ניר "צ'ולו" קלינגר והפועל אתלטיקו חיפה

חוסן מנטלי, דקה 70 ולאחריה. זהו בערך הציר עליו הכדורגל הישראלי עוצר את ההתקדמות שלו. זה ההסבר לכך שקבוצות ישראליות והנבחרת נתקעות או לא מגיעות לטורנירים משמעותיים. זו גם הסיבה שסיירה לאון עקפה לאחרונה את ישראל בדירוג פיפ"א.

הפועל חיפה היא הסיבה לכך שמגמת הדירוג תתהפך. ראשית בגלל הכושר, שנית בגלל הרוח והמאמן. איך כל זה מתחבר? אוהדי כדורגל מחזיקים בדרך כלל בקבוצה אחת בארץ ובחו"ל, ועל פי זה מתחלקים הרגלי הצפייה שלהם, אך כל אוהד שיקלע או שיזדמן לצפות במשחק של הפועל חיפה לא יוכל שלא להיצמד אל המסך וליהנות ממשחק כדורגל שוטף ומשובח גם אחרי הדקה ה-70. המשחק משוחק בחוכמה ובפשטות, השחקנים נצמדים לעמדות שלהם, הקישור הורס, מקשר ומייצר מצבים, הבלמים וההגנה מתואמים והמעבר מההגנה להתקפה מנוהל כמו באירופה - מינימום מגע עם הכדור, מקסימום מרחק והגעה מהירה לאזור שער היריבה.

הפועל חיפה(צילום: עוז מועלם)

חוץ ממעידה (2:0) מול נתניה, הפועל חיפה עדיין לא נוצחה ע"י אף אחת מהגדולות, ונראה שאל מול עינינו היא הופכת לקבוצה בדמותה של לא פחות מאשר אתלטיקו מדריד: לוחמים, ווינרים, חכמים ומחויבים נטו לקבוצה ולמשחק. ניר קלינגר הוא "צ'ולו" סימאונה גרסת הכרמל, איש כדורגל נוקשה וחד שתמיד רוצה לנצח. לא פעם שומעים מיואב כץ על תכונותיו כמנהיג, ווינר ומוטיבטור ברמות גבוהות, וניכר שחלק מהתכונות האלו נספג בשחקנים ובא לידי ביטוי מתחילת העונה. הפועל חיפה מאוד מחוברת ולא מתבטלת מול אף קבוצה, שחקנים תמיד מפרגנים ומגובים בשחקנים אחרים בכל חלקי המגרש, הכושר הגופני מחולק בצורה נכונה על פני 90 דקות, אין עייפות ניכרת או נפילות מתח. גם בדקה ה-80 יגיע שחקן הקבוצה לרוב כדורי הגובה או לכדורים קשים, פשוט כי המפרש שלו מתוחזק ביותר רגליים, ותמיד נראה שהשחקנים מרגישים כמו שהמאמן שלהם ושל אתלטיקו נראה. על המגרש חיים כדי לנצח!