הקארמה הבעייתית של רונאלדו
יש שיגידו כי רונאלדו היה פודה בשנייה את כל פסלי ופרסי הזהב אשר גודשים את ארון הגביעים האישי שלו - ולו בכדי לחוות פעם אחת את מה שחוו שחקני ריאל באותו ערב קסום של מאי 2008 בו שחקני בארסה עשו להם מסדר כבוד. אבל יכול להיות שזה מה שהוא יעבור מהצד השני בהמשך העונה
קארמה, על פי ציטוט מוויקיפדיה, הוא מושג פילוסופי-מיסטי שמקורו בדתות הודיות, המתאר מחזור מלא של יחסי סיבה-תוצאה. זהו סך כל מעשיו של האדם - בעבר, בהווה ובעתיד. עקרון מרכזי הוא שהכוונה והמעשים של בן אדם (סיבה) משפיעים על העתיד של אותו בן אדם (תוצאה), כאשר מעשים טובים ישפיעו על קארמה טובה ועל האושר העתידי של הבן אדם ולהפך. החוק הראשון של הקארמה, הדיבר החשוב ביותר בספר החוקים של הפילוסופיה המיסטית הוא "חוק הסיבה והתוצאה" – אדם לעולם יקצור את מה שזרע. במילים אחרות ופשוטות יותר: תיזהרו במעשיכם ובמילותיכם, קארמה איז א ביץ' ("Karma is a Bitch") והיא חוזרת תמיד לנקום.
כריסטיאנו רונאלדו, כך מסתבר, לא מאמין גדול בקארמה. או שחבוי לו אי שם בתת-המודע המודחק שלו יצר לא מוסבר של הרס עצמי. אחד מהשניים. אחרת אי אפשר להסביר את ההתבטאות האחרונה שהייתה ביזארית בצורה קיצונית, אפילו בסטנדרטים שלו עצמו. זה קרה מיד אחרי הזכייה בטורניר הקיקיוני וההזוי "גביע העולם למועדונים" ("תואר" זוהי הגדרה רחבה מאוד של הטורניר נוטף האינטרסים הפוליטיים הזה). אחרי שצלעו בקושי מול אלופת איחוד האמירויות האימתנית (אשר לולא פציעתו של שוערה במהלך המשחק היו אנשי ריאל עושים את דרכם חזרה למדריד כבר באותו הערב - בלי זידאן כמובן...) והביסו באופן מעורר השתאות בתוצאה האסטרונומית 0:1 אץ (תחזיקו חזק...) מחזיקת המקום ה-4 בליגה הברזילאית, אשר לקחה את תואר האליפות האחרון שלה לפני למעלה מ-20 שנה, כשאסנסיו נולד וכשאיסקו סיים גנון ועלה לטרום-טרום חובה. מיד אחרי הנפת הגביע "היוקרתי" שחרר הפורטוגלי את ההצהרה הבאה: "אשמח אם ברצלונה תערוך לנו מסדר כבוד, זה יהיה נחמד". אאוץ'.
רונאלדו ידע בדיוק לאן הוא מכוון בשעה שירה את צרור המילים הקטלני הזה מפיו. ה-7 למאי 2008 חקוק בתולדות מועדון הספורט הקטאלני כאחד מהאירועים הטראומתיים ביותר. אסון ספורטיבי. הקלאסיקו שייזכר לדיראון עולם. שחזור אירועי הלילה הזה מעביר עד היום צמרמורת נוראה אצל כל אוהד בארסה. לתאר את מה שאירע באותו ערב ארור (או חלומי – תלוי בעיני המתבונן), כהשפלה, יהיה האנדרסטייטמנט של המאה.
זה התחיל עוד לפני שריקת הפתיחה. 3 ימים לפני שהתייצבו ריאל וברצלונה לקרב ישיר ביניהן, זכתה היריבה ממדריד בתואר האליפות. כמיטב המסורת הספרדית, במשחק הראשון שחל אחרי הבטחת האליפות עולים שחקני האלופה הטרייה לכר הדשא כאשר שחקני היריבה ערוכים במסדר של כבוד, עומדים בשני טורים מסודרים ומקבלים את כניסתם תוך כדי מחיאות כפיים. טקס מסורתי זה הנקרא "פאסייו" (Pasillo) הוא מעין השתחוות מלכותית פומבית, הודאה והכרה כנועה של יראת כבוד בגין הגעתו של השליט החדש.
רצה הגורל, אלוהי הכדורגל או אלוהים שהחליט באותה שנה ללבוש לבן ולשכון מעל הברנבאו, ומשחק ההכתרה של האלופים ממדריד נפל בדיוק על הקלאסיקו מספר 156, כשאת תפקיד המפסיד המושפל והכנוע ממלאים סמלי הענק של המועדון הקטלאני; צ'אבי, פויול וגם שחקן ארגנטינאי קטן וכישרוני שנשא אז את המספר 19 על הגב. רק כדי להוסיף טונה של מלח על הבשר המדמם, התעללו שחקני ריאל ביריבה והשחילו רביעייה משפילה ליריבים מקטלוניה. ברצלונה כרעה ברך מושפלת באותו ערב, נפלה על רגליה, הרכינה את ראשה בכניעה ולקינוח גם חטפה סטירה מצלצלת ישר בפנים.
יש שיגידו כי רונאלדו היה פודה בשנייה את כל פסלי ופרסי הזהב אשר גודשים את ארון הגביעים האישי שלו - ולו בכדי לחוות פעם אחת את מה שחוו שחקני ריאל באותו ערב קסום של מאי 2008. אבל למה הוא בחר בדיוק עכשיו, בתקופה הזו, לומר את מה שאמר? לא ברור. למה לא לבקש מסדר של כבוד אחרי האליפות המרשימה בה זכו אשתקד? מדוע לא לבקש את הפאסייו אחרי שגרפו באופן היסטורי ומעורר השתאות בפעם השנייה ברציפות את התואר היוקרתי (בלי מרכאות) ביותר בעולם למועדונים? מדוע דווקא בשעה שקבוצתו מדשדשת הרחק במקום ה-4 בטבלה, בפיגור ענק מהמוליכה, פער כה עצום שלא נסגר מעולם, דווקא אז בחר לשחרר הצהרה שחצנית שכזו? מדוע דווקא כשהמרוץ לאליפות נמצא מרחק הפסד ביתי אחד לברצלונה מסיום עונה מוקדם ומדהים? דווקא כשהיא ניצבת מול משוכה כמעט בלתי אפשרית בליגת האלופות, אולי על סף הדחה? מדוע דווקא כשהוא עצמו מדשדש בטבלת כובשי השערים של הליגה הספרדית?
אולי דווקא בגלל כל הדברים האלה. אולי לא. לא ברור. ממש לא ברור מה עבר לו בראש בדיוק כשאמר את מה שאמר. מה שיותר ברור הוא מה היה צריך לעבור לו בראש לפני ההכרזה האומללה: ב-6 לחודש מאי 2018, בדיוק 10 שנים אחרי אותו ערב מיתולוגי, תארח ברצלונה את ריאל מדריד למשחק הקלאסיקו מספר 176 בליגה. חישוב פשוט ומבט חטוף בלוח המשחקים של עונת 2017/18 מעלה את העובדה הבאה: אם הקטלאנים יגיעו למשחק עם 10 נקודות הפרש מהמקום השני (תרחיש סביר בהחלט לאור העובדה כי הפער כיום בין ברצלונה לריאל מדריד עומד על 11 נקודות והפער מהמקום השני על 6), נחווה את אחת מתהפוכות הגורל המטורפות ביותר בהיסטוריה של הכדורגל העולמי. תמונתו העצובה של רונאלדו, זמן קצר אחרי שאיבד את תואר האליפות לאויב המר, עומד באמצע כר הדשא של הקאמפ נואו, מוחא כפיים לאלופי הלה-ליגה החדשים, כשסביבו 100 אלף קטלאנים משולהבים יורקים בוז אדיר – זהו מחזה כה משפיל, שספק גם אם אויביו המרים ביותר מאחלים לפורטוגלי בעל הנפש העדינה.
מצד שני, כבר הזהרנו... קארמה איז א ביץ' ("Karma is a Bitch") ויש לה חוש מיוחד לנקמה.
לפנייה לכתב/ת 
