שחר, שחרר: איך מכבי חיפה תחזור לעצמה?
"אנחנו יודעים מה הבעיות ונמצא את הפתרונות", אמרו במכבי חיפה בתחילת העונה. אז אמרו. בפועל, הטעויות מהשנים הקודמות רק החמירו. כדי לצאת מהמערבולת יעקב שחר חייב לתת למו אלאש, איש המקצוע שהוא עצמו הביא, לעשות כראות עיניו ולפרק זמן ארוך
אם רוצים לשלוף את הנקודה החשובה ביותר בעשרת החודשים של גיא לוזון כמאמן מכבי חיפה, היא לא נמצאת במשחק כלשהו. לא באיבוד הנקודות לאשקלון שלשום או בהפסד המביך להפועל עכו בתחילת העונה. לא תמצאו אותה בהחלפת ההרכב באופן קיצוני משבוע לשבוע או בניסיון ליצור מצג שווא בראיונות כאילו בקבוצה יש איזושהי התקדמות. הרגע המשמעותי ביותר, זה שמייצג את מכבי חיפה של השנים האחרונות, נמצא דווקא ביום בו לוזון מונה לתפקיד. או אם לדייק, ביום בו יעקב שחר מינה אותו.
לטבלת ליגת העל
טור קרלסן, אז המנהל המקצועי של מכבי חיפה, העיד כשעזב שלא הכיר את לוזון כלל, בטח לא את שיטות העבודה שלו, אבל באותה מסיבת עיתונאים ישב הנורווגי כמו שבוי שהכתיבו לו משפטים. רק היה חסר שיציג למצלמה עיתון עם התאריך של אותו יום. בפנים נפולות אמר קרלסן, בשקר שהודה בו מאוחר יותר, שהוא עקב אחרי לוזון, שמדובר במינוי שלו. לכולם היה ברור שמדובר במינוי של שחר. זה היה תרגיל יחצנות, אחד מני רבים.
אותו מהלך, וההתנהלות בזמן שחלף מאז ועד היום, הם מיקרו-קוסמוס למכבי חיפה של השנים האחרונות – מצג שווא של שינוי תוך חזרה על טעויות העבר. גם אם בתחילת העונה שעברה היה ניסיון לעבור לשיטות עבודה מתוקנות, עם בחירת מאמן (רנה מולנסטיין) ושחקנים על פי המלצת מנהל מקצועי, הרי שתוך כדי דיבור על "דרך חדשה" מנחיתים לו מאמן ומעקרים את עבודתו. ולא, זה לא משנה אם המנהל מוצלח – אם אתם לא מרוצים ממנו, שחררו אותו. אם הוא שם, תנו לו לעבוד. גם הפרשה המביכה עם טוני מוניוס, שבסופו של דבר הבריז לירוקים, המחישה את דרך העבודה העקומה: הוא אמור היה להגיע כמנהל מקצועי כשכבר יש מאמן.
טעות לעולם חוזרת
מעבר לטעויות עם הניהול המקצועי, שרלוונטיות לשנה וחצי האחרונות, ישנן כמה טעויות מרכזיות שחוזרות בחיפה כבר הרבה יותר זמן:
1. אין מחשבה מקצועית עמוקה בבחירת מאמן. גם כשחיפה בתקופה רעה קבוצות באות להתגונן מולה. היא זקוקה לסגנון משחק של קבוצה דומיננטית, כזו שמחזיקה בכדור ויודעת לשבור הגנה צפופה. לוזון, לאורך כל הקריירה שלו, לא אימן בסגנון הזה.
2. בניית סגל רעה. הסגל הנוכחי של מכבי חיפה סביר פרסונלית, אבל אין מחשבה מאחורי הבנייה הקבוצתית שלו. קאיו הוא שחקן בסגנון מסוים וצריך שיתאימו עבורו שחקנים אחרים (כפי שעושים עם ערן לוי בנתניה, למשל); לעומרי בן-הרוש אין מחליף בקבוצה; לא קיים שחקן שיודע ליצור מצבים ממרכז המגרש. אלה רק חלק מהדברים. וכך, שני השחקנים שמוחתמים אחרונים, כמין ברירת מחדל, סינטיהו סלליך ושלומי אזולאי, הופכים פתאום לחשובים בקבוצה.
3. למה שחקנים שנכשלים בחיפה מצליחים במקומות אחרים? בעיקר כי הקבוצה במצב מנטלי ירוד, לחוצה, ולכן יש צורך בשחקנים בעלי אופי מסוים, שיודעים לעשות את הפעולות הקטנות והיעילות. כבר שנים שחר מחתים שחקנים שאולי יכולים להיות איכותיים בליגה הישראלית, אבל לא מתאימים לסיטואציה שנוצרה. הדוגמה הקלאסית הפעם היא של החלוץ היווני סטפנוס אתנסיאדיס, שכל אדם ביוון יודע לספר שהוא יכול להצליח כרגע רק בקבוצה מלאת ביטחון שרצה טוב. בן-הרוש הוא דוגמה נוספת – כאילו אף אחד לא צפה במשחקים של מכבי ת"א בעונה הקודמת.
במכבי חיפה הצהירו בפתיחת העונה "אנחנו יודעים את הבעיות ונמצא את הפתרונות", אבל אותם נושאים מקצועיים הם המרכיבים הבעייתיים ביותר ושוב יש חזרה עליהם, אפילו בהקצנה. אז השקעה כספית יש, והחתמת מאור בוזגלו יכולה להיות סוג של הצהרת כוונות, אבל מי שאמור לטפל באותן בעיות הוא איש מקצוע, איש כדורגל. לכן אותו מהלך, מינוי לוזון על הראש של קרלסן – הדמות שנבחרה על ידי שחר עצמו לבצע את הניתוח – ודרך בניית הקבוצה הנוכחית, הם ההמחשה הטובה ביותר לביטוי "טעות לעולם חוזרת" במכבי חיפה.
הדברים האלה אמורים להביא למסקנה אחת ברורה: כדי לצאת מהמערבולת שחר חייב לתת למו אלאש, איש המקצוע שהוא עצמו הביא, לעשות כראות עיניו ולפרק זמן ארוך. בלי רעיונות למאמנים או לשחקנים חדשים שמהווים פלסטר רופף, ללא ירידה לחדר ההלבשה כדי לגעור בשחקנים, כן בהקצאת המשאבים הכלכליים למקומות שאלאש דורש, גם אם זה אומר הוצאה כספית כבדה על שחקן מסוים שההולנדי רואה כקריטי, כל עוד נשמרת מסגרת התקציב שניתנת לו.
בקבוצות גדולות (יחסית לליגה שלהן), ככל שבור נחפר לאורך זמן ממושך יותר, כך קשה יותר לצאת ממנו. מילאן היא דוגמה מצוינת. הבור של מכבי חיפה הולך ומתרחב כיוון שהמצב רק מחריף. העונה שעברה הייתה שפל של עלייה לפלייאוף העליון ברגע האחרון והתבזות ברגעי הסיום של העונה. השנה יש הידרדרות נוספת, וחיפה תסיים את הסיבוב כשמספר הנקודות שלה קרוב יותר לקו האדום מאשר למקום השלישי.
שחר הביא בעבר את מכבי חיפה לגבהים נפלאים, ונכון, זכותו לעשות כרצונו, הוא בעל הבית. אבל הקבוצה שלו נמצאת היום בלופ, כזה ש"אדם מתוך המערכת", כפי שאומרים רבים, לא יכול לפתור, אלא בדיוק להפך. הדרך הטובה ביותר עבורו לצאת מאותו מעגל בלהות היא לשחרר, ולתת לאדם הנכון יד חופשית למצוא את נתיב הבריחה.
לפנייה לכתב/ת 
