מכרו את החברים שלהם / פלג בחמישי
אפילו השפל המקצועי במכבי חיפה מתגמד ליד החיטוט הבזוי בטלפונים של השחקנים, בחסות הקפטנים קינן ואלברמן. ולאן נעלם בוזגלו?
השטאזי
השירותים החשאיים של קינן ואלברמן
זה קרה לפני כשבועיים. באחד האתרים פורסמה ידיעה על אסיפת שחקנים במכבי חיפה שבמהלכה נזף גיא לוזון בנטע לביא, עומר דמארי ושי בן-דוד, שלא התאמנו עם צ'יפ אלקטרוני. למאמן, שכאילו לא סופר את התקשורת, נשרף פיוז. הרי כבר בעונה שעברה הוא גמר אומר למגר את ההדלפות מחדר ההלבשה, אך גם בזירה הזאת נכשל בגדול.
גם הנזיפה דלפה, ולאימון שאחרי לוזון הגיע עם טקטיקה חדשנית. "או שכל שחקן מביא מחר לאימון 3,000 שקל, או שתוציאו עכשיו טלפונים!" זו ברירת הקנס שהעמיד המאמן בפני שחקניו, שלפחות חלקם היו בהלם. אמנם מדובר בדרישה בלתי חוקית בעליל, אבל לך תגיד "לא רוצה". ישר יסתכלו עליך כשטינקר. במועדון טענו שהיוזמה לחיפוש בטלפונים באה מטעם השחקנים, מבלי להזכיר את האיום של לוזון, והקפידו כמובן לשלוח לבדיקה שלושה אנשים מטעמם. נגררים אחרי המאמן, ובזים לאמינות.
זו הייתה סצנה מהבזויות שידע הכדורגל הישראלי, ולא בקבוצה מליגה ג' מחוז הפרנואידים, אלא במועדון שנחשב עד לא מכבר למספר 1 בישראל. הטלפונים נאספו, השחקנים נדרשו לחשוף את הקודים האישיים שלהם(!) ובחדר שליד הסתגרו חמשת החוקרים: לוזון, מנהל הקבוצה רפי אוסמו, הדובר דודו בזק ושני הקפטנים/משת"פים – דקל קינן וגל אלברמן.
כן, במקום לעצור מיד את החטטנות השערורייתית, ולהבהיר לנציגי המחלקה לזיהוי פלילי של המועדון כי מדובר בפגיעה חמורה בצנעת הפרט, שני הכדורגלנים הוותיקים נתנו יד להתעמרות בחבריהם, בשיטות שמזכירות משטרים אפלים. האם הנשיא יעקב שחר ידע על המתרחש? אם כן - זה עצוב, אם לא - זה חמור.
כעבור שבועיים דלפה ידיעה לתקשורת שלפיה המדליף נתפס. ברור. להם הרי מותר להדליף. את הסלולרי של המנהל, המאמן והדובר אף אחד לא בודק. ואם תראו בקרוב את האוטובוס של הקבוצה בדרכו למשחק, נסו לזהות שחקן שיצמיד את כף ידו לחלון ויחשוף את הכתובת: "לא בגדתי".
זאת לא הייתה הפעם הראשונה ששחקניו של שרלוק לוזון נקנסים בגין "הדלפות". בתחילת העונה חויב כל שחקן לשלם אלף שקל אחרי שמידע חסוי, כנראה בסיווג "סודי ביותר", יצא לתקשורת. מי צריך סקאוטינג על היריבות, כשהקודים האישיים של שחקניך בידיך, ואפשר לעקוב אחרי הווטסאפ שלהם? ככה בדיוק זה נראה במגרש. פוחדים ממסרונים, מתקשים במסירות.
אבל שיא הבושה הם שני הקפטנים, שהיו חייבים להפסיק את המחזה המביך ולהודיע למאמן ולפקידי ההנהלה: עד כאן! כנראה לא סתם השניים האלה, שמתקשים לספק את הסחורה במגרש, נשלחים לראיונות בתקשורת, מחניפים ללוזון ומספרים על הגיבוש הנפלא בחדר ההלבשה.
"זה לא פייר שהכל נופל על גיא", אמר לא מזמן קינן. "גיא עובד קשה, הוא אחד המאמנים הכי טובים בכדורגל הישראלי”, הוסיף אלברמן. את האיומים שלו בקנסות הקפטנים לא הזכירו, אבל את הטלפונים שלהם באמת אין צורך לבדוק. עם ליקוקים כאלה, מי צריך סמיילי עם לשון?
השפן
הארגון מגיב, בוזגלו מתאדה
קשה לדעת עד לאן מסוגל המועדון הזה לרדת, והאם לצ'יפים האלקטרוניים שבחזיות שחקני מכבי חיפה יוצמד מעכשיו גם רשמקול שיתעד את שיחותיהם, ביוזמתם כמובן.
וכשהשחקנים פוחדים להתלונן מסיבות מובנות, יש רק גוף אחד שחייב להתערב ואף להכריז על סכסוך עבודה – ארגון השחקנים. אתמול סוף-סוף הם התעוררו, ושלחו למועדון דרישת התנצלות והתחייבות להימנע מאקט בלתי חוקי כזה בעתיד. על המכתב חתם עורך דין, ובין המכותבים הייתה "הנהלת ארגון השחקנים". למה מי זה היו"ר?
אז מי הוא באמת יו"ר הארגון? מדוע התאדה כשכל הביזיון הזה התרחש?
קבלו את מאור בוזגלו, שעם בחירתו לתפקיד לפני כשלושה חודשים הכריז בגאווה: "אני שם לי למטרה לשמור על כבודו וזכויותיו של השחקן הישראלי". רק מה, בינתיים הוא מצא קבוצה חדשה, מיהר להצהיר שיש לו "DNA של מכבי חיפה", והפך למולקולה ירוקה.
אתמול, עם כל הכבוד לכבודו ולזכויותיו של השחקן הישראלי, אביו של היו"ר הזדרז להודיע שבנו יתפטר מהארגון. הילד שתק.
הטור המלא היום ב"ידיעות אחרונות".
לפנייה לכתב/ת 
