מכבי חיפה מתנהלת בצורה חובבנית

אני שומע בכל מקום ש"צריך לעשות מהפכה" ו"צריך לעשות חריש עמוק". האם זה באמת הפיתרון שמכבי חיפה צריכה? אני לא כל כך בטוח. אז כן, צריך להיות שינוי, אבל לא בהכרח כל כך דרסטי. למכבי חיפה יש סגל טוב, אפילו טוב מאוד, אבל הבעיה היא שהסגל בנוי מהרבה שחקנים עם שמות גדולים.

אני בטוח שקאיו, למשל, שחקן מעולה. לא יכול להיות ששחקן שכובש מספר דו ספרתי של שערים במשך כמה עונות הוא שחקן רע. אבל השאלה היא האם הוא מתאים לקבוצה, והאם בכלל היה צריך להביא אותו? האם אין מספיק שחקני אגף בקבוצה? הרי כשקאיו הגיע, בקבוצה היו רוקאביציה, עטר, מזרחי וזנטי, ארבעה שחקנים לא רעים בכלל. תגידו שעטר עזב, אוקיי, אז מה קורה עכשיו? יש שישה שחקני קו שמתמודדים על שתי עמדות ועוד מדברים על ליאור רפאלוב. אי אפשר לעשות רכש על מנת לרצות את האוהדים. משחק האגפים של מכבי חיפה מתבסס על מהירות, וקאיו מעולם לא היה מהיר, אז למה להביא אותו? התשובה פשוטה: כדי לומר לאוהדים "החתמנו שחקן שכובש מספר דו ספרתי ארבע שנים ברצף בשווייץ". אותו דבר עם קלאוס, קפטן של מועדון גדול ביוון, שחקן נבחרת יוון, "שם גדול".

קאיו. בשביל מה?(צילום: עוז מועלם)

בואו נסתכל על שאר הסגל. האם יש מגן שמאלי במכבי חיפה? יש את עומרי בן הרוש, בלם במקור שיכול לשחק גם כמגן שמאלי בקונסטלציה מסוימת, אבל חוץ ממנו אין עוד מגן שמאלי. שי בן דוד ויונתן לוי הם בלמים בעלי רגל שמאל. והאם יש למכבי חיפה קישור? קוסטדינוב הוא קשר אחורי מעולה שיש לו מחליף ראוי בשם אלברמן, וגם נטע לביא בסיפור, וקהת הוא קשר מאחורי החלוץ. מעולה שיש את ורמוט כמחליף ראוי, ושלומי אזולאי שהגיע במקרה בעסקה של עטר ולא היה בתוכניות בתחילת העונה הוא הקשר 50/50 היחיד בקבוצה. כשהוא נפצע, לא נשאר מי שיארגן את הקבוצה במשחק.

אבל לא הם הבעיה של מכבי חיפה. ההתנהלות במכבי חיפה היא הבעיה של מכבי חיפה. צפיתי בראיון שערכו עם דה בריינה (אל תקפצו, אני לא משווה בינו לבין אף שחקן בליגה הישראלית), ושאלו אותו איך הוא יודע למסור את הכדור דווקא לאן שהוא מוסר. התשובה שלו הייתה שאם לא היו עובדים באימונים על התנועה של השחקנים ללא הכדור, המסירות שלו היו נראות רע. זו הנקודה. אני רואה כתבות וידיעות על כך שהשחקנים נמצאים פה ביומיים חופש ושם ביום חופש, וזה לגיטימי - גם לשחקני כדורגל מגיע לנוח - אבל לא לשכוח שהעונה היא בין יולי למאי בערך, כלומר חודשיים שלמים של חופש, ובאמצע יש פגרות כאלה ואחרות. במשרד החינוך אין כל כך הרבה חופש. אז אני חושב שיום וחצי חופש בשבוע הוא לא נורא.

אז יבואו כל החכמים ויגידו שהם עושים פעילות גופנית מאומצת והגוף צריך לנוח. גם זה נכון, אבל אף אחד לא אמר שצריך לעשות אימונים מפרכים כל השבוע וכל היום. הכדורגל של היום מאוד שונה מהכדורגל של פעם. לבוא עם כישרון ולשחק זה כבר לא מספיק. צריך להתאמן על תיאום, לשבת ולנתח כל תנועה ותנועה של כל שחקן, והשחקן צריך לראות את הניתוח הזה וללמוד אותו על מנת להבין איפה להשתפר ואיך לפעול מהר יותר ונכון יותר. האם במקום יומיים חופש לא היה שווה לקחת יום אחד אחרי המשחק ולשבת חצי יום עם השחקנים ולנתח את הפעולות שלהם? לומר להם "מחר אנחנו הולכים להתאמן על התנועה הספציפית הזאת, מחר אנחנו הולכים לעבוד על התיאום בין ההגנה לקישור להתקפה, אנחנו הולכים לעבוד עכשיו שלושה ימים בלי כדור בכלל אלא נעשה שני אימונים ביום של שעתיים רק על תיאום"?

אין תיאום(צילום: עוז מועלם)

בתחילת כל עונה, ובכל פעם שמגיע שחקן זר לקבוצה - וראינו את זה אצל אוברניאק, ואצק ואלושי - שמים לב שהם מוסרים למקומות הזויים. זאת תולדה של מה שהם התרגלו לעשות כשהם התאמנו בצורה מקצועית. אבל שאר השחקנים לא זזים, אז המסירות נראות רע, ואחרי כמה פעמים הם פשוט מפסיקים וכמו השחקנים הישראלים מתחילים להסתובב סביב עצמם ולחפש למי להעביר את הכדור. ואז יבואו ויגידו לי את המשפט שהכי מעצבן אותי: "אבל זאת המנטליות בישראל". אז אני מחליף את המילה "מנטליות" במילה "חובבנות".

הכדורגל המקצועני הוא כבר מזמן לא רק משחק, אלא מקצוע, וכיאה לכל מקצוע יש שיטות עבודה ספציפיות. שחקן צריך להגיע בבוקר למתחם האימונים ולצאת ממנו בערב. הוא לא צריך לשחק כדורגל כל הזמן, יש הרבה מעבר. יש אסיפות טקטיות, יש חדר כושר, יש בדיקות וטיפולים פיזיים כל יום, יש ייעוץ פסיכולוגי ומנטלי, יש למידה של מערכים, תרגילים ותנועה, יש עבודה על גמישות. אם מכבי חיפה רוצה להיות מועדון מקצועני, ככה צריך לעבוד, אחרת המועדון הוא חובבני ורק המשכורות מקצועניות. אם המועדון לא יפנים את זה, ואם המנהל המקצועי החדש של המועדון לא ישריש את זה לשיטת העבודה במועדון, מכבי חיפה לעולם לא תתאושש מהמצב שהיא נמצאת בו, ולא משנה מי יאמן ומי יהיו השחקנים.