0% נסיון, 100% התאמה – ברקוביץ' לנבחרת

בזמן האחרון שוב עולה שאלת המאמן לנבחרת ישראל בכדורגל, והשם של איל ברקוביץ' חזר לצוף בתקשורת. המצדדים בו מזכירים את היותו כריזמטי, הבנה גדולה בכדורגל, הבנה גדולה לליבו של שחקן וכו'. המתנגדים מניפים את דגל הניסיון. ברקוביץ' מעולם לא אימן קבוצה מקצוענית, אז לקפוץ ישר לאימון נבחרת ישראל? אני חושב שצריך לבחון טוב טוב את הסיטואציה, ואחרי זה לחשוב אם הניסיון הוא האלמנט היותר חשוב ומשמעותי כאן.

נהוג לומר שבכדורגל, המאמן פחות משפיע מאשר בכדורסל. במשחק עצמו, מאמן כדורסל לוקח מאות החלטות בין רגע: חילופים, הגנות, פסקי זמן וכו'. בכדורגל, מאמן כמעט לא משפיע על המשחק מהרגע שהשחקנים עולים למגרש. נכון, יש לו שלושה חילופים, אבל על כל חילוף "מנצח" שמאמן עשה, יש 1,000 דוגמאות של חילוף שלא השפיע על המשחק או אפילו הזיק. האימון בנבחרת עוד פחות משפיע. אם באימון קבוצה אז לפחות מכינים אותה בפגרת הקיץ, מרכיבים סגל, קונים, מוכרים ואח"כ בעונה עצמה מתכוננים כל שבוע באימונים, בנבחרת אין את כל זה. מאגר השחקנים פחות או יותר ידוע, כל כמה חודשים מגיעים לכמה אימונים ואז משחק.

איל ברקוביץ'(צילום: ראובן שוורץ)

לכן, ממש לא בטוח שמאמן קבוצה שהיה מאמן מעולה (אלישע, גוטמן) יהיה מאמן נבחרת טוב. כי אלה לא אותם כלים. כל הפילוסופיות והטקטיקות שלומדים בקורסים השונים והניסיון רב השנים מתגמדים מול משחק אחד או שניים כל כמה חודשים, בהם אתה אמור להרכיב את ה-11 הטובים ביותר שנמצאים בכושר הטוב ביותר, ולהכניס להם רעל כך שיצאו למגרש כמו נמרים ויטרפו את המשחק. בטח במשחק ביתי.

לברקוביץ' יש את הרעל הזה, יש לו את הכריזמה, אי אפשר לקחת לו את ההבנה בכדורגל אחרי ששיחק ברמות הכי גבוהות, והוא גם ידע להוציא בוודאי משחקני ההתקפה את המקסימום. אפשר לשים לידו עוד איש כדורגל "עם הניסיון המתאים", אבל מי שצריך לתת את הטון זה הוא. המציאות הוכיחה כמה פעמים שמאמן בעל ניסיון לא תמיד מצליח, ולפעמים מאמן בלי ניסיון, כמו הצ'אנס שקיבלו גווארדיולה או זידאן במקומות קצת יותר גדולים ומלחיצים, לעיתים מוכיח את עצמו.

דפקנו לא מעט את הראש בקיר עם עניין הניסיון, לא הגיע הזמן לנסות משהו שונה ?