלא מזמן החלים מפציעה דומה, סובל ממתיחה בלבד ויחזור בעוד מספר שבועות.
צרות בצרורות
זו ממש לא הפעם הראשונה העונה שהתכניות של בכר משתבשות בשלב מוקדם בגלל פציעות. המקרה הראשון היה באמצע חודש יולי, בהונגריה מול הונבד במוקדמות ליגת האלופות, כשבן שהר נפצע בכתף בדקה ה-36 אחרי שהוכשל על ידי השוער ההונגרי. המחליף שלו, אליניב ברדה, הוחלף בעצמו 33 דקות מאוחר יותר בגלל פציעה בשריר הירך המדובר.
שהר ישב בחוץ חודשיים, וברדה החלים מהמתיחה בתוך שלושה שבועות, רק כדי לקרוע את אותו שריר בפציעה שתשבית אותו לחודש וחצי. אם במקרה של בראון זה קרה תוך עשר שניות, הקפטן בכלל לא שמע את שריקת הפתיחה ונפצע בחימום לפני המשחק מול הפועל אשקלון.
משחק נוסף שזכור לשמצה בהקשר הזה הוא אלוף האלופים נגד בני יהודה. עוד לפני השריקה להפסקה הוחלף דן איינבינדר בשל כאבים במפשעה, והרגע המשמעותי הגיע במחצית השנייה כשמיגל ויטור קרע את הרצועה הצולבת בברכו. חודשיים וחצי עברו ורק הערב (חמישי, 22:05) עשוי הבלם הפורטוגלי, שהאריך חוזה בינתיים, לחזור להרכב במשחק החוץ נגד סטיאווה בוקרשט ברומניה.
בסך הכל 11 שחקנים מתוך 24, כמעט 46 אחוז מהסגל הבכיר של האלופה (לא כולל גיא מלמד שהגיע פצוע), כבר נפצעו העונה ונעדרו שלושה שבועות או יותר. שריר הירך האחורי הוא הבעייתי ביותר, וקרעים ומתיחות בו השביתו את ברדה, ביטון (פעמיים כל אחד), וובה בראון וג'ון אוגו. רצועות הברכיים נפגעו אצל מיגל ויטור, ניב זריהן ומוחמד גדיר (נפצע גם במפשעה). הכתפיים של שהר וגיא חיימוב נחבלו באופן חמור, איסק קואנקה נפצע בקרסול ואת הרשימה הארוכה מסיים אורן ביטון ששבר את עצם השוקית.
חשוב להבהיר שעד הערב היו לקבוצה כבר 21 משחקים רשמיים העונה, הבדל משמעותי מהפועל חיפה ששיחקה רק 13 פעמים. בנוסף, יש לב"ש נציגות גדולה גם בנבחרת והשחקנים לא זוכים כמעט למנוחה. המצב דומה גם במכבי ת"א שסובלת ממכת פציעות משלה.
לטענת איתי הר ניר, מרצה לאנטומיה, פיזיולוגיה וכושר גופני במכון וינגייט, צריך לעשות הפרדה בין פציעות שנובעות מחבלה, כמו במקרים של שהר, חיימוב, קואנקה וזריהן, לבין פציעות שנבעו מפעילות יתר (overuse), העיקרית שבהן היא בשריר הירך האחורי (hamstring) הידוע לשמצה.
הר ניר: "פציעות בשריר הירך האחורי מאוד שכיחות בענפי כדור בעיקר כדורגל, רוגבי ופוטבול. הן מהוות 40 אחוזים מכל פציעות השרירים בענפים האלה. מדובר בקבוצה של שלושה שרירים שביחד מרכיבים שריר גדול מאוד. בסקר שנעשה בליגות המרכזיות באירופה במשך 13 שנים, נמצא שהשכיחות של הפציעה הזאת עלתה באותה תקופה בארבעה אחוזים. זה בעצם אומר שלמרות התפתחות הטכנולוגיה והמדע, שחקנים סובלים ממנה יותר".
"לעניות דעתי, זה פשוט בגלל שבעת המודרנית השחקנים משחקים יותר משחקים במסגרות תחרותיות רשמיות. בשריר הזה באופן ספציפי הסיכון להיפצע הוא פי שניים במשחק יותר מבאימון וכך גם החומרה. זה בעיקר קורה לאחר ספרינטים או בעיטות כשהשריר מתארך. זה די טבעי שלקבוצה כמו הפועל ב"ש, שמשחקת באופן יחסי הרבה יותר משחקים משאר קבוצות הליגה, יהיו יותר שחקנים פצועים. לכן חשוב מאוד לקבוצה לעשות הכנה לזה, גם באימונים מיוחדים וגם בכמות השחקנים בסגל. המנהל המדעי של מנצ'סטר יונייטד היה בארץ לפני שנתיים ואמר שבדיוק על הדברים האלה הם עובדים מאוד מאוד קשה".
איך קורה ששחקנים מחלימים מפציעה ואחרי תקופה קצרה שוב חווים את אותה פציעה?
"לא מעט שחקנים שנפצעו בירך, נפצעו אחר כך שוב באותו מקום. קבוצת הסיכון הכי גדולה לפציעה כזאת היא אלה שעברו את הפציעה הזאת בעבר. הסיכוי למי שנפצע להיפצע שוב גבוה פי 2.5 מכל שחקן אחר. בנוגע לזה ששחקן נפצע בחימום (ברדה) או ממש עם פתיחת המשחק (בראון), זה לא אומר שהייתה בעיה בחימום. פציעה קודמת וגיל הם גורמי הסיכון הגבוהים ביותר. הדבר הכי חשוב שקבוצה יכולה לעשות הוא לפעול למניעה עתידית של פציעות כאלה ולא רק לפעול להחלמה אחרי הפציעה. אימוני כח שמשלבים כיווץ אקסצנטרי-בלימתי יכולים מאוד לעזור".
אז כל מועדון שיגדיר לעצמו כמטרה שאצלו יהיו פחות פציעות, יהיו לו פתרונות?
"בוודאי. זה לא להתפלל ויהיה בסדר. כמובן ששום דבר לא מושלם, אבל מה שהכי חשוב זה שהמניעה יותר חשובה מהטיפול. טיפול זה בגדר סתימת חורים. המניעה היא המשמעותית ביותר. מועדונים צריכים לחשוב על מה השחקן עושה אפילו בזמן פגרה בין עונות. צריך לקחת זה אפילו יותר אחורה. צריך לקחת שחקני נוער ונערים ולהשקיע בהם במניעת פציעות שיקרו להם כשיגיעו להיות בוגרים".
ויטור, שקרע את הרצועה הצולבת, הוא מקרה מיוחד של שחקן שסובל מפציעה קשה מאוד, שבדרך כלל מצריכה ניתוח והיעדרות של חצי שנה עד שנה, בדיוק כמו מאור בוזגלו, אך הוא אמור לחזור לשחק הערב לאחר שלושה וחצי חודשים בלבד. מה שמדהים עוד יותר זה שמקרה זהה קרה לו גם בעונה שעברה בברכו השניה. "זה לא נס רפואי", קובע עידו דנה, מבכירי הפיזיותרפיסטים בארץ, שעבד בעבר במכבי תל-אביב והיום הוא בעלים של קליניקה פרטית ויועץ לבני-יהודה.
דנה התבקש לחוות את דעתו גם על אוגו, ששבועיים בלבד לאחר שקרע את שריר הירך האחורי אמור לשחק הערב. "זה מאוד מאוד מורכב. פציעה בשריר הירך האחורי היא פציעה מאוד משקרת. ברגע שהשחקן מרגיש טוב הוא רוצה לשחק. כששחקן רוצה לשחק מופעלת מערכת לחצים כדי שהוא ישחק, בעיקר אם הוא שחקן חשוב מאוד. ב-2014 מסי כמעט החמיץ את המונדיאל בגלל שהייתה לו פציעה בירך האחורי והוא כל הזמן חזר לפני הזמן ולכן נפצע שוב. כאן מדובר במסי, שסביבו המערכת הכי טובה שיש בעולם. לבסוף הוא החליט שהוא לא חוזר עד שהוא מאה אחוז. באותו מונדיאל גם רונאלדו שיחק עם פציעה ברצועה הצידית של הברך ובגלל זה הוא נראה רע".
לחובבי הכדורגל יש זיכרון קצר, אבל גם בעונת 2014/15 סבלה ב"ש ממכת פציעות. אז האוהדים האדומים תלו את האשמה במי ששימש בזמנו כמאמן הכושר של הקבוצה, מאירי סיני, שהיה סופג קללות. האוהדים אפילו הכינו עצומה ובה דרשו לפטר את סיני. "בכל משחק של הקבוצה אנו עדים למספר שחקנים אשר סובלים ממתיחות, בכל משחק של הקבוצה אנו עדים לשחקן שנפצע", כתבו האוהדים בעצומה עליה חתמו 135 מהם.
בלי קשר לכך, בסיום אותה עונה הוא עזב כשברק בכר מונה למאמן. "מבחינתי מה שהיה
לי עם אוהדי הפועל ב"ש עבר ונשכח", ציין השבוע סיני, שמשמש היום כמאמן הכושר של הנבחרות הצעירות. סיני הוסיף: "פציעות הן חלק מהספורט ולכל ספורט פציעות שמאפיינות אותו. כמו שבכדורסל יש יותר פציעות של ברכיים וקרסוליים, בכדורגל פציעות שרירים תופסות חלק דומיננטי יותר. להפועל ב"ש יש מאמן כושר מצוין וצוות רפואי מהטובים שיש. אני בטוח ביותר מ-100 אחוזים שהם עושים עבודה טובה".
עם מינויו של בכר הוא החליט על מהפכה בתחום. מערכת מדידות נתונים מבוססת על בסיס GPS נרכשה, דרור שמשון, מאמן הכושר המוערך שזכה באליפויות עם בית"ר ירושלים והפועל חיפה הגיע. אליו הצטרף מאמן הכושר של קבוצת הנוער, מיכאל ברוש, ובהמשך הצוות גדל עוד עם הצטרפותו של הפיזיולוג הפולני, לוקאס בורטניק. עם השנים גם המערך הרפואי גדל בגזרת כח האדם. אל רופא הקבוצה, ד"ר ליאור זלר, הפיזיותרפיסט אלכס פרישמן והמעסה דימטרי טרשצ'נקו, הצטרף רופא נוסף, ד"ר תומר ממן, שהוא גם פיזיותרפיסט ואלעד דמרי כפיזיותרפיסט נוסף. באופן כללי לבאר-שבע יש צוות פיזיולוגי-רפואי שנחשב לאחד מהגדולים בארץ.
דנה מפרגן לצוות הנוכחי בהפועל באר-שבע: "אני מכיר אותם ואת ההשקעה של המועדון. הם צוות מצויין ומקצועי מאוד. נושא ההשקעה ברפואת הספורט הוא נושא חשוב מאוד וטעון שיפור בארץ. השיפור צריך להיות קודם כל ברגולציה על ידי ההתאחדות לכדורגל. היא צריכה לקבוע תנאי סף כמו הסמכה ונוכחות של הצוותים. גם נושא ההשקעה הכספית קריטי. צריך להפסיק עם נושא המתנדבים ולהעסיק צוותים בשכר. יש לדאוג גם לרענון ולעדכון מתמיד של הצוותים הרפואיים. עידכון כזה היה עשוי למנוע לדוגמה את שערוריות השימוש בחומרים אסורים".
לפנייה לכתב/ת 
