נקווה שזה לא הרף העליון של מכבי ת"א

הניצחון של מכבי ת"א על ריאל מדריד היה מרשים ביותר לכל הדעות  וגרם הרבה מאוד נחת למועדון ולאוהדים, שכבר הספיקו אולי לשכוח איך נראית קבוצה מאומנת היטב שמכוונת למקומות הכי גבוהים שיש. זה היה ללא ספק המשחק הטוב ביותר של הקבוצה העונה, והייתה פה גם הצהרת כוונות ברורה: אנחנו כאן על מנת להישאר ולחזור בהקדם אל מקומנו הטבעי במרכז הבמה. לא עוד אותה קבוצה אפרורית וחסרת ברק שהורגלנו לראות בשנים האחרונות, כזו שמשחקת ביורוליג הודות למינוי פיס לכל החיים שרכשה בממון רב, כי אם אחת שנמצאת בטופ האירופי בזכות ולא בחסד, בדיוק כמו יריבתה הספרדית.

כל ניצחון על קבוצה מהדרג הראשון אסור שיתקבל כמובן מאליו, ועל כך מגיע למכבי שאפו וקרדיט גדול. היא נראתה כמו קבוצה שיודעת מה היא רוצה מעצמה, הציגה משחק שוטף ויפה לעין, ניצלה בתבונה את יתרונותיה היחסיים כדי לחגוג בצבע, השקיעה מאמץ גדול בריבאונד וזה השתלם בסוף כי השליטה המוחלטת מתחת לסלים הייתה אחד המפתחות העיקריים לניצחון. כל השחקנים ללא יוצא מן הכלל הפגינו הרבה נחישות ודבקות במטרה, רוח קרב לצד חוסן מנטלי, שיחקו עם המון מוטיבציה והתלהבות, שידרו כל הזמן אגרסיביות ואסרטיביות, טרפו את המגרש, התאבדו על כל כדור והשאירו על הפרקט את כל מה שיש להם עד טיפת הזיעה האחרונה.

דיברתולומאו מול דונצ'יץ'(צילום: ראובן שוורץ)

מדובר בניצחון מוראלי חשוב שעשוי להעניק לקבוצה הרבה ביטחון ואמונה ביכולתה, כך שבמכבי יכולים בהחלט להיות אופטימיים, ועם זאת לא יזיק לשמור על קצת צניעות. אל תתנו לי להרוס את החגיגה, אבל אסור לשכוח שריאל הגיעה אחרי הפסד בכורה העונה, ללא כמה משחקניה המובילים, התפרעה עם השלשות וקלעה באחוזים מזעזעים. לא בכל יום מקבלים מתנה שכזו, ואף על פי כן מכבי התקשתה לסגור סיפור ואיפשרה לאורחים להישאר צמודים ממש עד הסוף. זה היה יכול ללכת לשני הכיוונים ואף אחד לא היה נופל מהכיסא אם התוצאה בסיום היתה הפוכה. מבלי להמעיט מערך ההישג, אם לוקחים בחשבון שמכבי נתנה את המשחק הכי טוב שלה ושהשחקנים נתנו את כל מה שיש להם - ועדיין זה הלך כל כך קשה בבית, מול יריבה חזקה אמנם אך גם פגיעה ביותר, אז כדאי מאוד לקחת הכל בפרופורציה.

השאלה שצריכה להישאל כעת היא האם מכבי מסוגלת לשמור לאורך זמן על רמה כזו ואולי אף לשדרג אותה במידת הצורך, או שמדובר בהתעלות חד-פעמית ומה שראינו נגד ריאל זה פחות או יותר הרף העליון אליו מסוגלת הקבוצה הזאת להגיע והמקסימום שספאחיה יכול להוציא משחקניו. שלא תבינו אותי לא נכון, ראינו הרבה מאוד, אבל הדרך עוד מספיק ארוכה וספק גדול אם זה יספיק כדי ללכת עד הסוף, כי לא כל יריבה תשליך מכל הבא ליד בלי לפגוע בשום דבר או תחלק סוכריות בצבע לכל דורש. לפעמים החגיגה נגמרת ואז מתחיל המבחן האמיתי, כשיגיעו המשברים והפציעות והכדורים לא ירצו להיכנס. בינתיים, את המבחן הזה עברו הצהובים בהצלחה, אך הם ייאלצו להמתין עוד זמן רב לציון הסופי.