דווקא מול מני נפתלי – ברקו הוכיח שהוא מתאים לנבחרת

אני יודע שיהיו הרבה מתנגדים, אני יודע שהרבה ירימו גבה, ואני יודע שרובכם חושבים שזה חסר סיכוי. אבל למרות כל זאת אנחנו צריכים את איל ברקוביץ' בנבחרת. גדול שחקני הנבחרת בכל הזמנים, האיש שהצליח בגדול באירופה, שהיה בורג מרכזי במנצ'סטר סיטי, סאות'המפטון, ווסטהאם ובכל קבוצה שבה שיחק, ונתן את נשמתו בכל משחק של הנבחרת, להבדיל מכל כוכב אחר, שחקן יחיד בדורו, שכולנו התענגנו על חוכמת המשחק שלו, על הבישולים הגאוניים, ועל הטכניקה העילאית, האיש שהסב לנו שנים של עונג.

נכון, הוא לא העיפרון הכי מחודד בקלמר. נכון, יש לו פה גדול, הוא חוצפן, מתנשא, האיש השנוי במחלוקת שמעורר הרבה אנטגוניזים, אבל דווקא משום כך זה האיש הנכון במקום הנכון להוביל את נבחרת ישראל. מה יש לנו להפסיד? גם ככה אנחנו נכשלים מעל 40 שנה, מה לא ניסינו? מאמנים זרים, מאמנים ישראלים מצליחים, כדורגלני עבר – כולם נכשלו.

(צילום: ראובן שוורץ)

היו לנו מאמנים שמתנסחים בצורה נאותה יותר, היו לנו מאמני קלסרים וטקטיקנים, בקיצור היה לנו הכל מהכל. ראיתם בסוף השבוע את הראיון שקיים ברקו עם מני נפתלי? ראיתם איך הוא השתלח בו? הבנאדם לא רואה בעיניים, לא מעניין אותו שכל המדינה צופה בתוכנית, הוא אומר את אשר על ליבו ללא פילטרים, וזה האיש שאנחנו צריכים בנבחרת. כזה עוד לא היה לנו פה, רק המחשבה מצמררת ושוב אני אומר – אין לנו מה להפסיד.

הוא לא סופר אף אחד, לא חשוב איזה מאמן או איזו יריבה תעמוד מולנו, הוא יסתכל להם בלבן של העיניים. והשחקנים שלנו? אוי ואבוי למי שלא ייתן את הנשמה על המגרש, תחכה לו מקלחת צוננת בסיום המשחק. שחקנים יתאבדו בשבילו, העיתונות תחכה למוצא פיו, כל ראיון איתו יהיה אש, והכי חשוב - הקהל יחזור למלא את המגרשים, לאהוב את הנבחרת וליהנות מכדורגל התקפי.