20 משחקי הטניס הגדולים ב-2017
לקראת סיום השנה, הגיע הזמן להיזכר במפגשים האדירים שעשו לנו צמרמורת, שריתקו אותנו למסך, שהציגו לראווה כמה שחקנים אגדיים
20. נדאל - אנדרסון, גמר ארה"ב, 3:6, 3:6, 4:6: בגלל שזאת הזכייה ה-16 של נדאל, שלישית בארה"ב, ובגלל הריצה המרשימה של אנדרסון לגמר, למרות שזאת הייתה הריצה הכי קלה לגמר גראנד סלאם מאז 2002.
19. נדאל - ג'וקוביץ', חצי גמר מדריד, 2:6, 4:6: המקרה היחיד בו דג'וקוביץ' הצליח להגיע למפגש נגד אחד מ-2 המצטיינים של השנה, שעצר לנדאל רצף של 7 הפסדים נגד דג'וקוביץ', והחזיר לנדאל את השליטה הבלעדית על החימר.
18. דימיטרוב - גופן: גמר טורניר הסבב, 5:7, 6:4, 3:6: המשחק האחרון של השנה היה צמוד ומעניין יחסית, אבל אף אחד לא רצה את הגמר הזה.
17. נדאל - ואוורניקה, גמר רולאן גארוס, 2:6, 3:6, 1:6: נדאל השלים זכייה עשירית ברולאן גארוס בקלות, כמו כל שאר המשחקים בטורניר, ואילו ואוורינקה התקשה להיכנס לקצב אחרי הקרב המתיש נגד מארי בחצי הגמר.
16. פדרר ונדאל - קוורי וסוק, גביע לייבר, 4:6, 61: 5:10: ההזדמנות הראשונה אי פעם לראות את פדרר ונדאל באותה קבוצה, ומשחק של שני זוכי הזהב האולימפי בזוגות ביחד. בסה"כ הם שיחקו לא רע, מלבד מהלך אחד בו נדאל לקח לפדרר את החבטה, והם הצליחו להשיג את הניצחון.
15. פדרר - נדאל, גמר שנגחאי, 4:6, 3:6: נדאל הגיע אחרי הזכייה בארה"ב במטרה להמשיך את הכושר הטוב ולעצור את רצף הניצחונות של פדרר נגדו, ואילו השווייצרי רצה להוכיח שהוא הטניסאי הטוב ביותר בעולם, גם אם הוא מדורג רק שני בעולם, מה שנגמר בניצחון די קל של פדרר.
14. תים - ג'וקוביץ', רבע גמר רולאן גארוס, 6:7, 3:6, 0:6: הניסיון של ג'וקוביץ' לשמור על לפחות אחד מארבעת הגראנד סלאמים הרצופים שלו נתקל במכשול בדמות השחקן היחיד שניצח העונה את נדאל על חימר, ונגמר בתבוסה צורבת עבור ג'וקוביץ' ו-6:0 ראשון שהוא חוטף מאז 2012.
13. גופן - פדרר, חצי גמר טורניר הסבב, 2:6, 3:6, 4:6: לא ברור בדיוק מה קרה שם, אחרי שפדרר זכה בקלות במערכה הראשונה, הוא איבד את זה והפסיד את 2 המערכות הבאות ואת המשחק כולו. היה משחק טוב של גופן, אבל לדעתי אלו היו בעיקר עייפות ושחיקה של הגוף בן ה-36 של פדרר.
12. תים - דימיטרוב, סיבוב שלישי מדריד, 6:4, 4:6, 6:7: תים הציל 5 נקודות משחק לפני שהצליח לנצח בשובר השוויון המכריע. המשחק שהתחיל את עונת החימר המצוינת של תים.
11. פדרר - צ'יליץ', גמר ווימבלדון, 3:6, 1:6, 4:6: המשחק בו פדרר שבר את שיא הזכיות בווימבלדון. המשחק עצמו התחיל טוב מאוד עד שצ'יליץ' נפצע ובקושי המשיך לשחק. חוץ מזה שזאת אחת הפעמים היחידות שהקהל של ווימבלדון עודד את היריב של פדרר (2 מפגשים קודמים נגד מארי, עוד אחד נגד טים הנמן ב-2001 ועוד אחד נגד סמפראס ב-2001).
10. פדרר - קיריוס, גביע לייבר, 6:4, 6:7, 9:11: אמנם מדובר בטורניר ראווה, אבל משחק מכריע של טורניר זה תמיד דבר מעניין, בטח כשפדרר חוזר מפיגור מערכה ונקודת משחק לטובת קיריוס בדרך לניצחון דרמטי. חוץ מזה, הייתה גם תצוגת העידוד המרשימה (ומביכה קצת) של נדאל.
9. נדאל - דל פוטרו, חצי גמר ארה"ב, 6:4, 0:6, 3:6, 2:6: אחרי שדל פוטרו הדיח את פדרר ומנע קלאסיקו, הוא המשיך ביכולת המצוינת במערכה הראשונה, עד שנדאל העלה כמה הילוכים ודרס את דל פוטרו במשחק השני הכי טוב שלו השנה.
8. דל פוטרו - תים, שמינית גמר ארה"ב, 6:1, 6:2, 1:6, 6:7, 4:6: משחק הקאמבק הגדול של השנה. לאחר חצי שנה לא כל כך מוצלחת של דל פוטרו, הוא הגיע לארה"ב, שם עלה לרבע הגמר בשנה שעברה, במטרה לפחות לשחזר את ההישג, אבל עלה חולה לשמינית ושקל לפרוש בפיגור שתי מערכות. כמו שהוא אמר אחרי המשחק, הוא החליט להמשיך לשחק בשביל הקהל, ופתאום קיבל כוחות מחודשים בדרך לקאמבק ענק, שכול חזרה מפיגור שבירה במערכה הרביעית, והצלת 2 נקודות משחק לפני הניצחון הדרמטי.
7. פדרר - קיריוס, חצי גמר מיאמי, 6:7, 7:6, 6:7: זאת ההגדרה המילונית למותחן. פדרר חיפש להמשיך את פתיחת השנה הנהדרת שלו, ואילו קיריוס חיפש להפריע, כמו שניצח את ג'וקוביץ' באינדיאן וולס שבועיים לפני כן. המשחק התעלה ליכולת גבוהה, בעיקר ברגעים המותחים, אך בסופו של דבר ידו של פדרר הייתה על העליונה, לאחר שהציל נקודת משחק בשובר השוויון המכריע.
6. מולר - נדאל, שמינית גמר ווימבלדון, 3:6, 4:6, 6:3, 6:4, 13:15: נדאל נקלע לפיגור שתי מערכות מפתיע, אבל הצליח, למרות יום רע שלו, לגרור את המשחק למערכה חמישית, שנמשכה כשעתיים. נדאל הציל 4 נקודות משחק במערכה החמישית, רק שבסופו של דבר מולר השיג את השבירה המיוחלת ואת הניצחון. מולר הוכיח גם בשלב הבא שהוא ראוי למעמד, וגרר גם את צ'יליץ', שהגיע עד לגמר, למערכה חמישית.
5. פדרר - ברדיך, חצי גמר ווימבלדון, 6:7, 6:7, 4:6: אחד המשחקים הטובים בקריירה של ברדיך. יומיים אחרי שכיסח את ג'וקוביץ' הפצוע בכתף במשך קצת יותר ממערכה, המשיך ברדיך ביכולת הנהדרת שלו ואילץ את פדרר לעבוד מאוד קשה, אבל בסוף כל מערכה פדרר העלה עוד הילוך בדרך לזכייה בווימבלדון בלי להפסיד מערכה.
4. דל פוטרו - פדרר, רבע גמר ארה"ב, 5:7, 6:3, 6:7, 4:6: שחזור של גמר 2009 שהבטיח רבות, וגם קיים. המשחק הכי טוב של דל פוטרו בשנים האחרונות, לעומת משחק סביר של פדרר, אבל לא מספיק. 4 נקודות מערכה שפדרר החמיץ במערכה השלישית לפני שדל פוטרו זכה בה ,העבירו את המומנטום לדל פוטרו שניצל אותו כדי לנצח, ולמנוע קלאסיקו בגראנד סלאם היחיד בו פדרר ונדאל מעולם לא נפגשו.
3. פדרר - ברדיך, סיבוב שלישי אוסטרליה, 2:6, 4:6, 4:6: אני אסתפק בציטוטים. מאטס וילאנדר (הפרשן): "מעולם לא ראיתי את פדרר משחק ככה, זה המשחק הכי טוב שלו". ברדיך: "אני לא יודע אם שיחקתי טוב או לא, פדרר שיחק כל כך טוב והפך אותי ללא רלוונטי". אני חושב שזה מספיק כדי להבהיר עד כמה פדרר שיחק טוב, מה שהפך אותו לפייבוריט באוסטרליה.
2. נדאל - דימיטרוב, חצי גמר אוסטרליה, 3:6, 7:5, 6:7, 7:6, 4:6: לאחר שפדרר הבטיח עלייה לגמר, כולם כבר ציפו לקלאסיקו, אבל דימיטרוב לא רצה לתת לזה לקרות בקלות, והוא סיפק את כל מה שיש לו בדרך לקרב ענק נגד נדאל. חוץ מהמערכה הרביעית, כל משחקון היה מועד לשבירה, כולל 5 שבירות במערכה השנייה. בסופו של דבר הניסיון של נדאל ודעת הקהל הכריעו בדרך למשחק הגדול.
מקום ראשון: רוג'ר פדרר VS רפאל נדאל, גמר אליפות אוסטרליה, 4:6, 6:3, 1:6, 6:3, 3:6: זה נראה כמו קרב פדרר - נדאל קלאסי, כלומר 4 מערכות צמודות, ונדאל פותח פער בחמישית (הפעם 1:3), עד שפדרר החליט שהגביע של אוסטרליה שלו השנה וזכה ב-5 משחקונים ברצף. לדעתי, המשחק הכי גדול מאז גמר ווימבלדון 2014 של ג'וקוביץ' ופדרר.