השכנים של השכונה / טור
אז איך נבחרת בלי מדינה עקפה את ישראל בדירוג פיפ"א? מה יש לפלסטינים שאין לנו? תבדקו בעיקר מה אין להם. אין לפלסטינים מרכזי ספורט, אין להם חסרי מושג שמכריעים וגם אין סוכנים שבוחשים, כתבי חצר ושחקנים שחיים בסרט
והנה התשובות: אין להם מרכזי ספורט. לא הפועל, לא מכבי, לא בית"ר. אין להם חברי הנהלת התאחדות מסדר הגודל של אבי לוזון, שטרן חלובה ואריאל שיימן. אין להם ועדת איתור לבחירת מאמן נבחרת - עם אישים כמו צביקה רוזן, חיים רביבו ומשה דמאיו - שמראיינת מאמנים חסרי קבוצה, ומי שמכריע הוא מזכ"ל הסתדרות לשעבר חסר המושג.
לפלסטינים אין כנראה מאמני נבחרות צעירות עם רזומה מוגבל ביותר ואשראי בלתי מוגבל בעליל. אין להם סוכן של מאמן לאומי שמייצג כמה שחקנים בנבחרת ומפרשן גם בטלוויזיה, ולא כדורגלני עבר שהפכו לפרשנים ודוחפים את הסחבקים שישבו לצידם באולפן לתפקיד המאמן הבא. ברור שאין להם חסרת תרבות וספורט, שהצליחה לסכם כבר לפני שנתיים עם פרננדו היירו.
לפלסטינים אין שחקנים שעתידם מאחוריהם אך מקבלים מערוף מהמאמן כדי לשבור את שיא ההופעות של עצמם. בוודאי אין להם קפטן שהפך לאיש עסקים מצליח במזרח הרחוק, חי בסרט, ולמרות שלא תרם שום דבר משמעותי לנבחרת, כל מיני חנפנים (אפילו בכנסת) מתחננים שיעשה עימנו חסד ויחזור.
אצלם, סביר להניח, אין כתבי חצר שאחרי כל זימון לסגל מעלים רשימה של תותחי-על שלא זומנו, כאילו שאיתם כן היינו מגיעים למונדיאל, ובכל פעם שנקבע הרכב, מזכירים את שמות העילויים שנשכחו על הספסל. לשחקני הנבחרת שלהם אין כרטיסי טיסה במחלקת עסקים, אלא יותר בעיה עם אשרות כניסה במחסומים. שחקן נבחרת אצלם לא משוכנע שאם הוא בנבחרת, העם כולו צריך להיות אסיר תודה, אלא להפך, השחקנים אסירי תודה שזימנו אותם ויעשו הכל כדי להוכיח שהם ראויים לכבוד.
נכון, יש גם קווי דמיון בין הכדורגל שלנו ושלהם, כמו למשל העובדה שבשני הצדדים ניתן למצוא עסקנים בכירים שמצאו את עצמם בכלא הישראלי, אבל זה כבר נושא לדיון אחר.
אז מה עושים? עופר עיני חייב להשתמש בדיוק בתרגיל שג'יבריל רג'וב ניסה לעשות לנו, ולדרוש מפיפ"א שתעיף משורותיה את פלסטין, משום שמדובר בהתנחלות לא חוקית בשטחים שנועדו לשרת חמש קבוצות ישראליות. עד כמה מהלך כזה עשוי לקדם את הכדורגל שלנו? לפחות מקום אחד!