מאמנת השחייה לנכים מרגלית זוננפלד נפטרה
האישה שנמלטה מהנאצים, עזרה לנכים בתהליכי השיקום והובילה את נבחרות השחייה הפראלימפיות של ישראל לאורך עשרות שנים, הלכה לעולמה בגיל 93
במשך עשרות שנים טיפלה, הדריכה, שיקמה והובילה להישגים בינלאומיים נכים רבים ולימדה והכשירה מאות מדריכים, מורים, פיזיותרפיסטים, הידרותרפיסטים ומאמנים בתחום השחייה הפראלימפית.
לאורך השנים זכו חניכיה של זוננפלד במאות מדליות במשחקים הפראלימפים, באליפויות עולם ואירופה. סיפורה מהווה מודל והשראה של אישה ציונית, שסיפור חייה שזור בסיפורה של מדינת ישראל החל מהשואה, בה נרצחו הוריה, דרך הגשמה חלוצית בהתיישבות בארץ ועד לתרומה החברתית והחינוכית הייחודית שלה לנכים בכלל ולנכי צה"ל ונכי עמותת אילן בפרט, ולהישגים של מדינת ישראל במשחקים.
זוננפלד עלתה לארץ בשנת 1940 לאחר פלישת הנאצים לצ'כוסלובקיה במסגרת עליית הנוער ומאז לא זכתה לראות עוד את הוריה. כנערה צעירה נשלחה לכפר הנוער מאיר שפייה ומשם להכשרה בקבוצת גבע.
בהמשך נשלחה להדריך בתנועת הנוער "גורדוניה –מכבי צעיר" בפתח תקוה. ב-1945 הצטרפה עם חברי ההכשרה לקבוצת חמדיה שבעמק בית שאן. האהבה שלה לספורט ולשחייה בפרט הייתה מושרשת בה כבר בילדות. היא יצאה ללמוד מטעם קבוצת חמדיה חינוך גופני בסמינר הקיבוצים בתל אביב, ובמהלך לימודיה נחשפה לתרומה הייחודית של המים והשחייה לשיקום וטיפול בנכים.
בשנת 1957 עזבה את קיבוץ חמדיה ועברה לגור בתל אביב, החלה ללמד חינוך גופני בסמינר הקיבוצים ומאז הכשירה במשך עשרות שנים מאות מורים, מדריכים ומאמנים. בקיץ 1958 פגשה את הפיזיוטרפיסט
גרשון הוברמן, שהיה ממקימי מרכז הספורט לנכים של איל"ן ע"ש ספיבק ברמת גן. הוברמן חשף את זוננפלד לראשונה לשחייה ככלי טיפולי ושיקומי לנכים. היא החלה לעבוד איתו עם נכי פוליו בבריכת גורדון.
מאז הפך הדבר לעיסוקה העיקרי, ראשית כמדריכה, מאמנת ומרכזת תחום השחייה במועדון איל"ן רמת גן, שם הדריכה וטיפלה בנכי פוליו ושיתוק מוחין מגילאי שנתיים ועד בוגרים, ונתנה להם את הכלים הראשונים לעצמאות. מאוחר יותר שימשה כמדריכה ומאמנת לנכי צה"ל בבית הלוחם בתל אביב מיום הקמתו בשנת 1974 ועד לפרישתה לפני כ-10 שנים.
גם לאחר פרישתה המשיכה זוננפלד להתנדב בבית הלוחם בהדרכת נכי צה"ל צעירים בשחייה. כמעט כל נכי צה"ל, קטועים, משותקים, עיוורים, נפגעי ראש והלם קרב בעשרות השנים האחרונות עברו את תחילת תהליך השיקום שלהם בבריכת השחייה תחת הדרכתה והם חבים לה את חוויות ההצלחה הראשונות ואת הצעדים הראשונים לשיקומם וחזרתם לחיים עצמאיים בחברה.
זוננפלד הובילה כמאמנת שחייה את נבחרות ישראל לתחרויות בינלאומיות בין השנים 1966-1996 וייצגה את ישראל ב-8 משחקים פראלימפים ובאינספור אליפויות אירופה, אליפויות עולם ומשחקי המכביה.
בשנת 2003 פרסמה את הספר "במים כולם שווים". על תרומתה רבת השנים זכתה זוננפלד להיכנס להיכל התהילה של הספורט במכון וינגייט וכשחגגה יום הולדת 90 קיבלה בטקס מרגש ואות הוקרה מהוועד פראלימפי הישראלי וההתאחדות לספורט נכים.
לפנייה לכתב/ת 
